שאלות תשובות בנושא גירושין ומשפחה

החל מאיזה שלב מומלץ להתייעץ עם עורך דין גירושין?

ההמלצה האישית של משרדנו היא כבר מן הרגע בו המחשבה עלתה בראשכם.

הסיבה לכך היא שכל צעד שתעשו, ולו הקטן ביותר, יכול לשאת עמו משקל שישפיע על תביעת הגירושין עצמה (למשל אם החלטתם מתוך סערת רגשות לעזוב את הבית, או איימתם על כך בוואטסאפ, הדבר יכול שלא להיראות טוב בבית הדין הרבני).

איפה מגישים את תביעת הגירושין?

את תביעת הגירושין ניתן להגיש אך ורק בבית הדין הרבני.

באיזה שלב בתביעת הגירושין נתייחס לנושא הילדים, הרכוש וכיוצא בכך?

חשוב לדעת: תביעת גירושין היא תביעה נפרדת מתביעות שנוגעות לזמני שהות, למזונות ילדים ומזונות אישה, תביעות רכוש וכיוצא בכך.

כל תביעה הינה תהליך משפטי בפני עצמו.

את תביעת הגירושין תוכלו להגיש רק בבית הדין הרבני, ואילו את יתר התביעות הנלוות תוכלו להגיש או לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

האם בהכרח אצטרך להידרש לכל כך הרבה תביעות שונות במסגרת הגירושין?

לא בהכרח, זה תלוי במידת ההסכמה שאליה תגיעו עם בני ובנות הזוג.

ככל שיש הסכמה רחבה יותר, וככל שהתהליך נעשה בהדדיות, הרי שאין כל צורך בתביעות המצריכות את הכרעתו של בית המשפט / בית הדין הרבני.

אם אין לי עילת גירושין מספקת, בית הדין הרבני יכול להכריע שלא אתגרש?

בסופו של דבר בית הדין הרבני לא יכריח בני זוג להישאר נשואים.

ועם זאת, במידה ונרצה לייעל את התהליך, הרי שחשוב שננסח את עילת הגירושין בקפידה. לשם כך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

זה נכון שבית הדין הרבני נוטה לטובת הגבר ובית המשפט לענייני משפחה נוטה לטובת האישה?

לא, זוהי סברה נפוצה ושגויה.

יהיו מקרים שבהם נעדיף להגיש תביעה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה לאור נסיבות מסוימות. אולם אל לכם להעדיף ערכאה משפטית מסוימת מתוך סברה כללית שכזאת. כל מקרה הוא לגופו.

מה הסכם גירושין כולל?

הסכם גירושין מוכרח לכלול הכל, את כלל הזכויות והחובות של בני הזוג אלו כלפי אלו.

ההסכם צריך להיות מנוסח בקפידה ובפירוט, וזאת כדי למנוע כל אפשרות למשמעות כפולה ופרשנות מטעם מי מבין הצדדים.

ההסכם יכלול כל היבט שנוגע לחייהם המשותפים של בני הזוג לרבות ילדיהם, רכושם ועד לפנסיות.

ניסחנו הסכם גירושין לבד, האם צריך להתייעץ עם עורך דין בנושא?

חשוב לומר: אין כל חוק שמורה לכם לשכור עורך דין לשם התווית ההסכם.

ועם זאת, איש מקצוע משפטי ומנוסה, יוכל להצביע על ליקויים בהסכם וחוסרים, להשלים את החסר ולנסח הסכם מלא, מפורט ושעונה על כל היבט ולו הקטן ביותר.

מצאתי נוסח להסכם גירושין באינטרנט, האם אפשר להשתמש בו כבסיס?

המלצתנו הכנה היא לא.

כשם שכל תא משפחתי הוא שונה מטבעו ובעל מאפיינים משתנים, כך גם הסכם הגירושין.

האם אוכל לשנות את הסכם הגירושין לאחר החתימה?

זה תלוי בנסיבות, אך התשובה היא כן.

ככל שהנסיבות משתנות (לדוגמה: הילדים גדלו), כך ניתן לפתוח את ההסכם ולבקש שינויים.

מומלץ לגבש טיעונים מבוססים המבהירים מדוע יש לשנות את ההסכם.

זה נכון שבני זוג יכולים להתנקם זה בזה במסגרת הגירושין?

ישנן דרכים שונות שבאמצעותן לעתים, בני זוג מתנקמים אלו באלו.

זה נכון שאשתי יכולה פשוט לפדות את הכתובה?

אל לנו לזלזל בכתובה שכן דינה כדין הסכם לכל דבר ועניין.

במלי שישנה עילת גירושין מבוססת, אכן עשוי הבעל להידרש לפרוע את השטר. יצוין כי כל מקרה הוא לגופו.

כמו-כן, הדין הרבני יכול להתרשם שגובה הסכום שצוין בכתובה הינו מופרז ואיננו עולה בקנה אחד עם יכולותיו הכלכליות של הבעל, ואז לשערך את הכתובה לסכום סביר ושונה מזה שנכתב בה.

מה נחשב לעילת גירושין טובה?

עילות גירושין הן רבות ומגוונות, ישנן עילות על רקע גופני דוגמת מחלה או מום מסוים המונע את תפקוד אחד מבני הזוג.

ישנן עילות גירושין על רקע של התנהגות לקויה, כגון סירוב ליחסי אישות, אלימות, סירוב לזון את האישה, חוסר רצון לפרנס את הבית או בגידה.

וישנן עילות על רקע רגשי כגון: מיאוס של בני הזוג מן החיים המשותפים וניסיונות לשווא לשקם את היחסים.

אם אין לי עילה לגירושין, אינני יכול/ה להתגרש? אחווה קשיים מול בית הדין הרבני?

במידה ומדובר בגירושין בהסכמה ובהם שני הצדדים מעוניינים בכך, הרי שבית הדין הרבני לא יערים כל קושי בנושא.

מה זה מירוץ הסמכויות שכולם מדברים עליו?

גם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה מחזיקים בסמכות לדון בתביעות הנלוות לגירושין (זאת למעט תביעת הגירושין עצמה שנידונה רק בבית הדין הרבני).

וכך, במידה ואחד מבני הזוג פונה לערכאה משפטית מסוימת בנושא מסוים, ומגיש למשל תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה; הרי שכל התביעה תמשיך להתדיין רק בבית המשפט לענייני משפחה. לא ניתן יהיה לקיים דיונים מקבילים בבית הדין הרבני.

כיצד נהוג לפסוק את מזונות הילדים?

זוהי כמובן שאלה מורכבת שלא ניתן לענות עליה באופן תמציתי, לכן נמליץ לכם לקרוא את המאמר המלא בנושא.

בית המשפט לענייני משפחה / בית הדין הרבני מסתכלים על צרכיו של הילד, ולכן גובה מזונות הילדים יהיו שונים בין כל מקרה למקרה.

באופן תמציתי ניתן לומר כי מזונות הילדים נפסקים לפי פרמטרים שונים לרבות: היכן הילד שוהה במרבית הזמן? מה מספר הילדים? מהו גילאי הילדים? מהי היכולת הכלכלית של כל אחד מן ההורים? וכמובן מהם צרכיהם השוטפים של הילדים?

האם ישנו סכום מינימלי שבית המשפט פוסק למזונות ילדים?

כן, הוא עשוי להשתנות בין שופט לשופט, אך אפשר לומר שנכון לשנת 2024, הסכום המינימלי למזונות נע בטווח של בין 1,500 ₪ ל-1,700 ₪.

מה מבדיל בין עורך דין משפחה לעורך דין גירושין?

בגדול, עורך דין משפחה זהו תחום משפטי הכולל בתוכו את דיני הגירושין.

כמשרד לעורכי דין לדיני משפחה אנו עוסקים במעמד האישי והמשפחה, סכסוך בין בני משפחה, אפוטרופסות, ייפויי כוח (וגם ייפוי כוח מתמשך) וכן צוואות וירושות שלעתים משיקות לתחומים הנידונים בבית המשפט לענייני משפחה.

במידה ואני מעוניין לשנות את זמני השהות עם ילדיי, האם ניתן לעשות זאת?

כן.

יש לציין כי הדבר תלוי בנסיבות ובעבר המשפחתי, אך כל הורה זכאי לבקש לשנות את זמני השהות.

האם אני יכול להפחית את גובה מזונות הילדים לאחר הסכום שנפסק?

בהחלט, ניתן להפחית את שיעור המזונות במידה וישנו שינוי נסיבות מהותי בחיי אחד מן ההורים או הקטין.

בעמוד הבא תוכלו למצוא התייחסות פרטנית לנושא בסרטון שערכנו.

האם גיל הילד / גילאי הילדים יכולים להשפיע על גובה המזונות?

כן, בפסק דין שניתן מטעם בית המשפט העליון בשנת 2017, הוחלט כי בהגיעו של ילד לגיל 6, יחויבו ההורים באופן שווה ביחס לצרכיו, בהתאם ליכולתם הכלכלית ובכפוף לזמני השהות של כל הורה.

מה עושים כאשר האב איננו יכול או רוצה לשלם את מזונותיו?

ישנה החובה לשאת במזונות הילד, ועל-כן החוק מאפשר לתבוע גם את הוריו של האב ולחייבם בתשלום מזונות עבור נכדיהם.

ועם זאת, יש לבחון חלופות נוספות, למשל גביית המזונות דרך הלשכה להוצאה לפועל. הלשכה להוצאה לפועל יכולה לנקוט בצעדים חריפים כנגד האב המסרב לשלם.

כמו-כן, בהתאם לנסיבות וקריטריונים שונים, יכולה האישה לפנות לקבלת דמי מזונות מטעם הביטוח הלאומי. למידע בנושא זה, מומלץ לעיין במאמרנו בנושא גביית מזונות.

מהו הסכם ממון?

הסכם ממון נועד לקבוע מהם הסדרי הרכוש שיחולו במידה ובני הזוג יחליטו להפריד כוחות ולהתגרש (והוא גם נכון עבור ידועים בציבור).

בן/בת הזוג טוענים לחלוקה בנכס על אף שהוא רשום בהסכם הממון, האם זה חוקי?

בעיקרון, זוהי זכותם המלאה להגיש תביעה. אם היא אכן או לא מוצדקת? על כך יש לבחון את נסיבות המקרה ולטעון אל מול בית המשפט.

חשוב לציין כי במידה ונעשה שימוש משותף בנכס עם בני הזוג, והתקיים אורח חיים משותף, הרי שנסיבות שכאלו יכולות להילקח בחשבון על-ידי בית המשפט. זוהי דוגמה אחת, והדבר נכון גם לגבי כל רכוש. 

ככלל, בעת ניסוחו של הסכם ממון, המלצתנו היא להתייעץ עם עורך דין משפחה שיחווה את דעתו בנושא, וכך תוכלו להיוועץ עמו בכל שאלה, ולהבין את משמעויותיהם של צעדים שונים.

מהו הסכם לחיים משותפים?

הסכם המהווה חלופה להסכם נישואין כאשר בני הזוג מעוניינים להסדיר את מערכת יחסיהם.

ההסכם דומה מאוד להסכם ממון, ועם זאת בשונה מהסכם ממון הנדרש לאישור ערכאה שיפוטית, הסכם לחיים משותפים איננו מחויב באישור בית המשפט.

המלצתנו היא להביא את ההסכם לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה, על מנת שיקבל משנה תוקף.

מה הסכם לחיים משותפים כולל?

בדומה לכל הסכם באשר הוא, גם בהסכם לחיים משותפים, יכולים לבני הזוג לכלול כל היבט וכל פרט שעולה על דעתם ושהם חפצים לדון בו.

ההסכם יכול אף לקבוע את מידת התרומה של כל אחד מן הצדדים עבור התא המשפחתי.

כבכל הסכם, המלצתנו היא להתייעץ עם עורך דין משפחה בנושא שיתווה את הדרך אל עבר הסכם מפורט וברור לכול.

כיצד עורך דין משפחה יכול לסייע לידועים בציבור?

עורך הדין יכול לסייע בהתוויית הסכם החיים המשותפים בין בני הזוג, לדון עמם בכל היבט והיבט וכן להציף נושאים מהותיים מתוך היכרותו וניסיונו האישי עם התחום.

ומן העבר השני, עוה"ד יכול לסייע גם בעת פרידה. אף שידועים בציבור מקיימים משק בית משותף ואורח חיים זהה לבני זוג נשואים, הרי שבעת הליך פרידה, ישנו הבדל מהותי.

בקרב בני זוג נשואים ניתן לפסוק באופן חד-משמעי את מועד תחילת החיים המשותפים על סמך תעודת הנישואין. זאת בעוד שהגדרת בני זוג כידועים בציבור היא כורח המציאות.

עו"ד משפחה יכול לסייע בטיעונים מול ביהמ"ש באשר לראיות המצביעות על מועד תחילת החיים המשותפים. 

האם עו"ד משפחה גם עוסק באפוטרופסות?

כן, במידה וקרוב משפחתכם איננו עוד מסוגל לנהל את ענייניו, הרי שבאפשרותכם לבקש למנות אפוטרופוס לנושאים שונים לרבות רכוש, נושאים רפואיים, כלכליים וכיוצא בכך.

את הבקשה למינוי קובע בית המשפט, וניתן להגיש אותה יחד עם עורך דין.

מה ההבדל בין אפוטרופסות לייפוי כוח מתמשך?

