תביעת גירושין מעצם טיבה וטבעה מוגשת בבית הדין הרבני לו הסמכות הייחודית לדון בה. אך בהגשת תביעת גירושין לכשעצמה אין די.
על אחד מבני הזוג המגיש את התביעה לציין מהן עילות הגירושין המוכרות בדין העברי שבאמתחתו אשר בעטיין עותר לסעד הגירושין, כשבפועל די בעילה אחת המקימה לו את הזכות לגירושין.
למה חשוב להתייעץ עם עורך דין גירושין?
משמעויותיה והשלכותיה של תביעת גירושין הינן רבות ובכלל זה אף העיתוי בו היא מוגשת. על כן קיימת חשיבות רבה ואף הכרח להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום זה על מנת להיטיב ולשרת את האינטרסים של מבקש הגשת תביעה מעין זו על הצד הטוב ביותר.
בתוך כך, יש לבחון היטב את הנסיבות הרלוונטיות בכל מקרה ולשקול לכרוך לתביעת הגירושין עניינים נוספים, לרבות ובפרט משמורת הילדים, מזונות אישה וענייני הרכוש של בני-הזוג, ביחס ליתרונות והחסרונות הקיימים בכל מקרה, ועל ידי כך לחסום בעד הצד השני את האפשרות להתדיין בעניינים הללו בבית המשפט לענייני משפחה.
אולם, כריכת עניינים נוספים בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני שנועדה בעיקר לצורך סיכול האפשרות של הצד השני להתדיין בפני הערכאה המקבילה, בית המשפט לענייני משפחה, הינה ניצול לרעה של הסדרי הכריכה ולכן פסולה. לפיכך, כדי למנוע מצבים אלו, נדרש, כי על תביעת הגירושין לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: ראשית נדרשת כנות תביעת הגירושין, שנית נדרשת הכריכה להיעשות כדין ולבסוף נדרש, כי הכריכה הינה כנה.
מירוץ הסמכויות
לעתים עולה שאלה מצד לקוחות המשרד באשר למושג 'מרוץ הסמכויות' שקיים בין הערכאה הדתית לערכאה האזרחית.
מאז שהוקם בית המשפט לענייני משפחה בשנת 1995 ועד לימינו, היבטי הנישואין והגירושין של בני זוג יהודיים, נמצאים בסמכות מקבילה של 2 ערכאות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
כך למשל, וכשם שעניינים הנוגעים בסוגיות של החזקת ילדים, מזונות ורכוש, יכולים להתברר הן במסגרת תביעות שיוגשו בבית המשפט קרי הערכאה האזרחית, והן בבית הדין הרבני קרי הערכאה הדתית.
על אף האמור לעיל, הרי שתביעת גירושין בכל מקרה תוגש ותידון אך ורק בבית הדין הרבני.
נדגיש כי בנושאים שיכולים להתברר הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני קיימת לעתים חשיבות שעשויה אף להיות מכרעת בבחירת הערכאה.
בתביעות כגון החזקת ילדים, מזונות ורכוש, עשויה להיות חשיבות לשאלה מי פנה ראשון והיכן הוגשה התביעה לראשונה. מי מבני הזוג שהקדים את האחר, הזדרז והגיש את התביעה, אזי תביעה זו תתברר תחת הערכאה שנבחרה.
ניקח מקרה ובו האישה הקדימה להגיש תביעת מזונות אישה וקטינים לבית המשפט לענייני משפחה. או אז קנה לעצמו בית המשפט לענייני משפחה את הסמכות לדון בתביעות אלו. משכך, סוגיות אלו לא יתבררו עוד בבית הדין הרבני, גם אם וכאשר הבעל יכרוך עניינים אלו בתביעות גירושין אותה יגיש לבית הדין הרבני (ונדגיש כי תביעת גירושין הינה סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני).
נסכם ונאמר כי תביעת גירושין איננה מושפעת ממרוץ הסמכויות כיוון שהיא נידונה רק בבית הדין הרבני. אולם תביעות נוספות כגון מזונות, רכוש וילדים, יכולות להתדיין בשתי הערכאות.
האם תביעת גירושין לא כרוכה בין כה וכה בתביעת מזונות, רכוש וילדים?
חשוב: תפישה שגויה שרווחת בקרב רבים היא שתביעת גירושין ותביעות כגון מזונות, רכוש וילדים, הן היינו הך.
לא כך הדבר, ותביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין שעוסקת כשמה כן היא, אך ורק בסוגיית הגירושין עצמה. בנושאים כגון מזונות, רכוש או משמורת ילדים, הרי שיש להגיש תביעות נפרדות.
לתביעת הגירושין ישנם מאפיינים הייחודיים לה. סוגיית הגירושין בין בני זוג יהודיים, טעונת הוכחה. טעונה הוכחה של מי מבין הזוג שעתר לגירושין, ועליו להוכיח שהתקיימו עילות על-פי ההלכה היהודית שמהן קמה לו הזכות להתגרש.
