בן זוגו של המוריש – מעמדו וזכויותיו
הוראות חוק הירושה הקובעות, כי מי שהיה במות המוריש בן-זוג הינו יורשו על פי דין, אף קובעות במפורש מהו היקף זכויותיו בעיזבון. מעבר להוראות החוק ועל מנת לעמוד על זכויות בן זוגו של המוריש בעזבונו עניין לנו בהגדרת בן-הזוג, בחינת דרישת הנישואין וכיוצ"ב.
בני-זוג נשואים זל"ז עונים על הגדרת בני-זוג לעניין חוק הירושה. יתרה מכך, בהתאם להלכות אשר ניתנו זה מכבר בבתי-הדין הרבניים, הערכאה המוסמכת לדון בענייני נישואין וגירושין בין בני-זוג יהודים, גם כאשר מתעורר ספק ולו הקל שבקלים בדבר היותם של בני-זוג נשואים זה לזו, מוחל הכלל לפיו, "כשיש ספק אז אין ספק", כלומר כאשר יש ספק בדבר נישואין, בית-הדין הרבני אינו לוקח הימור ונדרש לתת גט פיטורין, על מנת להניח את הדעת בדבר קביעת הגירושין של הצדדים ואי מניעה בעדם להינשא לאחר. על כן, בהתאם למבחן זה, אם נדרש בית הדין הרבני לתת גט ולו מחמת הספק, מדובר בבני-זוג העונים על הגדרת חוק הירושה.
לא זו בלבד, אלא שלצורך הכרה בבן-זוג בהתאם להוראות חוק הירושה אין הכרח באקט הנישואין. חוק הירושה ביקש להשוות את מעמדם של הידועים בציבור למעמדם של בני-הזוג הנשואים ולכן, אף ידועים בציבור, דהיינו, איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף עונים להגדרת בני-זוג בהתאם לחוק הירושה וזאת בלבד שאף אחד מהם אינו נשוי לאחר.
זכויותיו של בן-הזוג בירושה משתנות בהתאם לנסיבות ותלויות בקרובי המשפחה שהניח אחריו המוריש. ראשית, בן-זוגו של המוריש יורש את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף. בנוסף היקף הזכויות של בן-הזוג מיתרת העיזבון עומדות על מחצית, ככל והמוריש הניח אחריו ילדים, צאצאיהם או הורים. לעומת זאת, באין ילדים או צאצאיהם או הורים, אם יורשיו של המוריש הינם אחיו, צאצאיהם או הורי הוריו וצאצאיהם, יורש בן-הזוג שני שלישים מיתרת העיזבון.