באמצעות עריכת הסכם ולעיתים אף בהבאת ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה לצורך אישורו ומתן תוקף מחייב של פסק דין להוראותיו, בין שהוגשו תביעות זה מכבר ובין אם לאו, יכולים הצדדים המעורבים, בני משפחה בכלל ובני זוג בפרט, להביא בדרכי נועם לפיתרון הסכסוך או לסיום המחלוקת שנתגלעה בקרב הנוגעים בדבר.
ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני עשויים להימשך זמן רב. ההתדיינויות עלולות להפוך לקרב ארוך ומורט עצבים. אפשרות אחרת להגיע לפיתרון הינה על ידי הידברות וקיום משא ומתן נכון ויעיל אשר באמצעותו נוצרות הנסיבות הנוחות להשגת הסכם המשקף את רצונותיהם החופשיים של שני הצדדים ומעגן בתוכו את ההסדרים אותם הם מבקשים להחיל על עצמם.
לרוב עשויים הסכמים בתחום המשפחה, הזוגיות והילדים מעצם טיבם וטבעם להיות בעלי אופי הינם דינאמי, שכן הם מכילים חיובים מתמשכים אשר נוטים להשתנות מעת לעת בכפוף לנסיבות ובהתאם לזמן ולמקום. על כן יש להביא בחשבון את כל הנתונים הרלוונטיים באופן מקיף ומדויק וכן לנסות ולעלות על הנתונים שעשויים יהיו להשתנות עם הזמן ולהביא זאת לידי ביטוי בהסכם ועל ידי כך לשכלל את ההסכם ולהכשירו לעמוד אף בפגעי הזמן, ככל שניתן.
לשם הכנתו של הסכם איתן שייתן מענה לכל הסוגיות, אף לאלו שעשויות להתעורר בעתיד, ייטיבו הצדדים לעשות ולהיוועץ בעורך דין ולהיעזר בו לצורך הכנתו כאשר אין כל מניעה, בהתאם לנסיבות, לפנות לעורך הדין אחד ומשותף לצדדים אשר ייצג את שניהם בעריכת ההסכם והליך אישורו.
את ההסכם ניתן ולעיתים אף חובה להביא בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לאישורו. במעמד אישור ההסכם יהיה על השופט או הדיין להתרשם, כי שני הצדדים להסכם הבינו את תוכנו, משמעויותיו, השלכותיו וכי ההסכם נעשה מרצונם החופשי ללא לחץ ו/או כפייה. בעניינים הנוגעים לקטינים, נוטל על עצמו בית המשפט את האחריות לדאוג ולשמור על צרכיו וזכויותיו של הקטין ולוודא שההסכמות של הוריו כפי שעולות מההסכם אכן נועדו לשרת את טובת הקטין.