תביעת הגירושין מוכרחה להיות כנה, וככל שבית הדין יתרשם שתביעת הגירושין נעדרת כנות, ואולי הוגשה מ'טעמים טקטיים' על מנת להשיג הישגים ו/או יתרונות משפטיים על פני הצד שכנגד, יכול בית הדין שלא להידרש לתביעה או לדחות אותה.
בעבור אילו עילות גירושין ניתן להגיש את התביעה?
על כך ראשית כל, נשמח להפנותכם אל מאמר העוסק אך ורק בנושא זה. ולהלן נציג מקרים שונים המדגימים עילות גירושין המתקבלות על-ידי בית הדין הרבני.
אם אחד מבני הזוג חותר תחת מוסד הנישואין, בין אם ניהל מערכת יחסים מחוץ לנישואין, בגידה בין בני זוג, אז הרי שקמה לצד השני עילת גירושין. כך גם במקרים של בני זוג המסרבים לקיים יחסי אישות, או בן זוג למשל שאיננו מקיים את חובותיו מעצם הנישואין לרבות בעל שלא מפרנס או מכלכל, לא זן את אשתו כפי שהתחייב לכך במועד הנישואין.
האם בהכרח הדבר ישמש כעילת גירושין תקפה?
במקרה שנידון במשרדנו, בעל חשד באשתו, נעזר בחוקר פרטי ומצא כי אשתו מסתודדת עם גבר אחר. הראייה הציגה את אשת הבעל מתחבקת עם גבר במכוניתו.
מבחינת בית הדין הרבני, דבר שכזה לכשעצמו נראה חשוד, אך בית הדין הרבני ביקש מן האישה להסביר את מעשיה. האישה אכן סיפקה הסבר מניח את הדעת ולא הוכח בשום אופן כי היא בגדה בבעלה. יתרה מזאת, אף לא הוכח כי ביצעה 'מעשה כיעור' מושג שנועד לתאר מקרים 'קטנים' יותר מבגידה, אותם נוכל לכנות כמעין 'מעידה'.
משמצא בית הדין הרבני כי אין כל עילה לתביעת גירושין, פסק בית הדין הרבני לטובת האישה.
במעמד זה נדגיש בשנית את חשיבות הייעץ עם עורך דין לענייני גירושין אשר יבחן היטב את הדברים.
מה נהוג להגיש קודם? תביעת גירושין או תביעת מזונות, משמורת ילדים?
על אף שהגירושין הם למעשה ההחלטה הראשונה שבני הזוג מקבלים, הרי שתביעת הגירושין עצמה תהיה האחרונה בתור.
ראשונות יבואו תביעות הנלוות לגירושין, והן נפרדות לחלוטין מתביעת הגירושין עצמה כגון: תביעת רכוש, תביעת פירוק שיתוף במקרקעין, תביעת מזונות, איזון משאבים, משמורת ילדים ותביעות נוספות הנובעות מפירוק הנישואין והפרדת הכוחות.
תביעת הגירושין היא למעשה מעין חותמת סופית המעידה על סיומה של התקופה, ובואו של פרק ב'.
כאן המקום לציין בשנית את מרוץ הסמכויות, ואת הצורך של מי מן הצדדים להזדרז ולהגיש תביעות שונות אל בית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. כל ערכאה משפטית בה בן או בת הזוג חושבים שיש להם סיכוי גבוה יותר לקבל סעד או לקנות לעצמם יתרון, הרי שמוטב יהיה להם להזדרז ולהקדים את הצד השני. ברגע שהנושא מתברר בפני ערכאה מסוימת, נחסמת האפשרות לפנות באותה הסוגייה לערכאה האחרת בהתאם לכלל כיבוד הערכאות.
לסיכום
למשמע צמד המילים 'תביעת גירושין', רבים חושבים שהדבר כולל את יתר ההליכים המשפטיים לרבות מזונות, איזון משאבים, משמורת ילדים, רכוש וכיוצא בכך. זאת בעוד שמדובר בתביעה אחת בפני עצמה, אל מול מגוון תביעות נוספות ונפרדות.
תביעות גירושין מגישים אך ורק לבית הדין הרבני, זאת בשונה מיתר התביעות אשר יכולות להתברר הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.
יצוין כי מאמר זה התמקד בגירושין בין בני זוג יהודיים, בין אם התחתנו כדת משה וישראל ובין אם נישאו בנישואין אזרחיים. הם עודם מחויבים לבית הדין העברי ולהלכה היהודית.
אם בכוונתכם לשקול הליך גירושין, הרי שמומלץ להיוועץ עם עורך דין גירושין המתמחה בנושא, ויפה שעה אחת קודם. משרדנו זמין עבורכם לכל שאלה. ניתן ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר ונשוב אליכם במהרה.