דחיית בקשת האישה לצו הרחקה מטעם של 'מאיס עלי' ולנוכח היעדר זיקה קניינית לדירת המגורים

במסגרת ייצוג הבעל בתיק גירושין שהתגלגל מבית הדין רבני אחד לאחר, נדרשנו לבקשת האישה להרחיקו מדירתם בין השאר נוכח טענתה לזכותה למדור שקט ושלו כחלק ממזונותיה.

קודם כל אבהיר, שכפי שטענו בבית הדין הרבני לאישה לא הייתה על עילה שבדין להרחיק את בעלה וכי את ה"חשש" הלכאורי לו טענה הפרכנו כליל. חשוב לציין, כי כך גם נקבע לאחר שורה של דיונים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי שנדרש לכך בערעור שביטל צו הרחקה שנבקש על ידה משלא הוכחו עילותיו.

בקשתה החדשה לצו הרחקה הוגשה לטענתה מחמת מאיסות האישה בבעלה לצד זכותה כנטען על ידה למדור שקט ושלו כחלק ממזונותיה.

בבית הדין נחלקו אמנם הדעות, אך דעת הרוב צידדה בעמדתנו לפיה לא ניתן בשל טענה זו של מאיסות להרחיק את הבעל מדירת מגורי הצדדים, גם והייתה מוכיחה את טענתה. לא זו בלבד, אלא שדעת הרוב צידדה בטענה נוספת שלנו ולפיה, אישה הנעדרת זיקה קניינית לדירת המגורים ממנה מבקשת להרחיק את הבעל אינה יכולה לעשות כן.

לא בכדי מומלץ להיוועץ בעו"ד גירושין, שכן כל דבר ועניין הנדון בפני בית הדין טומן בחובו משמעותיות משפטיות והלכתיות כאחד ולאלו השלכות על יתר התביעות התלויות ועומדות בעניינם של הצדדים. 

עיקר טענתנו הייתה לכך שהאישה שעותרת לגירושין מחד גיסא, אוחזת ללא הרף בדירת המגורים השייכת בכלל לבעל מנישואיו הראשוניים מאידך, כך שגם אם העלתה אי אילו ספקות באשר לזיקתו הקניינית של הבעל לדירה, הרי שטענה זו נטענה בבחינת קל וחומר וביתר שאת ביחס לאישה.

נוכח התנהלותה של האישה שאף התנגדה לכל ניסיון לשלום בית, בית הדין הוסיף ונעתר לבקשתנו לפיה, אין האישה זכאית למזונותיה.

זו הייתה רק ההקדמה לבאות.

בהחלטה מאוחרת שגם כן ניתנה בדעת רוב צידד בית הדין בעמדתנו והגם הרושם שניתן היה לקבל אודות מרשי כמי שמערים קשיים על ביצוע הגירושין ומונע את הגירושין להם עתרה האישה בתביעות שכבר תלויות ועומדות משך שנים, הצלחנו להפוך את הקערה על פיה.

בהחלטה יוצאת דופן ובהינתן החלטותיו המוקדמות, בית הדין הרבני קבע שהבעל נעשק על ידי האישה שהוציאה אותו מדירת מגוריהם שבה היא עצמה מתגוררת רק כברת רשות.

הוא קבע שהאישה מונעת ממנו את המגורים בדירה, וכפועל יוצא מכך כטענתנו מונעת את הניסיון לשלום בית.

אי לכך ובהתאם לזאת הורה בית הדין הרבני לאישה למסור לו העתק של מפתח הדירה ללא כל דיחוי וגם לאחר שנתן זה מכבר המלצה לגירושין התרה באישה לבל תפר החלטתו.

לסיום קבע כב' בית הדין, כי ככל שתפר הוראה זו ותימנע מהמצאת מפתח לדירה תהא האישה מנועה מלשוב ולהגיש בקשות נוספות בתיק ברצותה לקדם את ענייניה.

דחיית בקשת האישה לצו הרחקה מטעם של 'מאיס עלי' ולנוכח היעדר זיקה קניינית לדירת המגורים | חיובה להמציא לו מפתח של הדירה | ביטול החיוב במזונות האישה
שתפו מאמר זה
תיקים נוספים
מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם בהקדם:
שירותי המשרד
אודות משרד עו"ד דן לימור

נגישות