ייפוי כוח מתמשך מתפקד למעשה כחלופה לאפוטרופסות, אך יש ליזום ולנסח את ייפוי הכוח המתמשך מבעוד מועד.

ייפוי הכוח המתמשך מעניק לאדם את היכולת להחליט מי ינהל את ענייניו, כאשר הוא כבר לא יהא מסוגל לעשות זאת בכוחות עצמו. בכך למעשה, אדם שערך ייפוי כוח מתמשך, מבטל את הצורך במינוי אפוטרופוס בעתיד.

כבר הענקתי ייפוי כוח לאדם מסוים, האם אני מוכרח לנסח ייפוי כוח מתמשך?

ייפוי כוח מתמשך שונה מייפוי כוח רגיל.

ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף כאשר האדם שניסח את המסמך נמצא כלא כשיר לנהל את ענייניו.

לעומת זאת, ייפוי כוח רגיל פג תוקף החל מן הרגע בו אדם חדל מלהיות מסוגל לנהל את ענייניו.

איך עלי להתכונן להליך הגירושין?

קודם כל לפנות לעו"ד גירושין כבר בשלב הראשון. ככל שתקדימו לעשות כן כך תבטיחו את זכויותיכם ואת האינטרסים שלכם, זאת בין אם הינך מי ששוקל להגיש תביעה ובין אם התביעה הוגשה כנגדך. עורך הדין לגירושין יוכל לייעץ ולהציע מגוון פעולות שניתן לנקוט בהן בין כותלי בית המשפט וכאלו שניתן וצריך לנקוט מחוצה לו. אתן מספר דוגמאות. אם למשל יש לכם חשד שבן הזוג עתיד להעלים רכוש ולהבריח כספים מחשבון בנק משותף או אפילו חשבון בנק נפרד וייתכן ואלו כספים שדינם להיות מחולקים ביניכם, ניתן להגיש תביעות מתאימות ובקשות דחופות לסעדים מיידיים כמו למשל בקשה להטיל עיקולים על הכספים הרשומים ע"ש בן הזוג וכך להבטיח את זכויותיכם בעתיד, לאחר שהערכאה המשפטית תכריע למי שייכים הכספים והרכוש וכיצד יחולקו. בנוסף, עורך הדין יוכל להציע לכם רעיונות בהתנהלות היומיומית מול הצד שכנגד שעשויים להיות כלי שעשוי בהחלט לשמש אתכם בעיצומו של ההליך המשפטי. כך עוד בטרם פעלתם בערכאות השיפוטיות השגתם בסיוע עורך הדין ראיות זהב שעתידות לעזור מאד ואף לעיתים לנצח את התיק המשפטי. בשורה התחתונה אם חשבתם אתם למשוך כספים מחשבון הבנק, לעזוב את הדירה המשותפת ולעשות כל צעד אחר, אפילו בתקשורת ובתכתובת עם בן הזוג, השתדלו שלא לעשות זאת בטרם בטרם תקבלו ייעוץ משפטי.  

מהם השלבים המשפטיים בתהליך הגירושין?

בהיעדר תקשורת בין הצדדים שעשויה אולי להוביל להסכם גירושין כולל, הדרך לגירושין עוברת דרך המסלול המשפטי המשתנה ממקרה אחד למקרה, זאת בהתאם לנסיבות. במידה ובין הצדדים לא נפתחו הליכים במהלך השנה האחרונה על אחד הצדדים להגיש בקשה ליישוב סכסוך ואם גם במסגרתה לא יושגו הסכמות, ראשית תעמוד לצד שהגיש את הבקשה זכות ראשונים לעתור לאחת הערכאות המשפטיות, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בתביעות שונות, החל מתביעת גירושין ועד תביעות בעניין הרכוש, הדירה המשותפת, הנכסים השונים וכמובן תביעות בעניין הילדים אח הסכם גירושין בין הצדדים. אין חובה להגיש איזו מן התביעות, אלא כפי רצונו של התובע ובאופן שישרת את האינטרס שלו בצורה המיטבית. כן קיימת אפשרות להגיש תביעת גירושין אחת ובה לכרוך את כל יתר הסוגיות הכרוכות בפירוק התא המשפחתי, על כל המשתמע, אך זה תלוי באינטרס וברצון של התובע, אם מעדיף להתדיין בבית המשפט או בבית הדין, וזאת רק לאחר בחינת העובדות לעומקן במסגרת היוועצות עם עו"ד גירושין. את התביעה לאחר הגשתה יש למסור לצד שכנגד והוא יצטרך להגיש כתב הגנה. כן ניתן להגיש בקשות דחופות לסעדים זמניים במידת הצורך וכמו כן ניתן להגיש בקשות במעמד צד אחד, זאת במידה והגשת הבקשה לעיונו של הצד שכנגד עלולה לפגוע באינטרס של מגיש ההליך. חשוב להוסיף, כי ניתן להגיע בכל אחד משלבי הליך הגירושין, גם לאחר שהוגשו תביעות, להסכם כולל בין הצדדים וכל עוד לא הושג כזה ההכרעה תהא מסורה לערכאה שבפניה מתבררות התביעות. מכל מקום, העצה הטובה ביותר למי ששוקל לפתוח בהליכי גירושין, הוא לפנות מוקדם ככל הניתן לעו"ד גירושין.

כיצד נקבעים מזונות לילדים?

בהיעדר הסכמה בין הצדדים ייקבעו המזונות על ידי ערכאה שיפוטית, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לפי שורה של פרמטרים, החל מדתם של הצדדים, גילם של הילדים, צרכיו של כל אחד מהם, האם מתקיימים זמני שהות ומהי חלוקת האחריות בין ההורים אם בכלל יש כזו, יכולתו הכלכית של כל הורה ופוטנציאל השתכרותו. בהתאם לכל אלה ועוד תידרש הערכאה השיפוטית להכריע בדבר עצם החיוב במזונות וכן בשיעור המזונות בו יחויב הורה אחד לטובת ההורה האחר. כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבות ייפסקו מזונות הילדים. יצוין, כי לא דומה קביעת מזונות עבור קטין כבן 3 שנים לקביעת מזונות עבור קטין כבן 10. בעוד שלאב יהודי יש חובה אבסולוטית במזונותיו של קטין מתחת לגיל 6 שהינו מקטני קטינים, שונה מצב הדברים ביחס לקטינים מעל גיל 6, שאז יושם דגש על זמני השהות וחלוקת האחריות ההורית. בנוסף כחלק מהמושג 'מזונות' נכללות הוצאות תלויי שהות אצל כל אחד מההורים וכן הוצאות שאינן תלויי שהות כגון הוצאות קבועות שאינן משתנות בדמות דמי מדור (הוצאות שכירות ואחזקת הבית) ואלו ייקבעו באופן יחסי כנגזרת מתוך סך ההוצאות להן נדרש ההורה המשלם.

מהן ההשלכות הפיננסיות של גירושין?

שני בני-זוג מנהלים חיים משותפים ומשק בית משותף. פירוק התא המשפחתי מוביל מיד לפיצול משק בית משפחתי אחד לשני בתים נפרדים על כל המשתמע מכך. מעבר לכך, כל אחד מהצדדים זכאי לקבל את מחצית הזכויות והרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים על ידי מי מהצדדים, זאת במידה והם לא הקדימו וערכו הסכם ממון הקובע חלוקת רכוש ואיזון משאבים אחרת. בתוך כך, זכאי כל אחד מבני-הזוג למחצית כלל הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות שצבר מי מהם במהלך חיי הנישואין, שוב ככל שלא הייתה בין הצדדים הסכמה אחרת. במידה והצדדים התגוררו בדירת מגורים בבעלות משותפת, הרי שפרט לעזיבתו של אחד מהם או שניהם לשתי דירות נפרדות אחרות, מתעורר הצורך גם להסדיר את פירוק השיתוף בדירה, בין אם ברכישת מלוא הזכויות על ידי אחד מבני-הזוג ובין אם במכירתה לצד ג' המרבה במחיר. יצוין שבמסגרת איזון משאבים, לרוב יתמנה אקטואר (רואה חשבון) שיעריך את שווי כלל הזכויות של הצדדים וגיש חוות דעת עם שתי חלופות לביצוע איזון המשאבים, כולל עתודות כספיות, קרנות השתלמות, קופות גמל ועוד. תשלומי האיזון יוכלו להיעשות באופן מיידי ויוכלו להיעשות באופן דחוי עם מועד שחרור הכספים בפועל. הדברים אמורים גם ביחס לחשבונות בנק משותפים וככלל, מוטב להימנע מנקיטת פעולות חד צדדיות בטרם הליך הגירושין על מנת לא להיתפס, לפחות לא בעיני בית המשפט, כמי שניסה להעלים כספים ו/או רכוש באופן שפעולות אלו יפעלו בסופו של דבר לחובתו. מומלץ לפני כל פעולה ואף בטרם עשיית הצעד הראשון בהליך גירושין להיוועץ בעו"ד גירושין מומחה בדיני משפחה.    

האם פרידה לפני גירושין יכולה להשפיע על התהליך?

בוודאי. מבין הסוגיות הכרוכות בגירושין יש למשל זכויות האישה שיכולות להיות מושפעות רק מעצם פרידתם של בני הזוג לפני הגירושין, קל וחומר אם האישה הייתה זו שהקדימה לעזוב ו/או להיפרד. אם יתברר בתחילת הליך הגירושין או במהלכו כי בני הזוג כבר אינם מתגוררים תחת קורת גג אחדעלולה האישה בנסיבות מסוימות להפסיד את מזונותיה ואת כתובתה. מעבר לכך לנסיבות פרידתם של הצדדים עוד בטרם החלו ההליכים המשפטיים עשויה להיות השפעה על העניינים הפיננסיים של הצדדים, זכויותיהם המשותפות והנפרדות. אם יתברר בתחילת הליך הגירושין או במהלכו כי הצדדים אינם מתגוררים עוד יחד, הרי שבהתאם לנסיבות הפרטניות, עשויה להיות לכך השפעה על עתיד ואפו חלוקת הרכוש בין הצדדים, פירוק השיתוף בדירתם ו/או בנכסיהם, כמו גם להשפיע על מועד הקרע ביניהם ויש בנסיבות שקדמו להליכים כדי ליצור סוג של טענת השתק כנגד מי שינסה להתנער משאירע. לכך מומלץ בראש ובראשונה לפני שאחד הצדדים יוצא לדרך ושוקל לשנות את אורח חייו, לא כל שכן עת שוקל להגיש בקשה או תביעה לערכאות, להיוועץ עם עו"ד גירושין כדי לקבל ייעוץ משפטי אשר יטיב עמו וישרת את האינטרס שלו בצורה הטובה ביותר.

כיצד יש לחלק רכוש משותף בגירושין?

כשם שהרכוש משותף במהלך הנישואין כך סביר שיתחלק בין הצדדים. שאלת אופן רישום הזכויות משמעותית ביותר. לרוב, כאשר נכס רשום במהלך הנישואין בחלקים שווים בין הצדדים, כך ממש תיעשה חלוקתו באופן שווה בין בני הזוג בבואם להתגרש, אלא אם היו קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות לסטות מהחלוקה השווה חרף הרישום. אם מדובר בדירת מגורים חלוקתה תיעשה במסגרת תביעה לפירוק שיתוף, מכירתה וחלוקת תמורת המכר בין הצדדים. לצד זאת יש לזכור, כי מעבר לנכסים הרשומים ע"ש מי מהצדדים, ישנם נכסים וזכויות שמעצם טבעם רשומים רק ע"ש אחד מבני הזוג אולם בהיעדר הסכמה אחרת ו/או החרגה של זכויות אלו מהרכוש המשותף אלו יצטרכו בעת הגירושין להתחלק גם כן בין הצדדים. המדובר למשל בזכויות סוציאליות ופנסיוניות הרשומות רק ע"ש אחד מבני הזוג ונצברות על ידו משך כל חיי הנישואין ואולם שייכות הן גם לב/בת הזוג מעצם היותם זכויות שנצברו במהלך חייהם המשותפים. ככלל, בית המשפט יסתייע באנשי מקצוע כגון רואה חשבון, אקטואר וכיוצ"ב אשר יידרש לכל הזכויות והחובות ע"ש שני בני הזוג ביחד או לחוד ויגיש חוות דעת מקצועית מטעמו לגבי אופן חלוקת הרכוש שנועד לקבוע את את איזון המשאבים בין הצדדים. לרוב, בחוות הדעת תינתה לצדדים שתי חלופות של מועד חלוקת הכספים ואופן הקיזוזים.

האם גישור יכול לעזור בתהליך הגירושין?

