התפישה הרווחת והמובנית מאליה, היא שכאשר המוריש מצווה את הוראותיו על היורשים, הרי שאל להם לסטות מהוראותיו כלל. ועם זאת, מכוח סעיף 110 בחוק הירושה, הרי שהיורשים אכן יכולים לערוך הסכמות ביניהם באשר לחלוקת העיזבון, וזאת על סמך התווייתו של הסכם בין יורשים.
הסכם בין יורשים אכן מקנה ליורשים את היכולת להסדיר באופן פרטני ביניהם את חלוקת העיזבון, וזאת ללא תלות ברצון המנוח.
חשוב לציין כי הסכם בין יורשים איננו נדרש רק בהימצאה של צוואה, וגם אם אין המוריש מותיר אחריו צוואה, הרי שהיורשים עודם יכולים לערוך הסכם מקדים ביניהם על האופן שבו יחלקו את עיזבונו של המנוח.
באילו תרחישים ייתכן צורך בהסכם בין יורשים?
בכל תרחיש ובו יבקשו היורשים לשנות את אופן חלוקתו של העיזבון ביניהם, הרי שיהא עליהם לערוך הסכם מקדים, זאת בטרם החלו לחלק ביניהם את העיזבון או לממש את זכותם לשם הדוגמה על דירה שהותיר אחריו המנוח.
מטרת ההסכם היא להסכים על חלקים שונים מאלו שקבועים בחוק הירושה או בצוואתו של המנוח.
דוגמה בולטת לצורך בהסכם בין יורשים, היא נכס מקרקעין.
במקרה ובו 3 אחים יורשים יחדיו שווה בשווה את הזכויות על דירתו של המנוח, הרי שייתכן ואחד האחים יבקש לוותר על חלקו בדירה, זאת כיוון שבבעלותו נכסים נוספים, אין לו צורך בדירה וכל שכן הדבר יטיל עליו מיסוי מקרקעין שאין הוא חפץ בו, זאת לאור בעלותו על נכסים נוספים.
האח המחליט לוותר על חלקו בדירה, יכול להתוות עם שני אחיו היורשים הנוספים הסכם בין יורשים, ובו יעביר את חלקו בדירה לאח אחר, ובמקום זאת יקבל הון מתוך עיזבון המנוח או רכוש אחר, ששווה ערך לשווי הדירה.
נוסף לכך, ייתכן ו-2 אחים למשל לא יחפצו להיות בעלים משותפים של דירה, זאת לאור חששותיהם מסכסוך וחוסר הסכמה שיתגלעו ביניהם. על-כן, יחליטו להתוות הסכם בין יורשים שיחלק את העיזבון באופן שימנע מחלוקת.
כלל אצבע: קודם הסכם בין יורשים, ורק אחר כך תהליך הירושה
בטרם מוציאים צו קיום צוואה, ובטרם חלוקת העיזבון, רק אז יכולים היורשים לערוך ביניהם הסכם בין יורשים שיתווה את הדרך לחלוקת עיזבון שונה מזו שרשומה בצוואה או שנובעת מכוח חוק הירושה.
במידה והיורשים החלו להתחלק בעיזבון הרי שקשה עד בלתי אפשרי להחשיב את הגלגל לאחור.
יורשים שכבר הוציאו צו קיום צוואה, אמנם יידרשו לתהליך מעט סבוך, אך יכולים לבטל את הצו ולהתוות ביניהם הסכם.
העיתוי והמועד הם קריטיים, וכאן גם המקום לציין את חשיבות המעורבות של עורך דין לענייני ירושה אשר ילווה את היורשים ויעניק את הייעוץ המשפטי הנדרש.
תשלומי איזון בין היורשים
בתרחיש ובו למשל 3 אחים ירשו דירה, ועתה אחד האחים החליט שהוא מעוניין לוותר על זכויותיו בנכס ולהעבירם אל אח אחר, הרי שהם יערכו הסכם בין יורשים בטרם מימוש הזכויות.
עתה, יבקשו האחים לערוך תשלומי איזון בהם האח שוויתר על זכויותיו בנכס, יקבל ערך דומה בדמות הון מתוך העיזבון וא/או רכוש אחר.
חשוב לציין: תשלומי איזון ניתן לערוך אך ורק מתוך העיזבון, ולא מחוצה לו. אחד האחים לא יכול להביא לאח שוויתר על זכויותיו בדירה, הון עצמי מטעמו.
האם משמעות הדבר היא שבהכרח יש להתחלק שווה בשווה? לא. היורשים יכולים להסכים בינם לבין עצמם במסגרתו של ההסכם על חלוקת רכוש שאיננה שיוויונית, כל זאת תוך שהם מסכימים בדבר.,
מנגד, היו ויהיו מקרים בהם חלוקה לא שיוויונית תוביל לסכסוך שיטרפד את מהלכי ההסכם ויוביל למימוש הירושה כפי שהיא, ומשם לעתים למחלוקות קשות וממושכות.
ההמלצה באשר לכך, היא להתוות הסכם, ועו"ד יכול בהחלט לייצר סביבה סטרילית בה יגיעו הצדדים אל ההסכמות המיוחלות.
השורה התחתונה היא כי תשלומי איזון הם אינם מחייבים איזון מלא, ואם היורשים יחליטו להתחלק בנכסים, ההון והרכוש שלא שווה בשווה, הרי שהדבר בר-ביצוע.
כיצד מאשרים הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים?
את ההסכם לחלוקת העיזבון בין היורשים יש להגיש לרשם לענייני ירושה או לחילופין לבית המשפט לענייני משפחה.
חשוב לציין כי החוק איננו מורה על היורשים לאשר את ההסכם תחת ערכאות משפטיות או גורמים אחרים, אך מהלך שכזה יכול בהחלט להפוך את ההסכם למהימן יותר ולכזה המקנה לכל הצדדים תחושת ביטחון ואמון במהלכים שנכתבו במסמך.
חשיבות הייעוץ המשפטי
הסכם בין יורשים כשמו כן הוא – הסכם לכל דבר ועניין, ועל-כן הוא מסמך משפטי מחייב.
בעת שמנסחים את ההסכם, מומלץ לערב איש מקצוע משפטי שיבחן את פרטיו של ההסכם, ו/או יערוך יחד עם היורשים את ההסכם מבעוד מועד, תוך שהוא מבין את כלל האינטרסים והרצונות הנובעים מכל אחד ואחד מן היורשים.
במשרד עורכי דין דן לימור המתמחה בדיני הירושה, אנו מזמינים אתכם להיוועץ עמנו בכל שאלה ונושא. ניתן ליצור עמנו קשר טלפוני, לכתוב לנו בוואטסאפ או להשאיר פניה באתר.
