הסכמים

באמצעות עריכת הסכם ולעיתים אף בהבאת ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה לצורך אישורו ומתן תוקף מחייב של פסק דין להוראותיו, בין שהוגשו תביעות זה מכבר ובין אם לאו, יכולים הצדדים המעורבים, בני משפחה בכלל ובני זוג בפרט, להביא בדרכי נועם לפיתרון הסכסוך או לסיום המחלוקת שנתגלעה בקרב הנוגעים בדבר.

ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני עשויים להימשך זמן רב. ההתדיינויות עלולות להפוך לקרב ארוך ומורט עצבים. אפשרות אחרת להגיע לפיתרון הינה על ידי הידברות וקיום משא ומתן נכון ויעיל אשר באמצעותו נוצרות הנסיבות הנוחות להשגת הסכם המשקף את רצונותיהם החופשיים של שני הצדדים ומעגן בתוכו את ההסדרים אותם הם מבקשים להחיל על עצמם.

לרוב עשויים הסכמים בתחום המשפחה, הזוגיות והילדים מעצם טיבם וטבעם להיות בעלי אופי הינם דינאמי, שכן הם מכילים חיובים מתמשכים אשר נוטים להשתנות מעת לעת בכפוף לנסיבות ובהתאם לזמן ולמקום. על כן יש להביא בחשבון את כל הנתונים הרלוונטיים באופן מקיף ומדויק וכן לנסות ולעלות על הנתונים שעשויים יהיו להשתנות עם הזמן ולהביא זאת לידי ביטוי בהסכם ועל ידי כך לשכלל את ההסכם ולהכשירו לעמוד אף בפגעי הזמן, ככל שניתן.

לשם הכנתו של הסכם איתן שייתן מענה לכל הסוגיות, אף לאלו שעשויות להתעורר בעתיד, ייטיבו הצדדים לעשות ולהיוועץ בעורך דין ולהיעזר בו לצורך הכנתו כאשר אין כל מניעה, בהתאם לנסיבות, לפנות לעורך הדין אחד ומשותף לצדדים אשר ייצג את שניהם בעריכת ההסכם והליך אישורו.

את ההסכם ניתן ולעיתים אף חובה להביא בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לאישורו. במעמד אישור ההסכם יהיה על השופט או הדיין להתרשם, כי שני הצדדים להסכם הבינו את תוכנו, משמעויותיו, השלכותיו וכי ההסכם נעשה מרצונם החופשי ללא לחץ ו/או כפייה. בעניינים הנוגעים לקטינים, נוטל על עצמו בית המשפט את האחריות לדאוג ולשמור על צרכיו וזכויותיו של הקטין ולוודא שההסכמות של הוריו כפי שעולות מההסכם אכן נועדו לשרת את טובת הקטין.


הסכם ממון בין בני זוג

הסכם ממון הינו הסכם צופה פני עתיד שנערך בין בני-זוג בו הם קובעים את הסדרי הרכוש שיחולו עליהם במקרה שנישואיהם יגיעו אל קיצם. ההסכם נערך בהסכמה ומרצונם המשותף של בני הזוג ונועד למעשה כבר בשלב עריכת ההסכם למנוע מחלוקות עתידיות אשר עשויות להתעורר ביניהם בכמה סוגיות בעת שיחסיהם ייקלעו למשבר.

חוק יחסי בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע את הסדר איזון המשאבים (ביחס לזוגות שנישאו לאחר ה- 1.1.1974) לפיו, כל הרכוש אשר נצבר במהלך נישואיהם הינו בבעלותם המשותפת של בני-הזוג ומוציא ממסת הנכסים המשותפים נכסים שצבר אחד מבני-הזוג לפני תקופת הנישואין. למרות זאת, לא אחת נקבע בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, כי רכוש שהביא עימו צד אחד לנישואין הינו בבעלותם המשותפת של שני בני-הזוג. כמו כן, לעיתים נקבע, כי על אף היותו של הנכס רשום רק על שם צד אחד, באופן המצביע לכאורה על כוונת הצדדים לפיה, הנכס לא יהיה בבעלות משותפת, הכירו הערכאות השיפוטיות בשני בני הזוג כבעלים משותפים בנכס.

לפיכך, ככל ובני-זוג מעוניינים לסטות מהאמור בחוק ובנוסף להסיר ספקות מעין אלו ולהשיג וודאות בנוגע לרכוש, לכספים ולאופן חלוקתם, עליהם לערוך הסכם ממון ולאשרו בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני בית הדין הרבני.


הדרך לעשות הסכם ממון

בני-הזוג ייטיבו לעשות אם יפנו לייעוץ משפטי אצל עורך דין הבקיא בתחום על מנת שיערוך הסכם יסודי אשר ייתן מענה לכל הסוגיות, אף לאלו שעשויות להתעורר בעתיד וכן על מנת שעורל הדין ייצגם בפני הערכאה השיפוטית אשר אליה יוגש הסכם הממון לצורך אישורו.

הסכם ממון רשאים לערוך בני-זוג נשואים ואף בני-זוג אשר טרם נישאו זה לזו ובלבד שיש בכוונתם לעשות כן. בהתאם לחוק, ההסכם טעון אישור. לפיכך, הסכם יקבל הכרה כהסכם ממון רק לאחר שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה ואם היו בני-הזוג נשואים זה לזו מוסמך לאשר את ההסכם אף בית הדין הרבני.