תלוי. בניגוד להליך המשפטי שבו שני הצדדים עומדים מול השופט/הדיין שמכריע בענייניהם, בגישור המצב בדיוק הפוך: זהו המגשר שניצב מול הצדדים שמכריעים בעצמם. לעיתים, כאשר יש צד אחד דומיננטי, לוחץ ואסרטיבי, לא מן הנמנע כי הליך הגישור יסתיים בתוצאה המיטיבה עמו. לעומת זאת בבית המשפט, אופיו ולעיתים השפעתו על הצד השני יכולה להיות חסרת משמעות. כמו כן, מגשרים טובים ככל שהיו, אך שאינם די בקיאים, לבטח אינם מומחים, בכל מה שקשור לדיני משפחה, לסוגיות רגישות של גירושין, עלולים לעיתים להכשיל שלא במתכוון את הצדדים או אחד מהם. מגשר שאיננו עו"ד ושבאופן תדיר אינו מבקר בבתי המשפט מוגבל במידה מסוימת ביכולת העזרה שיכול להעניק לצד אחד להליך הגירושין או לשני הצדדים גם יחד. מכל מקום, גם בהליך גישור חיצוני אליו פנו הצדדים, יטיב כל אחד מהם לעשות אם יקבל ייעוץ משפטי לפני הליך הגישור ואף במהלכו כדי להבין בצורה טובה ביותר את משמעויות ההסכם והשלכותיו בעזרת עו"ד לענייני משפחה. יצוין, כי החוק בישראל כופה על כל אדם החפץ בגירושין הליך גישור, בין אם הוא רוצה בגישור ובין אם לאו, זאת במסגרת הליך יישוב סכסוך. בהליך זה, ככל שקיימת נכונות של הצדדים ניתן לנהל משא ומתן באמצעות עורכי הדין של הצדדים ובמידת שיתוף הפעולה של הצדדים אף לגבש הסכם בין הצדדים ולהגישו חתום לאישור בית המשפט.

מהם דרכי ההתנהלות עם בן/בת הזוג במהלך הגירושין?

אין כללים מסוימים ובראש ובראשונה הדבר תלוי בטיב מערכת היחסים ובעוצמת הקונפליקט ביניהם. גם במערכת יחסים סבירה בעיצומו של המשבר ובמהלך ההליכים עלול הצד השני לנצל סיטוצאיות מסוימות לטובתו ולכן כדאי ומאד מומלץ להיזהר ולפני הכל ליוועץ עם עורך הדין ולהחליט על דפוס פעולה לאחר קבלת ייעוץ משפטי. לעיתים יש חשיבות מכרעת להודעות שגרתיות שצד אחד שולח לבן/בת הזוג, הודעות שעל פניו נראות חסרות משמעות ובסופו של דבר מגלה השולח שהודעות אלו בעוכריו. כך לגבי בני זוג שחרף הליך הגירושין מביעים געגועים ושולחים לבבות אחד לשנייה. אם הייתה זו האישה שהגישה תביעת גירושין, עלולים הלבבות להיות בעוכריה ולהקשות על תביעתה. לעיתים יש בהודעות כדי להוציא דברים מהקשרם ועלולים לעיתים לסבך עד מאד את שולח ההודעה ולהציב אותו, לעיתים לראשונה בחייו, עם האשמות חמורות החל ממסוכנות, חוסר מסוגלות הורית והרשימה ארוכה ואינסופית. מומלץ, כי הצדדים ימשיכו לקיים תקשורת מיטבית ככל הניתן ולו למען ולטובת ילדיהם, אך גם כאן חשוב להיזהר ושוב: אין תחליף לייעוץ משפטי פרטני ביחס לכל מקרה ומקרה.  

כמה עולה להתגרש?

המילה גירושין חובקת בה מגוון רחב של תביעות, בקשות והליכים. התשובות לשאלות השונות כגון האם לבני הזוג ילדים ו/או רכוש משותף משפיעות ומשליכות על עלות ההליכים. מעבר לכך, בעוד שזוג אחד מצליח לגבש הסכם גירושין ה"פוטר" אותם מלפתוח בהליכים משפטיים ואם כבר נפתחו כאלו מייתר את המשך ההתדיינות ביניהם, הרי שזוג אחר מצוי בעיצומו של המשבר וסיום הקונפליקט ביניהם לא נראה באופק. משכך ברור ששכר טרחת עורך הדין הוא פועל יוצא של כל המשתנים הרלוונטיים ובנוסף יש לקחת בחשבון שהליכים משפטיים כרוכים בתשלום אגרה. לכל תביעה ובקשה תעריף אגרה שונה. פעמים רבות השכילו בני הזוג לערוך ביניהם הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים שיש בו כדי לחסוך מהם כאבי ראש רבים ובוודאי היגררות להליכים משפטיים ולכן תמיד מומלץ להקדים ולעשות כן, אם כי הסכמים אלו אינם הרמטיים ועדיין יש בני זוג שיש ביניהם מחלוקות מהותיות חרף העובדה שהאם הקדימו לחתום ביניהם על הסכם כזה לפני הנישואין או במהלכם. השאלה כמה עולה להתגרש תלויה כמובן גם בעורך הדין המייצג  ובאופן התשלום. יש ושכר הטרחה נקבע בין הלקוח לבין עורך הדין באופן גלובלי עבור התיק כולו, לרבות ובפרט הגשת בקשות ותגובות שכאלו מוגשות כל הזמן ולמעט תוספת עבור דיונים נוספים ויש שכר טרחה לפי שלבי התיק. מכל מקום, שכר הטרחה הינו פועל יוצא של עבודת עורך הדין ופעמים רבות אינה משקפת את היקפי העבודה הרבים ואת שעות העבודה הרבות המושקעות בתיק. לאחר שנלחמדים כל פרטי התיק שכר הטרחה נקבע במשרדנו יחד עם הלקוח ולשביעות רצונו המלאה.

איך להתנהל בהליך גירושין כשיש חובות משותפים?

בבואם של בני-הזוג לבצע איזון משאבים וחלוקת של כלל הזכויות, הנכסים והרכוש צריכים להילקח בחשבון גם החובות של בני-הזוג, ביחד או לחוד. ממש כשם שכל ארחד מבני-הזוג זכאי למחצית הזכויות והרכוש שנצבר על ידי מי מהם במהלך החיים המשותפים, כך ממש החלוקה השווה צריכה לחול גם בכל הנוגע לחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים. כל זאת למעט במקרה בו הקדימו הצדדים ועשו הסכם ממון הקובע אחרת או ככל והצדדים גיבשו ביניהם אי אילו הסכמות. זכרו: חלוקת הזכויות בין בני-הזוג המתגרשים נעשית גם אם אלו רשומות רק ע"ש אחד מהם. כך נעשית גם חלוקת החובות. כן יש לציין, כי כשם שבחלוקת הזכויות נעשית הבחינה אם הזכויות נצברו על ידי שני בני-הזוג שתרמו למאמץ המשותף או שמא מדובר בזכויות נפרדות רק של צד אחד, כך בדיוק צריכה להיעשות ההבחנה גם ביחס לחובות: האם אלו נוצרו מתוך מאמץ לטובת התא המשפחתי או שמא בחובות אישיים, כגון כתוצאה מהתמכרות להימורים או סמים, שאז הצד שכנגד יכול לנסות ולהתנער מחובות אלו במטרה שיישארו ע"ש אחד הצדדים ולא "ידביקו" גם את בן/בת הזוג.

כיצד לשמור על זכויות הורות במהלך גירושין?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע את זכויותיו וחובותיו של כל הורה ביחס לילדו. זו זכות טבעית ואוטומטית למן הולדת הילד ואין היא נסוגה במהלך הליך גירושין או בסיומו. ואולם, כאשר מתעוררת מחלוקת בין ההורים ביחס לאופן לקיחת החלטות הנוגעות לילד, זמני השהות של הילד עם כל אחד מההורים והנשיאה בהוצאותיו השוטפות, או אז תתבררנה הסוגיות האלו על ידי ערכאה שיפוטית שלפתחה הוגשה תביעה בעניינו של קטין ותוכרע בהתאם לחוות דעת אנשי מקצוע, גורמי רווחה, מומחים מטעם בית המשפט וכיוצ"ב. להורה יש זכויות וחובות בנוגע לילד והורים פרודים/גרושים – צריך כל אחד מהם להביע הסכמה בנוגע לעניין רפואי/חינוכי של הילד ואין הורה אחד יכול לפעול רק על דעת עצמו, אלא בעניין בהול ודחוף שאינו סובל דיחוי. עם זאת, ישנם מצבים בו צד אחד פונה לערכאה השיפוטית במטרה לשלול מההורה השני את הזכות להסכים או לסרב לעניין הנוגע לילד. לרוב צעד דרסטי זה ייעשה רק אם יש בו כדי לשקף מציאות קיימת, בין ההורה השני מתעלם מטובת הקטין, אדיש בכלל לקיומו ולעיתים די בכך שלא משתף פעולה בנוגע לצורך לאשר ולחתום על טפסים בעניין הילד באופן שעלול לפגוע בטובתו. אז מדובר בתביעה לאפוטרופסות בלעדית שנועדה לסייע להורה שכן מטפל בקטין להמשיך ולעשות כן בצורה יעילה יותר מבלי "לרדוף" אחרי ההורה האחר ואף ללא הצלחה.

האם ניתן להגיע להסכמים ללא מעורבות בית משפט בגירושין?

כן ולא. אמנם הצדדים יכולים לגבש ביניהם הסכמות לבד, בין אם בעצמם ובין אם באמצעות עורכי דינם, אך מאחר ומדובר בעניינים רגישים, מהותיים שבחלקם אף נדרשת פעולה פורמאלית אלו מחייבים ביקור בערכאות המשפטיות וגירושין זה אחד מהם. בגירושין הלכתיים עצמם אף נדרשים בני הזוג לטקס הלכתי קצר. זוג יהודי המבקש להתגרש חייב לעשות כן באופן פרונטלי בבית הדין הרבני. זוג מוסלמי חייב לעשות כן בבית הדין השרעי ואילו בני זוג בעלי דתות שונות חייבים להידרש להליך משפטי של התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. מעבר לכך, הסכמים הנוגעים לקטינים ולרכוש צריכים בשל אופיים לקבל את אישורו של בית המשפט. רק לשם המחשה, הסכמים בין הצדדים זה דבר מבורך אולם רק בהצגת פסק דין מזונות ניתן לפעול לגבייתו. הסכמים בדבר משמורת וזמני שהות הם דבר נפלא, אלא שרק לאחר אישור ההסכם בערכאה שיפוטית יפעל המוסד לביטוח לאומי בהתאם. פעמים רבות הדבר אף מומלץ. במקום להסתמך על טוב ליבו של הצד השני שעלול בשעת משבר לשנות את דעתו ולחזור בו, מתן תוקף מחייב של פסק דין ימנע ממנו את האפשרות לעשות כן. דוגמא טובה נוספת קיימת במכירת הדירה של בני-הזוג. גם אם שניהם מסכימים שצד אחד ירכוש את זכויות בן/בת הזוג בדירה כדאי שבית המשפט יאשר זאת ולו מתוך שיקולי מס. אם יקבע שרכישת הדירה רק על ידי אחד מבני הזוג נעשית בהעברה אגב גירושין, יזכו שני הצדדים לחסוך תשלום מס שעלול היה להיות מושת עליהם אלמלא עשו כן.

אני חושש שההליך המשפטי לא יהיה הוגן, האם זה יכול לקרות?

חששות תמיד קיימים מעצם טבעם ואופיים של הליכי הגירושין במהלכם נתון כל אחד מבני הזוג להכרעתו של השופט/הדיין היושב בדין, הכרעה הנוגעת לרכושו, הנוגעת לילדיו, בשר מבשרו, הכרעות הנוגעת לעתידו. לעומת זאת, חששות למשוא פנים או לחוסר צדק או לחוסר הוגנות בהליך המשפטי צריכות להיבחן ביתר שאת. יש לבחון האם קיימת איזושהי קרבה או היכרות מוקדמת בין היושב בדין לבין הצד שכנגד. כמו כן לבחון את טיב הקשר הקיים, אם קיים או אם היה קיים, בין אנשי מקצוע שמונו על ידי השופט/הדיין היושב בדין לבין הצד השני. לעיתים ניתן להתחקות על היכרות מוקדמת בין עו"ס מלשכת הרווחה לבין הצד שכנגד באופן שמסביר את השבחים אותם זוכה הצד השני לקבל. מכל מקום ועל מנת לוודא שלא יהיה מקום לאותם חששות, מומלץ שבהליך המשפטי יינתן ייצוג של עו"ד. בלא הפעת רגש או אמוציות בנוגע לסוגיות הרגישות הנדונות עו"ד באופן מקצועי ידאג לשמור על זכויותיו של הלקוח ולשרת נאמנה את האינטרסים שלו, בראש ובראשונה בחתירה אחר עשיית צדק, הן בבית המשפט והן מחוצה לו. 

מה ההבדלים בין גירושין בהסכמה לבין גירושין ללא הסכמה?

גירושין בהסכמה יכולים להיעשות בכמה אופנים. ההסכמה בין הצדדים יכול שתהיה מצומצמת רק ביחס למתן וקבלת הגט ויכול ותהיה רחבה ותכיל בתוכה את כלל העניינים הכרוכים בגירושין, כמו הסדרת זכויות וחובותיהם של הצדדים, החלת הוראות לגבי דירה משותפת ונכסים נוספים וכן בכל הנוגע לילדים, בין אם ביחס לזמני שהות ובין אם ביחס למזונות. גירושין בהסכמה מוטב שייעשו בצורה מסודרת לאחר היוועצות בעו"ד גירושין שבחן בקפידה את כל הסוגיות הרלוונטיות כדי לוודא שאף אחת מזכויותיו של הלקוח לא נפגעות חלילה כעת או שחלילה עלולות להיפגע בעתיד לנוכח ההסכמה המתגבשת. עם חתימת ההסכם הפרוצדורה פשוטה ומהירה יחסית. ההסכם יוגש לאישור בית המשפט או בית הדין הרבני שיזמין את הצדדים לדיון בפניו לשם אישור ההסכם ויעניק לו תוקף מחייב כפסק דין. אם לעומת זאת, אין בין הצדדים הסכמה ולו רק ביחס לאחד הרכיבים שבגירושין, לא יהיה מנוס מהעברת ההכרעה באותו רכיב שבמחלוקת לבית המשפט או לבית הדין. או אז, תידרש הערכאה המשפטית לכתבי טענות, כתב תביעה, תצהירים וראיות ורק אז תינתן הכרעה ופסק דין בתוך הליך משפטי שיכול לארוך זמן רב. 

