מזונות ילדים

דן לימור עורך דין משפחה

מאת: עורך דין דן לימור

הורים נושאים בנטל המזונות של הילד, בין אם הם נשואים זה לזו ובין אם לאו. שיעור המזונות לו זכאי הילד נקבע בהתאם לצרכיו ובהתאם ליכולת הכלכלית של הוריו. כאשר נולד הילד לזוג הורים אשר אחד מהם אינו יהודי, יחול בעניינו החוק האזרחי בעניין המזונות המטיל על ההורים את חובתם לזון את ילדם בחלקים שווים ביחס להכנסות של כל אחד מהם.

לעומת זאת, כאשר הורי הילד הינם יהודים קובע הדין האישי שחל עליהם – הוא הדין העברי – את חובתו של האב לשאת בצרכיו ההכרחיים של הילד ובכלל זה בהוצאות המזון, הביגוד וההנעלה, הוצאות חינוך בסיסיות וחלק מהוצאות הדיור.

אב מובטל לא יכול להתחמק מחובתו בתשלום מזונות של בנו הקטין רק בשל העובדה שאיננו עובד. צרכיו של הקטין קודמים לצרכים של האב ולכן עליו לצאת מהבית לעבוד כדי למלא את חובתו ולעשות כל שביכולתו לשם קיום חובותיו וכיסוי צרכי ילדיו, אלא אם האב סובל באופן  אובייקטיבי, כגון מגבלה רפואית או מחלה הקשה, המונעת ממנו לעבוד ולהשתכר.

זכות תביעה עצמאית של הילד למזונותיו

תביעה למזונות קטינים יכול ותוגש על ידי אחד מהוריהם ואף באמצעות "ידיד קרוב" אולם בכל מקרה מכירים בזכות התביעה העצמאית של הקטין לתבוע את מזונותיו. אף אם קדם לתביעה הסכם גירושין בין הורי הקטין שאף אושר בבית המשפט וניתן לו תוקף מחייב של פסק-דין, ייתכן וההסכם אף הכיל התייחסות באשר למזונות הקטין ושיעורו, אולם אין הקטין כבול לאמור בו.

למרות זאת, ייתכן והקטין יהיה מנוע מלתקוף את האמור בהסכם בתנאי שקודם לאישורו של ההסכם בבית המשפט התקיים דיון לגופו של עניין באשר למזונות הקטין ובית המשפט אכן אמד את צורכי הקטין לאשורם.

תשלום מזונות ילדים על-פי גיל הילד

עד מתן פסק דינו הדרמטי של בית המשפט העליון בשנת 2017 , הייתה נהוגה ההלכה שלפיה, עד הגיעו של הילד לגיל 15 ובעבור צרכיו שמעבר לצרכים ההכרחיים, חייבים שני ההורים באופן יחסי לפי הכנסותיהם והחל מהגיעו של הילד לגיל 15 ועד הגיעו של הקטין לגיל 18, יהיו שני הוריו חייבים בעד מזונות הילד מ'דין צדקה' לגבי כלל צרכיו ובאופן יחסי להכנסתו של כל אחד מההורים.

משמעות הדבר היא שהורה יחויב בכיסוי צרכיו של הילד שמעבר לצרכים ההכרחיים כל עוד הקטין אינו יכול לספק בעצמו את מזונותיו ממקורות אחרים כגון עבודה ונכסים ובלבד שההורה מספיק אמיד לכסות את צרכיו של עצמו, של בת זוגו ושל ילדיו הקטינים.

ואולם, פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון היווה מהפכה של ממש בתחום מזונות ילדים וקבע הלכה חדשה עת נפסק, כי בהגיע הילד לגיל 6 יחויבו שני הוריו באופן שוויוני ביחס לכל צרכיו, כלומר בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל אחד מהם וביחס שהולם את זמני השהות של הילד עם כל אחד מהוריו.

בהגיעו של הילד לגיל 18 ועד סיום תקופת שירותו הצבאי מופחת שיעור המזונות ועומד לרוב על שליש מסך מזונות הילד ששולמו עד כה.

מזונות ילדים חוק

על-פי מה נקבעים מזונות הילד?

מזונות ילדים נקבעים על פי שורה של פרמטרים; ראשית כל נשאלת השאלה היכן נמצא הילד? עם מי הוא נמצא? לאחר מכן, נבחן מהי היכולת הכלכלית של כל אחד מזוג ההורים.

בהמשך לאמור לעיל, בפסק הדין שנקבע בשנת 2017 נפסק כי בהגיעו של הילד לגיל 6, דמי המזונות ייפסקו בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מן ההורים, זמני השהות (סוגיית 'המשמורת' כפי שכונתה עד לאחרונה) ובחינה מדוקדקת יותר הבודקת היכן נמצא הילד.

יש לציין, לפני שנת 2017, לא הייתה כל התחשבות בפרמטר זה. כיום ישנה התחשבות רבה והחישוב נעשה על-בסיס הימים בהם הקטין או הקטינה שוהים אצל אביהם והימים בהם הם שוהים אצל אימם.

מהו גובה המזונות המינימלי?

המזונות המינימליים עודכנו מעת לעת במהלך השנים, זאת בהתאם לעליית המחירים ויוקר המחייה.

יש להדגיש כי אין סכום אחד ויחיד אותו בתי המשפט פוסקים. נכון לכתיבת שורות אלו, מזונות המינימום לילדים נעים בשיעור של בין 1,500 ל-1,700 ש"ח, אך כל מקרה הוא לגופו ומושפע מנסיבות פרטניות.

יצוין עוד כי מזונות המינימום משמעותם סכום המזונות השווה לכל ילד בנפרד. בתי המשפט עורכים בחינה דקדקנית של צרכיו הבסיסיים של כל ילד וילד, ומטבע הדברים כי ייתכנו צרכים משתנים בין ילד אחד לבין ילד שני מאותו התא המשפחתי.

תוספת דמי המדור

מעבר למזונות הנועדו לענות על צורכיהם השוטפים של הילדים לרבות אוכל, ביגוד, הנעלה וחינוך; מתווסף רכיב נוסף העונה לשם דמי מדור.

אלו הם כספים הנועדו לבטא את חלקו היחסי של האב במגורי הילד או הילדים אצל האם.

כמובן כי אם מדובר במשמורת משותפת, הרי שסוגיה זו משנה את פני הדברים. אולם במקרה ובו הילד מתגורר אצל אחד מהוריו, הרי שההורה השני אמור להיות מחויב בדמי מדור המשקפים את ההשתתפות בדמי השכירות והוצאות אחזקת הבית של ההורה שאצלו מתגורר הילד בשיעור של 30%.

הוצאות חריגות

הוצאות חריגות מחוץ למזונות, הן כל מה שאיננו נוגע במגורים, ביגוד, חינוך, בריאות, טיפול ומזון.

אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בדמות שיעורים פרטיים, טיפולים רפואיים חריגים, פעילות בית ספרית שאיננה חובה אך מצריכה הוצאה ניכרת (קרי משלחת לפולין) ועוד.

בעבור ההוצאות החריגות הנוספות, הרי שהן יתחלקו בחלקים שווים בין זוג ההורים.

התייעצו עמנו

ברוכים הבאים למשרד עורכי דין דן לימור.

משרדנו עוסק בדיני המשפחה והגירושין, ומענק מעטפת משפטית מלאה. בכל שאלה והתייעצות בנושא מזונות ילדים, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר לנו פניה באתר.

תוכן עניינים
שתפו מאמר זה
מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם בהקדם:
תחומי שירות

נגישות