במעמד אישור ההסכם יהיה על השופט או הדיין להתרשם, כי שני הצדדים להסכם הבינו את תוכנו, משמעויותיו, השלכותיו וכי ההסכם נעשה מרצונם החופשי ללא לחץ ו/או כפייה. לאחר מכן יינתן להוראותיו של הסכם הממון אישור ותוקף מחייב. בעניינים הנוגעים לקטינים, נוטל על עצמו בית המשפט את האחריות לדאוג ולשמור על צרכיו וזכויותיו של הקטין ולוודא שההסכמות של הוריו כפי שעולות מההסכם אכן נועדו לשרת את טובת הקטין.


הסכם לחיים משותפים

בני-זוג ידועים בציבור שאין ביניהם כוונה להינשא זה לזו רשאים אף הם להסדיר את מערכת היחסים ביניהם במסגרת הסכם שייקרא הסכם לחיים משותפים אשר יחיל עליהם את כל העניינים שבני-הזוג יבקשו להחיל על עצמם, בין באשר לענייני הרכוש ובין באשר לעניינים נוספים.

מאפייניו של ההסכם לחיים משותפים דומים לאלו של הסכמי ממון ונועדו למטרה זהה – לקבוע כבר עתה את הדין באשר לכל העניינים אותם מבקשים בני-הזוג להסדיר בהסכם ולמנוע כבר בשלב עריכת ההסכם את כל המחלוקות שעשויות להתעורר בעתיד אם וכאשר יחסיהם ייקלעו למשבר. בתוך כך, יכולים בני-הזוג לקבוע אף את האופן בו יחסיהם יגיעו אל קיצם והמועד בו יחילו את הוראות ההסכם.

לעומת זאת, בשונה מהסכם ממון בין בני-זוג נשואים הטעון אישור בפני ערכאה שיפוטית לצורך מתן תוקף של פסק דין להוראותיו, אין הכרח להביא את ההסכם לחיים משותפים לאישור בית המשפט, והסכם לחיים משותפים מחייב את הצדדים כבר למן חתימתו. יחד עם זאת, ניתן להביא הסכם לחיים משותפים לאישור בית המשפט לענייני משפחה והדבר אף מומלץ לצורך השגת עליונותו של ההסכם.


הסכם גירושין:

הסכם גירושין הוא הסכם ממון הטעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני והוא נועד להכיל את כל ההסדרים אותם מבקשים בני-הזוג להחיל על עצמם ומעגן בתוכו את הסכמותיהם בנוגע לגירושין ולכל הכרוך בהם, לרבות ובפרט בנוגע לענייני הרכוש, לזכויות ולחובות של כל אחד מבני-הזוג ובכל הנוגע לילדיהם, חינוכם, משמורתם ומזונותיהם.

הסכם ממון – אותו עורכים בני-הזוג ערב נישואיהם או אף במהלכם – הינו הסכם הצופה פני עתיד הקובע את ההסדר שיוחל על הצדדים במועד פקיעת הנישואין. בשונה מהסכם ממון, הסכם גירושין מכיל הסדרים המוחלים על הצדדים בנקודת הזמן בה נערך. יחד עם זאת, הסכם הגירושין מכיל בתוכו הוראות בדבר חיובים מתמשכים אשר יוחלו על הצדדים אף לאחר הגירושין ולעיתים למשך זמן רב לאחריהם.


שינוי או ביטול ההסכם:

בעת שמובא הסכם ממון בין בני-זוג והסכם גירושין בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני בית הדין הרבני לצורך אישורו ניתן לו אמנם תוקף מחייב של פסק דין ולמעשה תם ההליך המשפטי בין שנפתח רק לצורך אישור ההסכם ובין שנפתח בתביעות הדדיות ונסתיים בפשרה. אולם עדיין קיימות נסיבות בהן הסכם יעבור שינויים ואף יבוטל לחלוטין.

כשם שהסכם ממון או הסכם גירושין בין בני-זוג נעשה בכתב ולצורך אישורו הוא מובא על ידי שני הצדדים לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין להוראותיו, כך גם לצורך שינויו או ביטולו נדרשת  הערכאה שאישרה את ההסכם המקורי, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לאשר את ההסכם החדש או להורות בפסק דין על ביטול ההסכם המקורי. בהיעדר פסק דין חדש הניתן על ידי הערכאה השיפוטית, אין הביטול או השינוי תקפים.

צד להסכם המעוניין לבקש את שינוי ההסכם או את ביטולו רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולהוכיח, כי קיימת לו עילה בגינה זכאי הוא לקבל את הסעד לו הוא עותר. חוק החוזים מציין את העילות אשר לפיהן ניתן לדרוש את שינוי ההסכם או ביטולו ואלו הן: הפרת ההסכם, הסכם שנחתם בטעות או בשל הטעייה, כפייה, תרמית ועושק.

כאשר אחת מהעילות הנ"ל אינן קיימות על הצד המעוניין מוטל הנטל להוכיח, כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את פתיחתו של ההסכם, ביטולו או שינויו בהתאם. לשם המחשה, שינוי נסיבות אפשרי הינו הפסקת עבודתה של האישה, שינוי משמעותי בהוצאות הילד, גידול ניכר בהוצאות האב הנובע מילד נוסף שנולד או כיוצ"ב. כך למשל במקרה בו נקבעו בהסכם גירושין מזונות הקטינים השוהים במשמורתה ובחזקתה של האם ואילו כעבור שנתיים מיום חתימתו של ההסכם ואישורו בבית המשפט, עבר אחד מהקטינים להתגורר עם אביו. במצב דברים זה זכאי האב לפנות לבית המשפט בדרישה לשנות את ההסכם ולהפחית מסך המזונות בו חויב נוכח שינוי נסיבות.

מלאו את הפרטים ואנו נחזור בהקדם.