כיצד נקבעים הסדרי ראייה עם הילדים?

יש לומר זמני שהות. לרוב ובהיעדר הסכמה יידרש בית המשפט לענייני משפחה (או בית הדין הרבני) למצב שהיה נהוג על ידי הצדדים ערב פתיחת ההליכים המשפטיים תוך הימנעות משינוי דרסטי של המצב הקיים במטרה להימנע מלשנות באחת את אורח החיים להם הורגלו קודם כל הילד וכן הוריו על מנת שלא חלילה לגרום לטלטלה רגשית. מטעמים אלה ממש יצטרכו הערכאות לפעול באופן מהיר ומיידי כדי למנוע עוול שמנסה לייצר אחד ההורים שבאופן חד צדדי עשה פעולות המונעות זמני שהות של הילדים עם ההורה השני. בעיצומו של ההליך המשפטי ולקראת הכרעתו יידרשו בית המשפט או בית הדין הרבני לחוות דעת של אנשי מקצוע, בין אם זה תסקיר מטעם עו"ס לסדרי דין מלשכת הרווחה הסמוכה למקום מגורי הילדים או חוות דעת של מומחה מטעם בית משפט כדי לקבוע את זמני השהות שיתקיימו בין הילדים לבין כל אחד מההורים. בהיעדר הסכמה, תצטרך ההחלטה ולימים פסק הדין לנקוב בצורה מדויקת ומפורשת בימים ובשעות בהם יבקר הילד אצל הורה אחד וכנ"ל לגבי ההורה השני, לקבוע מה ייעשה בחגי ישראל ובמקרה של התנגשות בין זמני שהות רגילים אצל הורה אחד לבין ימי חג שבו אמור לשהות הילד אצל ההורה השני, להתייחס לתקופת החופשים, הקייטנות וכן להורות על מי יונח הנטל לקחת את הילדים ולהחזירם. ככל שהוראות אלו תהיינה מפורטות יותר כך הדבר יטיב עם ההורים ויפחית מחלוקות או ספקות בעתיד.

מהן הטעויות הנפוצות שאני עלול לעשות בתהליך הגירושין?

טעויות נפוצות יכולות להיעשות בכל אחד משלבי הליך הגירושין וביתר שאת בטרם החלו ההליכים. בן הזוג שפעל למכור את הרכב שלו, בת הזוג שמשכה כסף מחשבון הבנק המשותף או הודעה תמימה שמי מהם שלח למשנהו בוואטסאפ. כדי להימנע מטעויות בהליך הגירושין במהלכו מומלץ ליישר קו עם עורך הדין המייצג. שיתוף הפעולה בין הלקוח לבין עורך הדין הוא מהותי ומהווה נדבך חשוב בהצלחת התיק. שיתוף עורך הדין בכל ההתפתחויות האחרונות בין לפני תחילת ההליכים המשפטיים אך לא פחות חשוב מכך במהלכם הינו מצרך חשוב ביותר. רק בדרך זו טענותיו של עורך הדין בכתבי הטענות ובדיון ישקפו נאמנה את ההתרחשויות. בכלל כדאי שתהא הלימה בין הטענות המועלות על ידי עורך הדין לבין המעשים שאותם מרשו עשה או נמנע מלעשות ולהפך. למשל עמידה עיקשת ונחרצת בדיון על נכונותו של הבעל להידברות בכל מחיר לטובת הילדים היא מצוינת ועשויה לשרת אותו. זאת בכפוף לכך שלאחר הדיון הלקוח לא מסרב לכל הצעה להיפגש ומגלה אדישות לצרכיו של הילד. כאמור פעמים רבות טעויות נעשות עוד בטרם פנה הלקוח לעורך הדין לגירושין ולכן תמיד מומלץ להימנע מכל נקיטת פעולה, בוודאי משמעותית, בטרם היוועצות עם עורך הדין. פעמים רבות, הראיות הטובות ביותר שמנצחות תיק משפטי או חלילה מובילות להפסד בתיק מגיעות בכלל מהשלב המוקדם עוד בטרם החל ההליך המשפטי. זאת בין אם במסגרת תכתובת פשוטה עם בן/בת הזוג שיכולה להיות בעלת משמעות רבה ובין אם בפעולות ממש. אז בשורה התחתונה אם את או אתה שוקלים למכור את הרכב בטרם הגירושין, להעביר כספים מהחשבון המשותף או שוקלים למהר ולעזוב את דירת המגורים המשותפת כדאי מאד שתעצרו, תנשמו אבל תזדרזו כמה שיותר מהר להגיע לפגישת ייעוץ אצל עורך דין גירושין.

איך ניתן להגן על עסק משפחתי במהלך גירושין?

לקראת גירושין ובוודאי במהלך ההליכים המשפטיים עלולים בני-הזוג ביחד או לחוד להיתקל בקשיים הנוגעים לעסק של אחד מבני-הזוג ובוודאי בעסק המשותף של שניהם. אם הכוונה לעסק שבבלות צד אחד בעוד בן/בת הזוג מערים קשיים על המשך תפקודו התקין של העסק, אין מנוס מפנייה דחופה לבית המשפט על מנת לנקוט בסעדים ובמידת הצורך לעתור לקבלת צווים כנגדו. יש מקרים הפוכים, שבהם ינסה אחד הצדדים שהינו בעל העסק "לפגוע" בעסק שלו עצמו, כדי להציע מצג שווא אודות קשיים, ירידה בהכנסות ואפילו חובות, והכל במטרה שהדבר ישרת אותו בעת הכרעה שיפוטית בעניין חלוקת רכוש או אף לפני כן בעת הכרעה בדבר חיוב במזונות קטינים. חשוב לזכור, שעסק שהתנהל עד לאחרונה בצורה תקינה וצבר הכנסות, הכל צריך יהיה להופיע בדו"חות העסק, מה שיכול להאיר את בעל העסק באור שלילי וכמי שניסה להונות את הצד השני ואת בית המשפט.

אם הכוונה לעסק המנוהל על ידי שני בני-הזוג, הרי שחלק מהפגיעה במערכת היחסים ביניהם עת פניהם לגירושין ולעיתים באופן טבעי מעוצמת הקונפליקט וההליכים המשפטיים ביניהם, אין באפשרותם לשתף פעולה באופן שעלול לפגוע בעסק. היות שלא ניתן לדעת כמה זמן ייארכו ההליכים המשפטיים הפגיעה בעסק עלולה להיות קשה, לעיתים קשה מאד והרסנית. במקרים מעין אלו, ניתן לעתור לבית המשפט למינוי כונס נכסים/נאמן אשר יידרש להמשיך ולנהל את העסק מבלי להידרש להסכמת כל אחד מהצדדים ו/או שיתוף הפעולה ביניהם, וזה יהיה מחויב בדיווח שוטף לבית המשפט במטרה לשמור את כלל הזכויות של העסק.

מהם השפעות הגירושין על פנסיה וביטוחים?

בגירושין זכאי כל אחד מבני-הזוג למחצית הזכויות שנצברו ע"ש שניהם או ע"ש אחד מהם במהלך חייהם המשותפים. כלל זה רלוונטי כל עוד אין בין בני-הזוג הסכמה אחרת, בכלל זה הסכם ממון שנעשה ביניהם. כלל זה חל בין השאר על כספי הביטוחים והפנסיה הרשומים, מנוהלים ו/או מוחזקים על ידי מי מהצדדים. בעניינם של בני-הזוג יצטרך להתבצע תחשיב של כלל הזכויות כמו גם החובות המשותפים וזאת החל ממועד נישואיהם, זהו מועד תחילת השיתוף, ועד מועד הגירושין או מועד מוקדם יותר בהתאם לנסיבות, שייקרא מועד הקרע ו/או מועד הפסקת השיתוף. תחשיב כזה בהיעדר הסכמה אחרת יתבצע על ידי רו"ח/אקטואר עליו הסכימו הצדדים או שמונה כמומחה מטעם בית המשפט לשם מטרה זו. בחוות דעתו אמור להיעשות תחשיב מדויק לצורך איזון משאבים בין הצדדים ולשם כך יצטרך האקטואר לקבוע את אופן ביצוע האיזון. לרוב ייקבעו בחוות דעתו של המומחה שתי חלופות לצורך איזון משאבים שתהיינה מסורות לשיקול דעתם של הצדדים ולבחירתם, בין אם לבצע תשלום חד פעמי כעת לצורך האיזון או לבצע את האיזון בתשלומים עיתיים או במועד בו משתחררים כספים הפנסיה, כלומר איזון מיידי או עתידי. בין אם גיבשו ביניהם הצדדים הסכם גירושין ובין אם ניתן פסק דין בעניינם בתוך הליך משפטי, מוטב אם תינתן התייחסות פרטנית ככל האפשר לגבי כל אחד מהנכסים הרשומים על שמם, הזכויות שנצברו, לרבות ובפרט כל הקרנות והביטוחים הקיימים, זאת במטרה להסיר כל ספקות או אי וודאות ולו הקטנה ביותר. מעבר לכך, התחייסות מפורשת לכך לא די שתופיע בפסק דין, אלא בפסיקתא ספציפית (צו שיפוטי) המתייחסת בצורה ספציפית לפוליסת ביטוח מסוימת, אחרת לא ניתן יהיה לאכוף את חוות דעת האקטואר ו/או את פסק הדין.

כיצד יש לטפל בנכסים בחו"ל במהלך גירושין?

בהליכי גירושין חייב כל אחד מבלי הדין בשקיפות מלאה. כלל זה חל גם על נכסים המוחזקים בבעלות אחד מבני-הזוג או שניהם. למעשה, אותם כללים שיחולו על הנכסים השונים שבבעלות מי מהצדדים בישראל רלוונטית גם ביחס לנכסים שמחוצה לה, בשינויים המחויבים. בעוד שלמשל ניתן בנקל לרשום על זכויותיו של בן הזוג בטאבו צו עיקול שניתן על ידי בית המשפט בישראל, צו זה לא בכרח יתפוס בנוגע לנכס המוחזק בחו"ל. כן יידרש הצד שביקש את הצו לעתור במדינה הזרה לאכיפת פסק חוץ ולמעשה לזכות לקבל הכרה בהחלטה שיפוטית ובצו שניתנו בישראל. אחרת, בהתאם לחוקיה של המדינה הזרה, לא היה מנוס, אלא לפעול גם בה במקביל להוצאת צו עיקול שנועד לשמור את זכויותיו של בן הזוג המבקש, על מנת שהצד שכנגד שהינו בעל הנכס בחו"ל לא יפעל למכור אותו ולהבריח את הכספים. כך או אחרת וכשם שנלקחות בחשבון כל הזכויות והנכסים שע"ש כל אחד מהצדדים, כדי לאמוד את יכולותיו הן לצורך קביעת המזונות והן לצורך חלוקת רכוש ואיזון משאבים בין הצדדים, כך ממש צריכות להילקח הזכויות שע"ש כל אחד מהצדדים גם אם מקום הימצאם בחו"ל. ביחס לחלוקת הזכויות ואיזון משאבים בין בני-הזוג, הדברים אמורים ביחס לכל אותם נכסים שנצברו ע"ש מי מהם במהלך החיים המשותפים וכל עוד אין ביניהם הסכם הקובע אחרת.

מה קורה אם תביעה לחלוקת רכוש נעשית מתוך נקמה?

בפירוק התא המשפחתי של בני-זוג זכאי כל אחד מהם למחצית הזכויות והרכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים, כך קובע חוק יחסי ממון בין בני-זוג. זאת כמובן, שעה שאין מדובר בבני-זוג אשר ערכו ביניהם הסכם ממון בו החריגו אי אילו נכסים מתוך מסת הנכסים והרכוש המשותף. גם אם הצדדים קרובים לגבש ביניהם הסכם לעניין הרכוש ואז אחד הצדדים מחליט לסגת ומתוך תחושת נקם מחליט להגיש תביעה, זו תתברר ככל תביעה אחרת והמניע לתביעה פחות רלוונטי. עם זאת, אם מתברר שהתביעה קנטרנית שהוגשה דווקא כנגד הצד השני, אם מתברר שהוגשה בחוסר תום לב ואם מתברר שנעשה בה שימוש לרעה בהליכי משפט והיה בה בזבוז של זמן שיפוטי יקר, בית המשפט ישית על התובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד על השחתת זמן שיפוטי יקר והשחתת זמנו של הצד השני.

אילו זכויות יש לבני זוג שאינם נשואים במשפט הישראלי בעת פרידה וגירושין?

