היורשים על פי דין הינם קרובי משפחתו של המוריש הקבועים בחוק, אליו תיעשה פנייה רק בנסיבות בהן המוריש לא הותיר אחריו צוואה.
יורשי המנוח שזהותם נקבעת בחוק נמנים על מי שהיו במותו של המוריש בן הזוג, ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם והורי הוריו וצאצאיהם. החוק אינו מבדיל בין ילד ביולוגי לבין ילד מאומץ, ולמעלה מכך, אף מיטיב עם ילד מאומץ היורש את הוריו המאמצים ואף את הוריו הביולוגים. במידה והמוריש כלל לא הניח אחריו קרובי משפחה כאמור לעיל, המדינה יורשת את המוריש.
בין קרוביו של המוריש ייקבעו היורשים בהתאם לסדר העדיפות הקבוע בחוק וכן בדבר היקף זכויותיהם בעיזבון. כך למשל, אין מעמדם של ילדי המוריש זהה למעמדם של אחיו ובמעמדו של בן-זוגו של המוריש ניכר הבדל מהותי ממעמדם של שאר קרוביו. כך גם אין זכויותיו של בן-הזוג בעיזבון קבועות והיקפן משתנות בהתאם לנסיבות המקרה.
מעגלי הקרבה
כאשר הצוואה איננה בנמצא או לחילופין אם נמצא מסיבות כאלו ואחרות שהיא פסולה, הרי שהחוק קובע מעגלי קרבה שונים למוריש.
במידה ואין כל יורש בנמצא במעגל הראשון, רק אז החוק מפנה לבחינת המעגל השני וכן הלאה.
- במעגל הראשון הוא גם המעגל הקרוב ביותר, נמנים מי שהיו במותו של המנוח בן / בת הזוג, וצאצאי המנוח וצאצאי הצאצאים. רק במידה והמנוח לא הותיר אחריו ילדים או נכדים, נפנה אל המעגל השני.
- במעגל השני נמנים הוריו של המנוח ואחיו ואחיותיו של המנוח. משם גם, ניתן להגיע אל אחייניו של המנוח, הלא הם צאצאי אחיו.
- במעגל השלישי אליו נפנה במידה ולא יימצא כל יורש במעגל השני, נמנים הסב והסבתא של המנוח, דודיו ובני דודיו.
ומה יהא בגורל רכושו של אדם שלא נמצא לו כל מוריש?
זהו מקרה מורכב שהמדינה היא זו שעל פניו הופכת ליורשת החוקית. במידה והמוריש נותר ערירי ולא הותיר אחריו אף אחד מבין הקרובים שצוינו במעגלי הקרבה, ובמידה ולא הותיר אחריו כל צוואה המורה על העברת רכושו ונכסיו לגורם כזה או אחר, הרי שאז ורק אז, יכולה המדינה לקבל לחזקתה את נכסי עזבונו של המנוח, ואף להיות מוכרת כיורשת שלו.
מהו חלקו בעיזבון של כל אחד מן היורשים?
מי שיחסי הקרבה שלהם אל המוריש / המנוח הם זהים, הרי שגם חלקם בעיזבון יהיה זהה.
למשל כל אחד מילדיו של המוריש יירשו את עזבונו בחלקים שווים. במידה ואין למוריש צאצאים, הרי ששני הוריו יחלקו ביניהם את החלק היחסי בעיזבון בחלקים שווים.
יש אף לציין כי ישנו חוק המייחד סעיף שלם אך ורק לזכויות בן / בת הזוג של המוריש, אשר משתנים בהתאם ליורשים שמותיר אחריו המנוח.
נדגים זאת:
במידה והמנוח הותיר אחריו בת זוג וצאצאים, הרי שהעיזבון יחולק 50/50 בין בת הזוג לבין הצאצאים. הצאצאים יחלקו ביניהם את 50 האחוזים שירשו לידיהם, ו-50 האחוזים הנותרים יועברו לידי בת הזוג.
דוגמה זו מראה כי בן / בת הזוג הם הראשונים בסדר העדיפויות. נמשיך ונמחיש את מידת העדיפות הניתנת לבן/בת הזוג, עם דוגמה המציגה כיצד עדיפותם נותרת בעינה, אך חלקם משתנה בהתאם לזהות היורשים הנוספים.
כך למשל, בת / בת הזוג יירשו שני שלישים מן העיזבון, וזאת במידה והמוריש לא יותיר אחריו צאצאים, אך כן יותיר במותו אחים, אחיינים או סבא וסבתא.
ומה באשר לידועים בציבור?
בהתאם לחוק הירושה, מעמדם של בן / בת הזוג הידועים בציבור של המנוח, הינו זהה למעמדו של בן / בת זוג נשואים.
החוק קובע כי בני הזוג הידועים בציבור הינם יורשים בעיזבון המנוח, ומציג זאת באופן ברור ונהיר לכול. למען הסר הספק, נדגיש כי זכויותיהם כיורשים חלות עליהם באופן מוחלט, ואין שום הבדל או 'נחיתות'.
כן יש לציין כי בעוד שלבני זוג נשואים ישנו רישום נישואין מוסדר המסיר כל מחלוקת או היתכנות למחלוקת באשר לחלקם של בני הזוג הנותרים ביחס לעיזבון, הרי שבקרב ידועים בציבור, יכולות להתעורר ספקות ומחלוקות, שאלות והסגות; אז בית המשפט יידרש לבחון את מערכת היחסים שניהול בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק ובפסיקה לרבות משק בית משותף.
התייעצו עם משרדנו
משרד עורכי דין דן לימור מספק ייעוץ משפטי ומעטפת מלאה בדיני הירושה והצוואה.
בכל שאלה והתייעצות, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני, או להשאיר פניה באתר לקבלת שיחה חוזרת.