פעמים רבות, ברגע שהאב נמצא עם ילדיו והאם איננה בתמונה, הרי שהדבר נתפש כמעין דבר מה חריג. אולם שעה שייתכן הבדל בין אבא לאמא ביחס לחזקת הגיל הרך (שתכף נתייחס אליה), הרי שלא צריכות להתקיים נסיבות חריגות כך שהמשמורת תיקבע באופן בלעדי לאב ולא לאם.
במילים יותר פשוטות: זה פשוט יוצא דופן מעט בחברה שבה אנחנו חיים, ועל-כן אנו רואים זאת באור שונה. עם זאת, מערכת המשפט בהחלט יכולה לפסוק לטובת האב משמורת בלעדית. וכמובן שהדבר תלוי בנסיבות.
אם ניכנס אל עובייה של הקורה, בעת פרידת ההורים המתגוררים יחדיו, מתעורר הצורך להכריע ולקבוע את זמני השהות של הילדים עם כל אחד מן ההורים, ולהחליט בדבר משמורת הילדים המכונה כיום אחריות הורית.
על ההורים להחליט ולקבוע את המשמורת, את סביבת המגורים של ילדיהם, ובהיעדר שיתוף פעולה והסכמות, הרי שסוגיה זו עלולה להזדקק להכרעתה של הערכאה המשפטית שבפניה יתברר ההליך (קרי, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני).
לעומת זאת, אם יצליחו הצדדים לעגן את הסכמותיהם באופן משותף והדדי, הרי שההליך יהיה קצר ומהיר.
כיצד קובעים משמורת?
איך קובעים משמורת? איזה סוג של משמורת? מהן האפשרויות העומדות בפנינו?
בקצרה, חשוב לומר בשנית, כי במידה וקיימת הסכמה ובעיקר שיתוף פעולה בין ההורים, הרי שניתן להחיל את המשמורת ללא כל הלילך משפטי.
אולם כאן נבקש להידרש לקביעת האחריות ההורית לאב וקביעת ביתו של האב כבית המרכזי של הילד וכסביבת מגוריו הקבועה.
חשוב לומר: אי-אפשר שלא לציין את חזקת הגיל הרך הנשענת על חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, על-פיה ככלל, משמורתו של ילד שטרם מלאו לו 6 שנים, תהיה לאם.
עם זאת, אין מדובר בחזקה חלוטה שתחל באופן אוטומטי בעת שמתעורר הצורך לקבוע את המשמורת על הילד ואת האחריות ההורית של מי מבין ההורים עליו. בשנים האחרונות באופן הולך וגובר, הערכאות המשפטיות מעניקות משקל רב לנסיבות ובהתאם לעיקרון טובת הילד. בתי המשפט ובתי הדין מוסמכים לסטות מן החזקה זו על-פי שיקול דעתם.
באומרנו זאת, נדגיש כי משמורת בלעדית לאב יכולה להיקבע ככל שיוכח בהתאם לנסיבות, כי האם אינה מסוגלת או איננה כשירה לגדל את הילד, להיות אחראית עליו ולטפל בו. במידה ובתי המשפט לא ימצאו סיבה להעניק למי מבין הצדדים משמורת בלעדית, הרי שעיקרון טובת הילד ינחה אותם לחלוקת זמני השהות בין שני ההורים.
לסיכום, החזקה בתי המשפט כיום, היא נטייה להעניק דיון פתוח יותר שמותאם לנסיבות, דיון שאיננו מושפע ומוטה מן החזקה היבשה, החוק היבש. זוהי טובתו של הילד שעומדת לנגד הערכאה המשפטית.
תפקידו של האב במשפחה המודרנית איננו שונה מן האם
אתייחס עתה לילד שמלאו לו 6 שנים, אז סוגיית המשמורת הינה סוגיה פתוחה לחלוטין.
זכויותיו של האב אינן נחותות מזכויות האם, ותפקידו איננו שונה מתפקיד האם. לא שונה מידת אחריותו של האב ממידת אחריותה של האם, והדבר בהחלט ניכר בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים.
אבקש אבל להתייחס בפניה אל שני הצדדים:
מה יהיה במצב דברים בו האב יבקש להגדיל את היקף המשרה שלו ובפועל לא המשמורת הבלעדית לא תחזיק מעמד? אותו הדבר באשר לאם?
במידה והרצון למשמורת בלעדית נובע מטעמים שאינם נוגעים למסוגלות הורית ונסיבות מיוחדות, הרי שהמלצתי הכנה היא לבחון את האפשרות לזמני שהות משותפים.
"אמת דיברתי"
אציין שוב ושוב כי בהמלצות ועצות רבות שאני כותב במאמריי וכך גם במאמרי זה, אני פונה לשני הצדדים. אם כי זהו מאמר הפונה לאב המבקש לבחון אם אכן ביכולתו לבקש משמרות מלאה על ילדיו.
פעמים רבות מדובר ברצון אמיתי וכנה של האב לשמש כהורה משמורן על ילדיו.
אולם, במידה ויימצא בהליך המשפטי, כי הרצון למשמורת בלעדית לאב נובעת מצעד טקטי בלבד שנועד להפעיל לחץ על הצד השני, הרי שהדבר יציב אותנו בעמדה בעייתית אשר תשפיע במידה רבה. אי-עמידה בבקשתכם למשמורת בלעדית, עלולה להעמיד אתכם במצב של הפרת פסק דין ולחשוף לסנקציות כספיות ולתביעות.
בהגיעכם להסכמות עם האם או לערכאה המשפטית, עשו זאת בתום לב ובכנות.
ייעוץ משפטי בנושאי משמורת ילדים
עורך דין דן לימור מתמחה בדיני המשפחה ומספק מעטפת משפטית מלאה בהליכי גירושין וכן לאחר הגירושין.
בטרם עשייתכם אי אלו מהלכים אל מול הצד השני, טוב יהיה לטכס עצה ולקבל הכוונה משפטית.
בכל שאלה והתייעצות, השאירו פניה באתר, התקשרו או כתבו בהודעת מסרון בוואטסאפ.