בבואם של בני-זוג ידועים בציבור לפרק את התא המשפחתי אין הם זקוקים לפסק דין גירושין או פסק דין להתרת נישואין. הם לא נישאו זל"ז ומשכך די בפרידתם ואין הם נדרשים לקבל איזושהי חותמת פורמאלית של בית הדין הרבני או של בית המשפט לענייני משפחה. לצד זאת, כמעט כל הזכויות העומדות לבני זוג נשואים תעמודנה לבני הזוג הידועים בציבור בעת הפרידה. החל משוויון זכויות מלא לבני-הזוג הנשואים בכל הנוגע לילדיהם הקטינים ובחינתם גם בערכאה המשפטית תהא זהה לחלוטין, הן לגבי חלוקת האחריות ההורית וזמני השהות והן ביחס לגובה החיוב במזונות. הדברים נכונים גם ביחס לפירוק השיתוף בדירת המגורים שבבעלותם המשותפת של בני-הזוג, אם כי לא תעמוד למי מהם זכות ל"מדור ספציפי", זכות הקיימת רק למי מבני הזוג היהודים הנשואים ורק בבית הדין הרבני (זכות הנועדה בין השאר להגן על אחד מבני הזוג מפני גירושין ופירוק שיתוף). מעבר לכך תעמוד לידועים בציבור זכויות מלאות בכל הנוגע לחלוקת הזכויות והרכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים, אולם בעוד שבקרב בני-זוג נשואים תחילת השיתוף נקבע לרוב במועד הנישואין, הרי שבקרב הידועים בציבור הם יידרשו להוכיח את טענתם ביחס למועד תחילת השיתוף, בין אם בעת שהחלו הצדדים להתגורר יחד ובין בנקודת ציון אחרת. באשר למזונות אישה נשואה הנפסקים מכוח ההלכה היהודית כל עוד היא נשואה לבעלה, כלל הלכתי זה אינו חל על אישה ידועה בציבור או גם על אישה שנישאה בנישואים אזרחיים. ברם, המשפט הישראלי ביקש לשוות לידועה בציבור כמו גם לאישה הנשואה בנישואים אזרחיים זכויות של אישה נשואה ביחס לתמיכה המגיעה לה אף לאחר הפרידה, אם וכאשר האישה מצליחה להוכיח זאת, או אז בית המשפט רשאי לפסוק לטובתה מזונות אזרחיים או מזונות משקמים כדי להקל עליה את החיים ביום שאחרי מערכת היחסים הזוגית.

מהן עילות לגירושין? האם עילה לגירושין לא נכונה יכולה למנוע גירושין?

בשביל להתגרש צריך הסכמה. די בבקשה גירושין משותפת של הצדדים על מנת שבית הדין הרבני יזמין את בני הזוג לדיון שיקבע בפניו במועד קרוב ותוך פרק זמן קצר יחסית יוסדר הגט והצדדים יהפכו לבני-זוג נשואים לשעבר. כאן יש להוסיף, כי מומלץ בטרם הגירושין בהסכמה לוודא עם עו"ד גירושין שאין בצעד זה כדי לקפח את זכויותיו של מי מבני הזוג. לא דומה תביעתה של אישה נשואה העותרת לקבל זכויות המגיעות לה לטענתה מעצם הנישואים לתביעתה של אישה שזה עתה התגרשה שייתכן והכשילה את עצמה בעצם גירושי הבזק. מומלץ להקדים קבלת ייעוץ משפטי בטרם נקיטת כל פעולה ואפילו הסכמה.

בהיעדר הסכמה, על הצד המגיש את התביעה לבסס אותה על עילת גירושין שלטענתו קיימת שבעטיה הוא סבור שבית הדין צריך להיעתר לעתירתו ולהורות על קבלת תביעת הגירושין. החל ממקרים שבו צד אחד בנישואין רואה עצמו נפגע כתוצאה מבעיות שנתגלו אצל או בקשר לבן/בת הזוג לאחר הנישואים, כמו למשל מומים ומחלות, היעדר יכולת לקיום יחסי אישות, עקרות מצד בעל או מצד אישה אשר אינה יולדת כעבור שנות נישואים רבות ועוד. מעבר לעילות האובייקטיביות, ישנן עילות גירושין סובייקטיביות הנובעות מהתנהגות הצד השני בין במעשה ובין במחדל, כמו למשל בן/זוג המסרבים לקיים יחסי אישות, צד שאינו מקיים את חובותיו מעצם הנישואים וככזה נחשב כמורד, בן/בת זוג אלימים כלפי הצד השני, אורח חיים פוגעני, מעשי כיעור בהתנהגות לא נאותה אף כזו שלא הגיעה עד כדי בגידה, בגידה ממש ומערכת יחסים מחוץ לנישואין ועוד.

מה זה גט? וכיצד מקבלים אותו?

גט הינו מסמך הלכתי שלמעשה חותם את נישואיהם של בני-הזוג ולעיתים גם את ההליכים המשפטיים השונים הכרוכים בגירושין. הבעל נותן את הגט לאישה שמקבלת את הגט שמשמעותו: "הרי את מותרת לכל אדם". לאחר סידור הגט, רשאי כל אחד מבני-הזוג להינשא לאדם אחר. סידור הגט יכול להיעשות בתום הליך גירושין שהחל בתביעת גירושין על ידי הצד הפץ בכך, במסגרתה יידרש התובע להוכיח את קיומה של עילת גירושין הלכתית, שכן אחרת תידחה התביעה. אם לעומת זאת, בני-זוג יהודים הסכימו להתגרש, די בפנייתם לבית הדין בבקשה מוסכמת לגירושין. בית הדין יזמנם למועד דיון שבו תחילה יינתן פסק הדין לגירושין וייחתם הפרק המשפטי הנוגע לגירושין, או אז יעבור בית הדין לניהול החלק ההלכתי של הגירושין, בירור שמות וסידור הגט. במסגרת בירור שמות מבקש בית הדין הרבני לזהות את כל אחד מהצדדים ולוודא בצורה קפדנית את שמות הצדדים, בית הדין יידרש לצורך כך להעיד עד אחד של אחד מבני-הזוג המתגרשים ולאחר מכן יעבור לטקס סידור הגט בו הבעל ייתן אותו והאישה תקבל. מכל מקום, מומלץ להיוועץ עם עו"ד גירושין כדי לוודא שהזכויות של מי מהצדדים איננה מקופחת חלילה. כך למשל לא דומה תביעתה של אישה נשואה העומדת על זכויות המגיעות לה מבעלה לתביעה של אישה שהוגשה לאחר הגט או הסכימה לכך במהלכה. כלומר, מומלץ שבעת סידור הגט יידע בעל הדין איך מצבו המשפטי יכול להשתנות ולהשפיע על יתר הסוגיות הכרורוכת בגירושין ואפילו על יכולתו לשאת ולתת במסגרת משא ומתן להשגת הסכם גירושין כולל.

כיצד ניתן לשנות הסכמי גירושין לאחר שנחתמו?

הסכמי גירושין ככל הסכם אחר אינם חסינים מפני שינויים באופן המשקף את השינויים שמזמנים לנו החיים. קודם כל חשוב לציין, הסכם גירושין עם חתימתו מחייב את הצדדים מבחינה חוזית, אולם בשל חשיבותו של הסכם הגירושין הוא טעון אישור של ערכאה משפטית (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני) שתעניק לו תוקף מחייב של פסק דין. במידה וצד חתם על הסכם הגירושין ומתחרט לאחריו בטרם זה אושר על ידי ערכאה משפטית, זו תימנע לרוב מלאשר את ההסכם. באישור ההסכם בוחן בית המשפט/בית הדין את הסכמתם של הצדדים להסכם, את הבנתם את משמעויותיו הרבות של ההסכם וכי חתמו מרצונם החופשי. היה ואחד הצדדים יביע התנגדות סביר שהסכם זה לא יאושר.

אם לעומת זאת מדובר בהסכם שנחתם ואושר על ידי ערכאה משפטית, ישנם כללים של איך ומתי אם בכלל ניתן לשנות הסכם גירושין. כאן התשובה תתחלק לשני חלקים. בראשון – ביטול הסכם אפשרי אם לאחר חתימתו ואישורו בפני הערכאה המשפטית גילה צד להסכם שחתימתו עליו נשנענה על טעות/הטעייה, עושק, תרמית או הונאה. יהא עליו להוכיח שפרט מהותי העומד בבסיס ההסכמות היה שגוי מלכתחילה במקרה או במכוון, שהוא לא ידע אותו בטרם נחתם ואושר ההסכם ושלא היה עליו לדעת את מה שגילה כעת. בשני – שינוי הסכם בשל שינוי נסיבות. ככל ובחלוף זמן לאחר חתימת ואישור הסכם הגירושין אחד הצדדים מעוניין בשינוי של חלק מהוראותיו יהא עליו לנסות ולשכנע, כי לנוכח שינוי נסיבות יש לסטות מהוראות ההסכם. אם וכאשר חל למשל שינוי נסיבות מהותי ביכולתו הכלכלית של אחד הצדדים באופן שלא ניתן היה לצפות זאת מראש, יכול אחד הצדדים המעוניין בכך להגיש תביעה לשינוי שיעור המזונות שנקבעו בהסכם. בכך ניתן להביא לשינוי הסכם הגירושין.

מה קורה אם אחד הצדדים אינו מסכים לחתום על גירושין?

אם אחד הצדדים אינו מסכים לחתום על הסכם גירושין אז אין הסכם. בין אם היו אלה דרישות מוגזמות של הצד המסרב לחתום על ההסכם ובין אם מלכתחילה לא היה נכון לקיים משא ומתן רציני, הרי שבסופו של דבר אין הסכם חרך המאמצים שהשקיע הצד המעוניין. בתרחישים מעין זה אין מנוס, אלא להגיש תביעות מתאימות לערכאות השונות או במידה ותביעות כאלו כבר הוגשו לפני המשא ומתן להמשיך ולהתדיין בערכאות המשפטיות עד מתן פסק הדין והכרעה בכל המחלוקות התלויות ועומדות בעניינם של הצדדים.

על-פי מה פוסקים מזונות אישה במהלך גירושין?

ראשית, לא כל אישה זכאית לפסיקת מזונותיה וממילא מדובר בזכות שלרוב אינה קיימת לאחר הגט. לעיתים מדובר באישה שיש לראות בה כמי שאיבדה את זכאותה למזונותיה נוכח מעשיה ו/או מחדליה בנישואים. החל מאישה שלא מקיימת את חובותיה הנובעים מהנישואין, לעיתים אישה שלא מקיימת יחסי אישות עם בעלה, ועד אישה שחתרה תחת מוסד הנישואין, אישה שעברה על הדת היהודית ואפילו אישה שעשתה מעשי כיעור (כאלו שלא עולים לכדי חתירה ממש תחת מוסד הנישואין כמו ניהול מערכת יחסים מחוץ לנישואין אבל עדיין מעשה אסור על פי ההלכה) עלולה לאבד את זכאותה לזכויותיה הנובעות מהנישואין, לרבות ובפרט זכותה לכתובתה ולתוספתה וכן את הזכות למזונות אישה. לעיתים עצם עזיבתה של האישה את בית המגורים המשותף של הצדדים עלול לשלול ממנה את הזכות למזונותיה, אך כאן יש להבחין בין מקרה של עזיבה מרצון בלתי מחויבת המציאות לבין עזיבה שהגיעה בשל אלימות ו/או עידוד של הבעל. גם אישה הזכאית למזונות יכולה להסתפק הלכתית בשכר עבודתה המשמש כמזונותיה ואז בית הדין יימנע מחיוב הבעל במזונות. בבואה של הערכאה השיפוטית לפסוק מזונות יש לקחת בחשבון את יכולתו הכלכלית של כל אחד מבני הזוג, את רמת חיים של הצדדים ערב ההליכים המשפטיים ואת צרכיה של האישה מדי חודש בחודשו ובהתאם כלל לפיו האישה "עולה עמו ואינה יורדת" יש להעניק לאישה את אותה רמת חיים לה הייתה מורגלת ערב ההליכים. 

האם הסכם ממון שנעשה לפני הנישואין מגן על הרכוש והנכסים שלי?

הסכם ממון שנעשה לפני הנישואין ואף במהלכם נועד בדיוק לשם הגנה על הזכויות והרכוש עליו מבקש אחד מבני הזוג להגן. הסכם ממון יכול שיקבע משטר של הפרדה רכושית בין הצדדים ביחס לנכסים שיצברו במהלך חיי הנישואין ובפרט יוצר הפרדה גם ביחס לאותם נכסים שאותם מי מבני הזוג הביא עמו אל הנישואין ושנצברו עוד קודם לחייהם המשותפים של בני-הזוג. הרציונאל של הסכם הממון הוא לקבוע מנגנון ברור ככל הניתן של הפרדה רכושית בין אם במהלך הנישואין אולם ביתר שאת לאחריהם, אם חלילה מערכת היחסים שבין הצדדים תעלה על שרטון ותיקלע למשבר, כזה שיוביל אותם להתגרש זמ"ז. הסכם הממון לרוב נעשה ליום סגריר, ליום פקודה, ונועד לשרת את הצדדים אם יתגרשו, או אז יבקש מי מהם להחיל את אותן הוראות שנקבעו בהסכם הממון מבעוד מועד ובאמצעות לנסות ולייתר מחלוקות ולהימנע מוויכוחים והליכים משפטיים יקרים שעלולים לארוך זמן רב. הסכם ממון אמנם נועד להחריג נניח את הדירה שאותה הביא אחד מבני הזוג לנישואין אולם הסכם ממון אינו הרמטי ומוטב יעשה הצד שמבקש להגן על דירתו כל זמן שהצדדים ינהלו אורח חיים התואם את הקביעות בהסכם. כך למשל בני זוג שאמנם בהסכם ממון החריגו את דירת האישה מהרכוש המשותף אולם בפועל שניהם נהנים ממנה ובדרך זו עשויה להתעורר טענת הבעל, כי ידע נוכח התנהלותה והתנהגותה של האישה, כי הדירה משותפת היא לשניהם, בין אם התגוררו בדירה זו משך שנים ובין אם דירה זו הושכרה לצדדים שלישיים ודמי השכירות נותבו לחשבון משותף. עוד חשוב לציין שהסכם ממון מוטב אם בהתאם לנסיבות יחיל הוראות דינאמיות שיש בהן לצפות פני עתיד ובכך לחזקו ולהופכו עמיד בפני טענות עתידיות אפשריות. לכן, מומלץ להיוועץ עם עו"ד משפחה בטרם עשיית הסכם ממון, גם ביחס להוראותיו וגם עם מבט קדימה לאופן צורת ניהול החיים המשותפים.

