בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב קיבל את תביעת הגירושין של הבעל ונתן פסק דין לגירושין
נקבעו מספר דיונים לסידור גט אולם האישה לא הופיעה, נמנעה מלשתף פעולה ובית הדין הרבני ראה בה כסרבנית גט שמעכבת את מימוש פסק הדין לגירושין. בנסיבות אלו בהן טרם סודר הגט בשל לכאורה מה שנראה כמעשיה ומחדליה של האישה, בית הדין הרבני קיבל את בקשת הבעל להתיר לו לשאת אישה שניה, אולם היתר זה ניתן בכפוף לאישור נשיא בית הדין הרבני הגדול בירושלים.
או אז פנתה האישה למשרדי לקבלת ייעוץ משפטי של עו"ד לענייני גירושין וביקשה לברר מה ניתן לעשות ואיך אוכל לעזור לה להימנע מסידור הגט וביצוע פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי.
לשאלתי היא השיבה, כי לא הגישה אף תביעה רכושית בבית הדין הרבני האזורי, דבר שלהבנתי היה בעוכריה בעת מתן פסק הדין שניתן כנגדה. אך לא אמרתי נואש. בבית הדין הרבני הגדול בירושלים התקיימו מספר דיונים בעניינם של הצדדים במהלכם העליתי מספר טענות כנגד הבעל שהמכנה המשותף שלהן הוא אחד: התעלמות מצרכי האישה ומזכויותיה תוך אדישות לגורלה ביום שלאחר סידור הגט מחד גיסא, שעה שפעל בנמרצות בעת שהגיש תביעת גירושין כנגד אשתו והמשיך לעשות כן כדי להתיר לו להינשא לאישה שנייה, מאידך.
הטענה העיקרית שעמדה בבסיס התנגדותי בשם האשה לפסק הדין לגירושין ולסידור הגט היו החובות הכספיים האדירים שיצר הבעל במהלך הנישואין ואדישותו לכך שנושיו החלו ללא הרף להתדפק על דלתה של האישה. היה זה כב' הרב הראשי לישראל בראש הרכב הדיינים בבית הדין הרבני הגדול בירושלים שקיבל את עמדתנו וקבע כי בטרם יינתן היתר נישואין לבעל, עליו לסלק את החובות המוטלים עליו מעל האישה.
עוד נקבע, כי החובה המוטלת על הבעל לפרוע את החובות ולהסיר את החובות והעיקולים המוטלים על האישה בסטטוס שבו הם עדיין נשואים, מוטלת בבחינת קל וחומר בנסיבות שנוצרו, שכן "אין לאפשר לו לברוח ולהשאיר אותם על כתפי האישה".
בסופו של דבר בקשתנו מבית הדין הרבני הגדול התקבלה במלואה. בית הדין הרבני הגדול הצליח להביא את הצדדים לכדי הסכמה ברוח האמור לעיל שמשמעותה, סידור הגט והיתר נישואין לאישה שנייה בכפוף להסדרת החובות והסרתם מעל האישה הראשונה. גם לאחר שהבעל הגיש בקשה לביטול הסכם זה וחזר להביע את רצונו העיקש להתיר לו לשאת אישה שנייה, בית הדין הרבני הגדול דחה את בקשתו, צידד באופן מוחלט בעמדתנו לפיה, "אין לאפשר לבעל לצאת לחיים חדשים על חשבון גרושתו ועל כן דינה של בקשתו להידחות"
