הצורך בהגשת תביעת אבהות מתעורר כאשר זהות אבי הילד איננה ברורה או איננה וודאית. המקרים מסוג זה שהינם רבים נובעים בעטיין של סיבות שונות ומגוונות. כך למשל, במקרים מסוימים האב הוא זה אשר מתכחש לאבהותו ואינו מכיר בילדו ובמקרים אחרים האב נתקל במחסום שמציבה בפניו האם ככל ואינה מוכנה להכיר בו כאבי הילד. על הצד המעוניין בכך לפנות במסגרת תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה אשר יידרש להכריע ולתת פסק דין אשר משמש קביעה מפורשת וברורה באשר לזהות אבי הילד.
במסגרת הליך זה יש לשכנע את בית המשפט לענייני משפחה, כי הילד הוא בנו של האב ולשם כך יש להציג ראיות נסיבתיות שיש בהן כדי לקשור ביניהם. בתוך כך, בדיקת סיווג רקמות DNA, שתוצאותיה עומדות ברמת דיוק גבוהה בשיעור 99%, נמצאה כדרך הטובה והוודאית ביותר לקביעת האבהות וכיום הינה הדרך המקובלת ביותר לשם כך.
מכוח התיקון לחוק מידע גנטי, שנכנס לתוקף בשנת 2008, מוסמך בית המשפט להורות לצדדים המתדיינים בפניו לבצע בדיקת רקמות לשם קביעת זהות האב, וכן אף לחייב ולאכוף את קיום הבדיקה כאשר אחד הצדדים מסרב בכל תוקף מלקיימה.
בטרם תוקן החוק, בית המשפט לא היה מוסמך לחייב אדם לבצע את הבדיקה מחד, אך ככל שאדם סרב לקיים את הבדיקה מבלי שנתן לסירובו הסבר המניח את הדעת, בהחלט עשוי היה בית המשפט לתת משקל לסירובו באופן שישמש כראייה כנגדו, מאידך.
לעיתים יהיה מנוע בית המשפט מלהורות על בדיקת רקמות בשל חשש לממזרות. במקרים כאלו, נקבע זה מכבר, כי ניתן להכיר באב פסיכולוגי בשונה מאב ביולוגי שיהיה כשר לזכויות כלפי הקטין ואף לחובותיו.
ממזרות
כאשר זהות אבי הילד איננה ברורה וודאית תהא לקביעת האבהות, במסגרת תביעת אבהות, השלכות מהותיות. מלבד הזכות הטבעית המוענקת לילד לדעת את זהות אביו ולהפך, קביעת האבהות טומנת בחובה משמעויות רבות באשר לעתיד הילד, מעמדו, זכויותיו וחובותיו שלו ושל אביו.
קביעת מעמדם של הצדדים הנוגעים בדבר כאב ובנו משליכה על ענייני המשמורת, זמני שהות, המזונות ואף הירושה. מעבר לכך, לעיתים קביעת האבהות טומנת בחובה משמעות הרת גורל באשר לעתידו הילד וזאת ככל שמתעורר החשש ולו הקל שבקלים לממזרות, על פי הדין העברי.
על פי ההלכה, ילד שנולד מגילוי עריות חמור, מנישואין אסורים בין יהודים או ילד שנולד לאישה נשואה אך שלא מבעלה מוגדר כממזר. הממזר או הממזרת מנועים מחיתון עם בן/בת זוג יהודים כשרים ואף ילדיהם יוגדרו כממזרים. השכלות אלו מעתה ועד עולם, על-פי ההלכה, אינם פוסחים מעל לראשה של מערכת המשפט.
על-כן, במקרים בהם מתעורר החשש לממזרות, בית המשפט יימנע מקיומה של בדיקת אבהות אשר עלולה לאמת את החשש ועל ידי כך לחרוץ את עתידו של הילד. בנסיבות אלו יבקש בית המשפט להכיר באב כאב פסיכולוגי בשונה מאב ביולוגי אשר יהיה כשר לזכויות כלפי הקטין ואף לחובותיו.
סיבות נוספות לתביעת אבהות
התפישה הכמעט אינסטינקטיבית של מרביתנו, תהא שתביעת האבהות תנבע מן הצורך בחיוב האב לכשיבוא במזונות העתידיים. עם זאת, המציאות היא רב-גונית ומביאה עמה נסיבות רבות ומשתנות.
כך למשל, זוגות המביאים ילד לעולם ושאינם נשואים, נדרשים לתביעת אבהות גם אם היא ידועה, וודאית ומוחלטת, וזאת על מנת שיוכלו לרשום את ילדם במשרד הפנים (במקרים מסוגים אלו, הרישום במשרד הפנים איננו אוטומטי).
תביעת אבהות יכולה לנבוע ממחלוקת ובה אישה טוענת כי אדם מסוים או אבי ילדה. כאשר ישנה אי-וודאות המרחפת מעל לראשם של האם והילד; הרי שנדרש לתביעת אבהות אשר תכריע אם האדם הנטען להיותו אב, הוא אכן האב. משכך ייגזרו כל זכויותיו וחובותיו של האב.
סיבה נוספת שעשויה להוביל לתביעת אבהות איננה נובעת מתיקי קטינים או מזונות, כי אם מתיקי ירושה. שעה שלא ברור אם התובע הוא אכן בנו של המנוח, או נכדו של המנוח למשל, הרי שיש לבצע בדיקת אבהות.
האם ניתן לכפות על אדם לערוך תביעת אבהות?
בהתאם לפסוק 'דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ' הרי שזוהי זכותם של כל אחד ואחת לדעת מהיכן הגיעו ומיהם הוריהם.
לצד זאת, עולה השאלה אם ניתן או לא ניתן לכפות על אדם לבצע בדיקת אבהות?
אין בכוחו של בית המשפט לחייב אדם לערוך בדיקה זו בניגוד לרצונו.
עם זאת, בד בבד, בתי המשפט יכולים לקבל את הסירוב כמעין הודאה באשר להיותו אבי הילד, וזאת גם אם לא הובאה כל הוכחה בפועל.
התייעצו עם משרדנו
בכל שאלה והתייעצות בנושא תביעת אבהות, אנו במשרד עורכי דין גירושין ומשפחה דן לימור נשמח לעמוד לשירותכם.
לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, הינכם מוזמנים ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר. נשוב אליכם בהקדם האפשרי.