כיצד בית המשפט קובע את התרומה של כל בן ובת זוג לרכוש המשותף?

ראשית יש לבחון האם בני-הזוג ערכו הסכם ממון וקבעו בו מנגנון אחר מזה הקבוע בחוק יחסי ממון והאם החריגו חלק מהרכוש מחוץ למסת הרכוש המשותף. שנית, החזקה היא שכל הרכוש שנצבר על ידי בני-הזוג ביחד ולחוד במהלך חייהם המשותפים – רכוש משותף! על מי שרוצה לטעון את ההפך מוטל הנטל לנסות ולשכנע, כי חלוקת הרכוש שנצבר על ידי הצדדים במהלך חייהם המשותפים צריך להתחלק בצורה שונה ולא מחצה ומחצה. בהתאם לחזקה הנ"ל ושעה שבית המשפט בתוך עמו יושב, סביר שכל אחד מהצדדים תרם את תרומתו למשק הבית המשותף. תרומה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בעבודה בתוך הבית, בסדר, בניקיון, בטיפול בילדים, בהסעות לחוגים ועוד וכן יכולה לבוא לידי ביטוי בעבודה קשה ומאומצת מחוצה לו.   למעשה, בהתאם לחזקה הערכאה המשפטית לא נדרשת לקבוע מה הייתה תרומתו של כל אחד מבני-הזוג למשק הבית המשותף, אלא רק אם וכאשר אחד הצדדים מבקש להפריך את החזקה הזו, אז תידרש הערכאה להתייחס לעניין זה. מלבד הכלל הקבוע בחוק, חוק יחסי ממון גם קובע חריג לכלל והוא חלוקה שאיננה שוויונית נוכח נסיבות שהצדיקו זאת. אם למשל ישנו תרחיש של צד אחד שהתאמץ, עשה, הקדיש מזמנו ומרצו לטובת משק הבית המשותף בעוד שהצד השני התבטל ולא תרם (טענה הטעונה הוכחה) מוסמכת הערכאה המשפטית לקבוע חלוקה שונה ושאיננה שוויונית בין בני-הזוג. כמו כן, אחד מבני הזוג שנקלע לחובות בשל מה שלא מהווה חלק משגרת חייהם של הצדדים, נניח משרכש סמים או התמכר להימורים, או אז יכולה להימצא צודקת הטענה בדבר חלוקה שאיננה שוויונית.

שמיעת קטינים – מה התוקף המשפטי של עדות של ילדים בבית המשפט במקרה של גירושין?

לרוב בית המשפט יימנע מלשמוע קטינים בעניינים שבין ההורים. למעלה מכך – בית המשפט יורה לצדדים בכל דרך להימנע מלערב את הקטינים בכל דרך ו/או צורה בעצם קיומם של ההליכים המשפטיים ובוודאי בתוכנם. המטרה היא להרחיק ככל האפשר את הילדים מ"שדה הקרב" המשפטי שעלול חלילה לפגוע בהם, לגרום להם לעיתים שלא בצדק לתפוס צד של אחד ההורים, לפגוע בקשר שלהם ואולי לפגוע בקשר שבין האחים שכל אחד מהם תפס צד של מישהו אחר. בענייני גירושין ובכל הסוגיות שבין ההורים הילדים מחוץ לתמונה. עם זאת, בעניינים הנוגעים לקטינים באופן מובהק כגון זמני שהות, אפוטרופסות על הקטינים ועניינים נוספים אחרים, יכול בית המשפט לבחור לשמוע את הקטינים באופן בלתי אמצעי כדי להתרשם מעדותם הנקייה, ללא מתווכים וללא השפעה זרה של מאן דהוא על דבריהם בפניו. החלטת בית המשפט לשמוע את הקטינים תלויה בגילם של הקטינים, במידת בגרותם, ביכולתם להביע עמדה ברורה וזאת לאחר שהוגשה חוות דעת של עו"ס לסדרי דין מטעם לשכת הרווחה או מטעם גורם מומחה אחר שמונה על ידי בית המשפט. בתוך כך, שומה על בית המשפט לדעת לזהות מה מתוך הדברים שמשמיע בפניו הילד הם דבריו שלו עצמו ומה מתוכם נאמר לו להגיד מצד אחד מהוריו.

איך להתמודד עם נסיבות של הסתרת רכוש?

בהליכי גירושין נדרשים להתחקות אחר רכושו, זכויותיו ונכסיו של כל אחד מהצדדים, זאת במטרה להבין ולשקף לבית המשפט את אורח חייהם של הצדדים וכן את יכולתו הכלכלית של כל אחד מהם, הן לצורך קביעת תשלום מזונות והן לצורך חלוקת הרכוש בין הצדדים וביצוע איזון משאבים כולל. כל צד מחויב בשקיפות מלאה ועליו להציג בעצמו את כל הכנסותיו, רכושו וזכויותיו. לעיתים צד אחד יכול שלא להציג תמונה מלאה אודות זכויותיו, בין אם בטעות ובין אם במכוון בחוסר תום לב, או אז הצד השני צריך לעשות שביכולתו על מנת להראות לבית המשפט הן את מלוא זכויותיו של הצד שכנגד וכפועל יוצא מכך לחשוף את העובדה שהסתיר רכוש וזכויות מבית המשפט באופן שיפעל בסופו של דבר לרעתו. אחד מתפקידיו של עורך הדין בעזרת הלקוח הוא להתחקות אחר כל רכושו של הצד שכנגד ולהציגו בדיון כמי שהסתיר רכוש. כן ניתן להשתמש בכלים שונים כדי לגלות את כל רכושו של הצד השני, בין אם במסגרת בקשות לגילוי מסמכים וקבלת צווים מבית המשפט ובין אם באמצעות השגת ראיות בחקירה כלכלית המבוצעת מחוץ לכותלי בית המשפט. היה ולא הצלחתם לחשוף את כל רכושו וזכויות של הצד שכנגד ולא הבאתם ראיה המצביעה על כך שהוא פעל כדי להסתיר רכוש מבית המשפט, הדבר עלול להיות בעוכריכם ולפעול דווקא כנגדכם.

כיצד נקבעת עלות השירות של עורך דין בגירושין?

שכר טרחת עורך דין עבור הליכי גירושין משתנה ונתון לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה. לא דומה עניינו של לקוח המבקש לשכור את שירותיו של עוה"ד לייצגו בתיק גירושין בלבד לעומת לקוח שמבקש לשכור את שירותיו של עורך הדין לייצגו בכלל העניינים הכרוכים בגירושין, כגון ענייני הילדים, זמני שהות ומזונות, כמו גם חלוקת רכוש ופירוק שיתוף בדירת המגורים. בנוסף, ישנם הליכי גירושין אשר נדונים כולם או לפחות מרביתם בפני ערכאה שיפוטית אחת והליכי גירושין המפוצלים לחלוטין בשתי ערכאות שונות, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, אם מתוך אילוץ ולעיתים מתוך בחירה באופן שמשרת נאמנה את הלקוח בכפוף לרקע שלו, זכויותיו וחובותיו, אורח חייו עם אשתו ועוד שורה ארוכה של משתנים רלוונטיים. כן מומלץ לשכור את שירותיו של עורך הדין איתו נוצרה כימייה כבר בשלב המקדמי של פגישת הייעוץ. הצלחת התיק נובעת בין השאר ממידת שיתוף הפעולה בין הלקוח לבין עורך דינו. בכל מקרה, בשלב הראשון ועוד לפני נקיטת כל פעולה משפטית ואחרת הזדרזו לתיאום פגישת ייעוץ. לאחר קבלת ייעוץ משפטי ניתן יהיה להעריך באופן מושכל את כיווני התיק ובוודאי את העלויות הכרוכות בו.

האם ניתן להגיש ערעור על פסק דין בתביעות גירושין?

פסק דין בתביעת גירושין או פסק דין בכל אחת מהתביעות הכרוכות בגירושין כגון זמני שהות ילדים, מזונות, חלוקת רכוש ואיזון משאבים, פירוק שיתוף במקרקעין ועוד נתון כמו כל פסק דין אחר לביקורת שיפוטית של ערכאת הערעור, אם אחד הצדדים יפעל ויגיש ערעור. עם מתן פסק הדין לכל אחד מהצדדים עומדים 45 ימים להגשת ערעור על כל הקביעות שבפסק הדין או על חלקן. ניתן להגיש ערעור אם מצא אחד הצדדים להליך שנפלו פגמים בפסק הדין ואם הוא סבור שבית המשפט שנתן את פסק הדין שגה ועשה טעות. יש להבחין מה שלדעת אחד הצדדים לפסק הדין נתפס כטעות עובדתית לבין מה שנתפס על ידי צד זה או אחר טעות משפטית. טעות עובדתית יכולה להיות למשל קביעה מסוימת של בית המשפט בפסק דינו שלא מתיישבת עם הראיות שהוצגו בפניו או העדויות שנשמעו בדיון. טעות משפטית יכולה להיות קביעה מסוימת של בית המשפט הסותרת הלכה משפטית קיימת. כדי לשקול הגשת ערעור על הצד להליך החפץ בכך להיוועץ בעו"ד משפחה או עו"ד גירושין מומחה. בשונה מפתיחת תיק חדש והגשת תביעה כלשהי כאן על עורך הדין ללמוד לא רק את פסק הדין המהווה את אקורד הסיום בהליך שזה עתה נגמר, אלא גם על כל חומר הראיות שהוגש לבית המשפט כמו גם כל כתבי הטענות שהונחו על שולחנו, הכל כדי להתחקות אחר מה שהיה בפני בית המשפט במטרה להבין האם אכן נעשתה טעות כלשהי ואם לאו. עוד יצוין, כי פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים אמנם נתון גם הוא לאפשרות של ערעור אבל הסיכויים לכך קלושים. עם זאת, כאשר מצא אחד הצדדים שנתן הסכמתו לפסק הדין נתון עובדתי חדש שלא היה בפניו ולא יכול היה להיות בפניו בטרם נתן הסכמתו לפסק הדין, כי אז עומדת לו הזכות לעתור לביטול פסק הדין בשונה מהגשת ערעור על פסק הדין.

האם ניתן לבטל הסכם גירושין שכבר אושר על ידי בית המשפט?

כן. הסכם כלשהו ובפרט הסכם גירושין שנחתם על ידי הצדדים ואף אושר על ידי בית המשפט אינו חסין משינויים וניתן לפתוח אותו מחדש. כאן יש להבחין בין שתי סיטואציות שונות: האחת – בהתאם לדיני החוזים, צד הטוען לטעות, הטעייה, עושק או כפייה נדרש להגיש תביעה לביטול ההסכם. יהא עליו לנסות ולהוכיח שלאחר אישור ההסכם גילה לתדהמתו נתון שלא היה ידוע לו ובלבד שלא יכול היה לדעת אותו לפני כן, או למשל להוכיח שהצד השני כפה עליו את ההסכם שאינו משקף את רצונו החופשי. השנייה – שינוי נסיבות מהותי. אם וכאשר חל שינוי נסיבות יכול אחד הצדדים המעוניין בכך לעתור במסגרת תביעה רגילה שבה מבקש לסטות מההסכמה הספציפית אליה הגיעו הצדדים בהסכם הגירושין. כלומר אין מדובר בביטול ההסכם כולו, אלא אך ורק בשינוי הוראת מסוימת הנוגעת לסוגיה מסוימת בהסכם. למשל, אם אב מעוניין לראות יותר את ילדיו ובהסכם הגירושין נקבעו זמני שהות מצומצמים מאד באפשרותו להגיש תביעה לזמני שהות כדי לשנות מהוראות הסכם הגירושין בסוגיה זו. כך גם נניח ונקבע שיעור מזונות מסוים בהסכם הגירושין, צד המעוניין בכך יכול בהחלט להגיש תביעה להגדלת מזונות או להקטנת מזונות אם לא לביטולם. כאן נדרש שיחול שינוי נסיבות מהותי, כלומר שינוי נסיבות שלא ניתן היה לצפותו במועד חתימת הסכם הגירושין ואישורו.

אילו זכויות יש לבני זוג שאינם יהודים בהליך הגירושין בישראל?

אין הרבה הבדלים בהליכי גירושין בקרב בני-זוג שאינם יהודים לעומת בני-זוג יהודים. בהיעדר הסכמות יידרש בית המשפט לענייני משפחה להכריע בכל הנוגע לחלוקת זמני שהות של ילדיהם הקטינים, שאלת החיוב במזונותיהם, פירוק השיתוף בדירת המגורים וחלוקת הרכוש והזכויות ביניהם. לצורך הגירושין יידרש בית המשפט לדעת במדויק את דתו של כל אחד מהם ובמידת האפשר, לעיתים לאחר שתוגש חוות דעת לגבי דתו המסוימת של אחד מהם, יינתן פסק דין בתביעה להתרת נישואין, שכמוהו כגירושין. בסוגית מזונות הקטינים יחול חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) ובהתאם לדינם האישי (דתם) בשונה מההלכה היהודית המוחלת על בני זוג יהודים. פרט לכך, כל יתר העניינים יידונו בצורה דומה, הן לגבי זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים והן לגבי מכירת הדירת המשותפת ו/או חלוקת הזכויות שנצברו במהלך חייהם המשותפים. 

איך נקבעת שאלת היכולת הפיננסית בתביעות מזונות?

היכולת הפיננסית והכלכלית נקבעת על ידי ערכאה שיפוטית שבפניה הוגשה תביעת מזונות ובהסתמך על הראיות המונחות על שולחנה שיש בהן לשף מציאות כלכלית במשך השנה שקדמה להליך המשפטי ו/או פסק הדין. יהיה מקום לבחון את הוצאותיו של כל אחד מהצדדים לצד חישוב ממוצע הכנסה חודשי. יכולתו כלכלית לא חייבת להישען על הכנסה בפועל, אלא על פוטנציאל השתכרות של כל אחד מהצדדים גם אם אינו עובד, הכשרתו וכישוריו, שיש בהם כדי לקבוע את הכנסה משוערכת. בנוסף, יכולת כלכלית לא נגזרת רק מהכנסה אקטיבית, אלא גם מהכנסה פאסיבית כגון דמי שכירות המשולמים מדי חודש בגין נכס קיים, כשגם עצם היותו של אותו צד בעלים של נכס אחד או יותר נלקחת בחשבון. אחת הסוגיות החשובות ואף מכריעות בהליכי מזונות הינה יכולתו של צד אחד להצביע ולהציג את יכולתו הכלכלית של הצד שכנגד. לעיתים הצד השני "שוכח" להציג בפני בית המשפט את כל התמונה, "דילג" על חודש אחד בתלושי השכר או שבבואו לצרף את דפי התנועות באשראי צירף "בטעות" רק תנועות של כרטיס אשראי אחד בעוד שהעלים תנועות בכרטיס אשראי נוסף. כאן תפקידו של עורך הדין בין השאר לשים לב לכל אותם חוסרים שיכולים להיות מאד מהותיים כמו גם לכל אותן תוספות מיותרות ולעיתים בבחינת ראיות פסולות.

מה קורה כאשר אחד הצדדים משנה את מקום מגוריו למדינה אחרת בגירושין עם ילדים?

נשאלת השאלה האם אחד ההורים הביע רצון לעבור עם ילדיו לחו"ל או שמא עשה מעשה והעתיק את מקום המגורים שלו ושל הקטינים? או אז נשאלת שאלת העיתוי. האם בעיצומו של הליך גירושין? האם לאחריו? אם מדובר בכוונה גרידא ו/או הבעת רצון מרומז או מפורש של אחד מההורים להעתיק את מקום המגורים עם הילדים לחו"ל, יש לפנות בדחיפות לעו"ד לענייני משפחה ולהגיש מהר ככל האפשר בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ של הקטינים כדי למנוע כל יציאה מהארץ לחו"ל. בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה כזו אם התרשם שאכן קיים חשש סביר שאלמלא הצו עלול החשש להתממש ואחד ההורים עלול לצאת עם הקטינים לחו"ל. אם מדובר בצעד שאחד ההורים כבר עשה וכעת כבר שוהה עם ילדיו בחו"ל בניגוד לעמדת ההורה השני וללא שניתנה הסכמתו, אז ככל שמדובר במשפחה ובפרט קטינים שמרכז חייהם עד כה היה בישראל, יכול ההורה השני לפעול הן בישראל והן במדינה בה שוהים כעת הקטינים בתביעה להחזרת ילדים חטופים על פי אמנת האג. בין אם בהסכם גירושין ובין אם במסגרת פסק דין מוטב אם תיקבע באופן פורמאלי סביבת מגורי הקטינים כמו כן הוראות המתייחסות לאפשרות היציאה לחו"ל עם כל אחד מההורים. כאן המקום להוסיף, כי ככל וקיים רצון במעבר אחד ההורים עם הקטינים לחו"ל באפשרותו לפעול בצורה מסודרת ולהגיש תביעת הגירה לבית המשפט בישראל. עליו להתרשם בדבר סיבה ו/או צידוק למעברם של הקטינים לחו"ל לצד אופן המשך שימורו של הקשר של הקטינים עם ההורה הנותר בישראל. בעת שברצונכם לפעול בכל הנוגע לאפשרות יציאת הקטינים לחו"ל או שברצונכם דווקא למנוע זאת, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי על מנת לאמוד את כל הצעדים האפשריים העומדים לרשותכם.

כיצד יש להתייחס להכנסות משתנות או בלתי קבועות בחישוב מזונות?

פסק דין למזונות מבוסס על הראיות אותן מציגים הצדדים בפני השופט/הדיין וצריך להישען על יכולתו הכלכלית, פוטנציאל השתכרותו, הכנסותיו והוצאותיו של כל אחד מהצדדים בשנה שקדמה לכך. צריך להיקבע סך ממוצע חודשי של הכנסות במידה והכנסותיו של אחד מבעלי הדין או שניהם משתנה מדי חודש ואין לו משכורת קבועה. כן חשוב להבחין האם חלה ירידה בהכנסות אחד הצדדים ערב ההליך המשפטי שלעיתים מתבררת ככוזבת אשר איננה משקפת את המציאות, אלא היא פועל יוצא של צעד מגמתי של אותו בעל דין שנועד אך ורק לצורכי ההליך המשפטי. למעשה, כאשר ניכרת "ירידה" ביכולת הכלכלית של אחד מבעלי הדין יש לבחון האם יש בה ממש או שמא כפי שמתברר לרוב, מדובר בירידה מלאכותית של ההכנסות על מנת ליצור מצג כוזב. כאמור, ממוצע השתכרות על משך כשנה אמור לשקף תמונת מצב אודות יכולתו הכלכלית של כל אחד מהצדדים. אם מדובר בעסק עצמאי יש לצרף אישור רו"ח, דו"ח רווח והפסד וכן מאזן בוחן כדי לשקף ככל הניתן את יכולתו הכלכלית האמיתית.

האם ניתן לטעון לנזק רגשי במהלך תביעות גירושין?

הליכי גירושין מעצם טיבם וטבעם רווי יצרים ואמוציות ואין זה מן הנמנע שכרוכים לפחות בקרב מי מבני-הזוג במשבר רגשי אמיתי. אף שלעיתים הגשת התביעה, צעד קשה בפני עצמו, מוגשת רק מתוך תחושת נקם של בן הזוג הנבגד ועדיין בסופו של דבר נזק רגשי, הגם שנגרם למי מהצדדים לא בהכרח מתורגם לסעדים כנגד הצד השני ו/או חיובים כספיים. הנייר סופג הכל וכך ניתן במסגרת תביעת גירושין כמו גם בכל תביעה אחרת בין בני-הזוג להעלות כל טענה שצד מוצא לנכון לטעון. אולם קיים פער בין טענה שנועדה לספר סיפור וליתן רקע כללי לבין טענה מהותית הכרחית לקבלת הסעד הרלוונטי. אף על פי כן, במסגרת תביעת גירושין ניתן בהחלט לעתור לפיצויי גירושין על עצם ההיזקקות בגט, האשם בפירוק התא המשפחתי ועוד שבנסיבות מסוימות יכולות להתבטא בחלוקה לא שווה של הרכוש המשותף לבני-הזוג. 

מהם הכללים לגבי חלוקת נכסים שנרכשו לפני הנישואין אך שודרגו במהלכם?

בהיעדר הסכמות שגובשו בין בני-הזוג, היום או בעבר למשל במסגרת הסכם ממון, צריכה להיעשות בחינה מדוקדקת של הנכס המסוים שנרכש על ידי אחד הצדדים לפני הנישואין ושודרג במהלכם. האם מדובר לגביו הייתה קיימת הפרדה רכושית בין בני-הזוג במהלך הנישואין או שחרף היותו בבעלות צד אחד הוא שימש את שני בני-הזוג שנהננו ממנו. האם זו דירה שרכש אחד מבני הזוג לפני הנישואין שמושכרת על ידו לצדדים שלישיים או שמא בני-הזוג התגוררו בדירה או שעל אף שהושכרה לצדדים שלישיים דמי השכירות הופקדו לחשבון הבנק המשותף? האם שיפוץ הדירה מומן מכספים נפרדים של בעל הדירה או ששני בני-הזוג תרמו תרומה לשיפוץ ולשדרוג הדירה? לשאלות אלו ועוד תהיינה השפעה רבה ביחס להכרעה המשפטית. בהתאם לרציונאל שחל על חלוקת נכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים כנובע מהתרומה של שני בני-הזוג כך יכולה להיות משמעות לשיפוץ שנעשה בדירה במהלך חיי הנישואין שיוכר כנובע מתרומת שני הצדדים. עם זאת, אין בכך כדי לחרוץ את גורל הדירה כמשותפת, ושוב הכל בהתחשב בכלל הנסיבות הפרטניות באותו מקרה.

התגרשנו וכעת יש אי שוויון בטיפול בילדים, מה לעשות?

פרט לגירושין עצמם נשאלת השאלה האם סוגיות זמני השהות ומזונות הקטינים הוסדרו בהסכם גירושין או הוכרעו בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט או על ידי בית הדין הרבני, זאת מהטעם שיש הבדל בין פתיחת הסכם גירושין לבין הרצון לשנות פסק דין. אם טרם החל הליך משפטי ייתכן שהגיע הזמן לעשות כן כדי לחלק את הנטל בטיפול בקטינים בין ההורים או כדי למצוא את האיזון בדרך אחרת כמו למשל תשלום של צד אחד לטובת האחר. אם אי השוויון נובע מאותו פסק הדין/הסכם שכבר ניתן, או אז צריכה להישאל השאלה: ממה בדיוק נובע אי השוויון בטיפול בקטינים? האם אחד הצדדים מבכה כעת על "מר גורלו" ועל הוראות ההסכם שהוא עצמו נתן להם הסכמה? אם כן, הרי שאין הוא יכול להלין, אלא על עצמו. זו אחת הסיבות שפעם אחר פעם מצוינת החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו"ד גירושין בטרם עריכת ההסכם או בטרם ההליכים המשפטיים ובוודאי במהלכם כדי לשמור על הזכויות והאינטרסים בגירושין ובוודאי לאחריהם. לעיתים אחד הצדדים לא מודע להשלכות ההסכם או פסק הדין במישור המעשי ומגלה זאת למרבה הצער רק ביום שאחרי. אחד מתפקידיו של עורך הדין הוא לשקף ללקוח את הסיכונים הקיימים לפני מועד פסק הדין. נשאלת גם השאלה כמה זמן חלף מאז ההסכם או פסק הדין וכן מה הסיבה שבגינה מתבקש כעת השינוי. אמנם סוגיות קטינים כמו זמני שהות ומזונות רלוונטיות עד הגיעם של הקטינים לגיל 18 ולעיתים אף מעבר והן דינאמיות ויכולות להתעורר כל פעם מחדש אולם מנגד קיים עיקרון סופיות הדיון שמשמעו שמרגע שניתן פסק דין, בין בהכרעה שיפוטית ובין באישור הסכם שגובש בין הצדדים, אין מקום לשוב ולדון בסוגיות אלו פעם נוספת, אלא אם חלו שינויים מהותיים בנסיבות חייהם של הצדדים. יהיו מקרים שניתן יהיה לחלק בין ההורים את נטל הטיפול בקטינים במסגרת חלוקה שוויונית של זמני השהות. מנגד יהיו מקרים בהם צד מסרב להרחיב את זמני שהותו עם הקטינים ובית המשפט יתקשה להכריח אותו לעשות כן. האיזון ההולם יכול להיעשות בהגדלת חלקו של ההורה השני בהשתתפות בהוצאות ההורה המטפל, בתשלום המזונות וכיוצ"ב.

אילו תביעות נובעות מתהליך הגירושין?

בבואם של בני זוג להיפרד מתעורר הצורך הברור בגירושין, אולם הגירושין כשם כולל של שורה של סוגיות מהותיות הכרוכות בפירוק התא המשפחתי והנישואין מגלם בתוכו עוד שורה ארוכה של הליכים משפטיים ותביעות, כל זמן שהצדדים לא גיבשו ביניהם הסכם גירושין כולל. במידה ולבני הזוג יש ילדים הם יידרשו לתביעות לחלוקת האחריות ההורית וזמני השהות, תביעה שבעבר כונתה תביעת משמורת והסדרי ראייה, במסגרתה ייקבעו זמני השהות של כל אחד מההורים על ילדיהם בצורה מפורשת ומדויקת ככל האפשר על מנת להסיר ספקות עתידיים, סימני שאלה וויכוחים מיותרים בין הצדדים. בנוסף, יידרשו הצדדים לתביעת מזונות בה ייקבע, אם בכלל יש צידוק לכך שייקבע, שיעור מזונות הילדים בו יחויב מי מהם לטובת הצד השני. כמו כן, יהיה מקום להגיש תביעה רכושית ותביעה לאיזון משאבים הנוגעת לסוגיות הכספיות והרכושיות, בתוך כך לזכויות הסוציאליות והפנסיוניות של הצדדים במטרה להוביל לכדי איזון משאבים וחלוקה צודקת של כלל הזכויות ו/או החובות שנצברו במהלך החיים המשותפים. בנוסף אל למי מהצדדים לשכוח את הצורך בתביעה לפירוק שיתוף כדי להכריע בדבר הנכסים המשותפים, בראש ובראשונה דירת המגורים. חשוב לדעת, כי תביעות אלו יכולות להתברר בפני ערכאה שיפוטית אחת ויכולות להיות מפוצלות בין שתי ערכאות שונות, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. עוד חשוב לדעת, כי במסגרת תביעת גירושין ניתן לכרוך את כל הסוגיות הנ"ל שתתבררנה במסגרת תביעה אחת ובפני ערכאה אחת. עם זאת, על מנת לשקול את אופן ההתדיינות במאוחד או במפוצל יש ללמוד את הנסיבות הפרטניות של המקרה הספציפי כדי שאופן התביעות וצורתן תשרת נאמנה ובצורה הטובה ביותר את האינטרס של מגיש התובענה. לכן ובטרם נקיטת כל פעולה ולבטח הגשת תביעה, מומלץ להיוועץ בעו"ד גירושין ולהחליט על כך בתום קבלת ייעוץ משפטי.  

האם ניתן להפחית את גובה המזונות במרוצת הזמן?

בוודאי. לאחר שנפסקו המזונות על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני ניתן לעתור לשינוי המזונות וכשם שניתן להגיש תביעה להפחתת המזונות ולעיתים אף לביטולם כליל כך ממש ניתן גם מנגד להגיש תביעה להגדלת המזונות. על מגיש התביעה להוכיח שחל שינוי נסיבות אך לא רק. עליו להוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי. אסביר, כי הטענה לפיה, הצד שמקבל את המזונות החל להרוויח בשנה האחרונה משכורות גבוהות הרבה יותר מהמשכורות ששולמו לו ערב פסק הדין לא בטוח שתספיק. על הצד שטען זאת להוסיף ולהוכיח בפני בית המשפט, כי לא ניתן היה לצפות את הגידול במשכורות ולכן שינוי זה מהותי המצדיק לפתוח את פסק הדין מחדש ולחשב את המזונות בהתאם. יש דוגמאות למכביר לשינוי נסיבות מהותי, כגון מעבר של אחד הצדדים למקום מגורים רחוק יותר ממקום המגורים של הצד השני, שינוי קיצוני ביכולתו הכלכלית של אחד הצדדים, התרחקות אחד ההורים וצמצום זמני השהות בהתאם או דווקא חלוקת אחריות הורית באופן שווה מנטל שהיה מונח רק על צד אחד במועד מתן פסק הדין ועוד.

מה ההבדל בין דמי מדור למזונות ילדים?

דמי מדור מהווים חלק ממזונות הילדים ומשמעותם קביעת חלקו היחסי של הילד בהוצאות השכירות ואחזקת הבית בהן נושא ההורה שאצלו הוא מתגורר. מזונות כוללים בתוכם גם את דמי המזונות המהווים את כל הוצאות השוטפות של הילד המגלמים את חלקו של ההורה המשלם בצרכיו השונים, כגון מזון, ביגוד, הנעלה, היגיינה, קוסמטיקה, תקשורת, הוצאות חינוך ורפואה ועוד. לצד הוצאות אלו נושא ההורה המשלם לרוב גם בתוספת דמי מדור ואחזקתו. לרוב ובהתאם להלכות פסוקות של בתי המשפט, מגיע סך החיוב במדי מדור ואחזקתו בגין ילד אחד לשיעור של 30% מהוצאות השכירות ואחזקת הבית שמשלם ההורה אצלו מתגורר הילד, 40% בעבור שני ילדים ו-50% בעבור שלושה ילדים ויותר. כאן המקום להעיר, כי שיעורים אלה והסכומים בהתאם נכונים למצב שבו הילדים נותרו להתגורר רק אצל אחד ההורים המתגורר ללא בני משפחה נוספים פרט לילדים. היה והוא מתגורר עם הילדים יחד עם בן/בת זוג נוכחי, ילדים של בן/בת הזוג כמו גם בני משפחה נוספים, יש לקחת זאת בחשבון ורעיונית לנכות מסך הוצאות המדור את חלקו היחסי של כל אחד מבני המשפחה הנוספים.

האם יש חובה לשלם לאישה מזונות אישה?

לא. חיוב זה כמו חיובים נוספים תלוי בנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה. חיוב במזונות אישה נקבע לרוב במהלך חיי הנישואים כאשר מוגשת תביעה מתאימה וכאשר האישה נמצאת זכאית לכך. חיוב במזונות אישה הינו אחד מחיובי הבעל כנובע מהנישואין ובהתאם לכלל "עולה עמו ואינה יורדת" זכאית האישה להמשיך את אותה רמת חיים אליה הורגלה והבעל מחויב לספק לה זאת. ואולם, אישה עובדת המשתכרת למחייתה לא בטוח שתהא זכאית למזונות שכן 'מעשי ידיה מהווים את מזונותיה', זאת ככל והכנסתה יכולה להספיק לה לצרכיה. פרט לכך, זכאות האישה למזונות תצטרך להיבחן בראייה רחבה יותר ולאו דווקא רק ביחס לשאלה אם עובדת ומשתכרת, שכן ברמה ההלכתית ייתכן והאישה כלל אינה זכאית למזונות. היה והצד השני הצליח להוכיח, כי האישה עברה על הדת היהודית, עשתה מעשה כיעור, לא ממלאת אחר חובותיה הנובעים מהנישואין או אם עזבה את הבית ועוד שורה של עילות המוכרות בדת, אזי האישה איבדה את זכויותיה מכוח הנישואין, כתובתה מוטלת בספק והיא אינה זכאית למזונות.

האם ניתן לקבוע זמני שהות לסבא והסבתא?

כן. אמנם הסמכויות הנוגעות לקטינים והחלטות שצריכות להילקח בעניינם מסורות להורים, אך בנסיבות שקיים סכסוך בין אחד ההורים או שניהם עם הסבא והסבתא ואפילו חוסר תקשורת עד כדי נתק ו/או כל סיבה אחרת שבעטיה נמנע מהסבא והסבתא קשר ולו מינימלי עם נכדיהם, רשאים הסבא והסבתא לעתור בתביעה מתאימה לבית המשפט על מנת שייקבעו זמני שהות עם נכדיהם הקטינים. בית המשפט בבואו להכריע יבקש להיעזר בחוות דעת של אנשי מקצוע בכל הנוגע לקטינים ובהכרעתו יידרש לעיקרון העל המנחה את בתי המשפט בסוגית הקטינים וזהו עיקרון טובת הילד. כל זמן שעיקרון זה לא נפגע מעצם קביעת זמני השהות עם הסבים, בית המשפט לא יהסס מקביעתם. כחלק מהזכויות הטבעיות הקיימות לכל אדם, כך גם לקטינים זכות לדעת ולהכיר את בני המשפחה המורחבת, לרבות ובפרט את הסבים. 

מתי גובים מזונות מביטוח לאומי?

לאחר שהזכאי במזונות אוחז בידיו פסק דין למזונות או אפילו בשלב מוקדם יותר אז אוחז בהחלטה למזונות זמניים באפשרותו לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת לנסות ולגבות את המזונות באמצעותו, זאת על פי יכולתו הכלכלית של אדם ולפי גובה החיוב במזונות, שכן גביית המזונות יכולה לעיתים להיעשות באופן מלא ולעיתים באופן חלקי, הכל בהתאם לקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי וכפי שקבוע בתקנות. כאשר המוסד לביטוח לאומי משלם את המזונות במלואם או את חלקם, הוא עתיד לפנות להורה השני החייב במזונות ולדרוש ממנו להחזיר לו את חוב המזונות שהמוסד לביטוח לאומי שילם במקומו. כאשר הזכאי למזונות הצליח לגבות באמצעות המוסד לביטוח לאומי רק חלק מהמזונות, באפשרותו לפעול על מנת לגבות את יתרת המזונות בהם חויב הצד שכנגד וזאת באמצעות פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל. חשוב לזכור שבמצב זה, צריך להצטייד במכתב מטעם המוסד לביטוח לאומי המציין את הסכום המדויק המשולם למזונות מדי חודש ובו גם אישור להמשך גביית יתרת המזונות באמצעות ההוצאה לפועל. זאת על מנת שהזכאי למזונות לא יפעל לכאורה בניגוד לחוק אפילו למראית עין וכאילו יפעל לגבות את המזונות פעמיים בשני מקומות שונים. בשונה מהמוסד לביטוח לאומי, בהוצאה לפועל אין תשלום מזונות, אלא רק העברת כספים שהחייב משלם או כספים שנתפסו אצל החייב מכוח עיקול למשל שהוטל על משכורתו, נכסיו וכיוצ"ב.

בן הזוג מסרב לשלם מזונות, מה עלי לעשות?

אם הכוונה לסירוב לתשלום למזונות שלא קדם לסירוב החלטה שיפוטית או פסק דין אין מנוס, אלא להגיש תביעה למזונות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. כן יש לשקול תביעות נוספות אחרות. בחינת המצב המשפטי והכרעה לגבי הערכאה המשפטית אליה תוגש התביעה צריכה להיעשות בכובד ראש ומומלץ להיוועץ בעו"ד משפחה לבחינה מדוקדקת ויסודית של הנסיבות. רק לאחר קבלת ייעוץ משפטי מטעם עו"ד גירושין מומחה, תוגש תביעה הולמת. בנסיבות אלו צריך יהיה להמתין עד הכרעת בית המשפט או בית הדין עת יינתן פסק הדין למזונות ועד אז ניתן להגיש בקשה דחופה לחיוב במזונות זמניים, שנועדו בדיוק לפרק הזמן שעד מועד מתן פסק הדין.  

אם הכוונה לסירוב לתשלום למזונות לאחר שכבר ניתן פסק דין או אפילו עוד קודם לכן כשניתנה החלטה למזונות זמניים, יש לפעול לגביית המזונות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. באמצעות תיק הוצאה לפועל החיוב יכול ויגדל באופן אוטומטי מדי חודש בחודשו בגין סך החיוב החודשי שנקבע בהחלטה או בפסק הדין ובמידה וגם אז החייב במזונות יימנע מלשלם, ניתן יהיה להטיל עיקולים על חשבון הבנק שלו, על משכורתו ולתפוס את כספיו שיועברו לתיק תחילה ולאחר מכן לידי הזוכה בהחלטה או בפסק הדין. חשוב לזכור, כי מרגע שנפתח תיק ההוצאה לפועל החיובים גוררים ריבית והצמדה, כמו כן ניתן לפעול כנגד החייב בסנקציות "עונשיות" במטרה לאלצו לשלם כמו עיכוב יציאתו מן הארץ, התליית רישיון הנהיגה שלו, מאסר מוגבל בזמן ועוד. כן עומדת האפשרות לגבות את המזונות כולם או חלקם באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אולם זאת בהתאם לנסיבות בכל מקרה וכפי הקריטריונים בתקנות המוסד לביטוח לאומי.

האם נישואי הגרושה לבן זוג חדש משפיעים על מזונות הילדים?

כן ולא. ככל והילדים מתגוררים עם אמם, נישואיה הנוכחיים לבן הזוג הנוכחי – כשלעצמם אין בהם כדי להשפיע על גובה החיוב במזונות, ואולם אם הם מתגוררים יחד ולבטח אם מתגוררים איתם בני משפחה נוספים פרט לילדים, יכולה להיות לכך השפעה ישירה על גובה החיוב במזונות ועילה להפחיתם. המושג מזונות ילדים טומן בחובו חיובים שונים שנועדו לגלם את חלקו היחסי בו משתתף ההורה המשלם בהוצאות השוטפות והשונות בהן נושא ההורה המטפל. ב'מזונות' נכללים בין היתר הוצאות מדור ואחזקתו. הכוונה היא לכל אותם חיובים הקשורים בשכר הדירה בו נושא ההורה שאצלו מתגורר הילד וכן הוצאות אחזקת הבית והתשלומים השוטפים כגון ארנונה, מים, גז, חשמל, וועד בית ועוד. אם לפי שאלה זו מתגוררים עם הגרושה בני משפחה נוספים פרט לילדים, אין זה משנה אם מדובר באחותה, באמה (סבתם של הילדים) או בן זוגה הנוכחי וילדיו, ייתכן ויש בכך עילה כדי להפחית את גובה החיוב במזונות ובמדור, זאת בכפוף לבחינת החיוב במזונות שנקבע מלכתחילה, בין אם נקבע בהסכם בין הצדדים ובין אם נקבע על ידי בית המשפט בפסק דין, והאם יש בו כדי לאפשר ו/או להצדיק דרישה לשינוי גובה החיוב במזונות.