כאשר נקבע לילד טיפול רפואי ואחד ההורים מתנגד לו, הדבר הראשון שאני מציע לעשות הוא לעדכן את הרופא ולברר איתו מה המשמעות של דחיית הטיפול. אם אפשר להמתין מבחינה רפואית, ניתן לנסות לברר את ההתנגדות ולהגיע להסכמה. אם ההמתנה עלולה לפגוע בילד ואין הסכמה, אפשר לבחון פנייה דחופה לבית המשפט. במצב חירום רפואי יש לפנות מיד לקבלת טיפול, בלי להמתין להכרעה משפטית.
מי מוסמך לקבל החלטות רפואיות לגבי הילד?
על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, וככלל עליהם לפעול בהסכמה בהחלטות הנתונות לאחריותם. גם כאשר ההורים נפרדו והילד מתגורר רוב הזמן אצל אחד מהם, סידור המגורים כשלעצמו אינו מקנה לאותו הורה סמכות בלעדית בענייני בריאות. אם יש החלטה שיפוטית שמסדירה מי מוסמך לקבל החלטות רפואיות, יש להביא אותה לידיעת הצוות המטפל.
החוק מניח שהורה הסכים לפעולת ההורה האחר כל עוד לא הוכח אחרת. כאשר אחד ההורים מודיע במפורש שהוא מתנגד לטיפול, אי אפשר להסתמך על ההנחה הזאת. עם זאת, סעיף 18 לחוק מאפשר לכל אחד מההורים לפעול בעצמו בעניין שאינו סובל דיחוי. כאן יש חשיבות מיוחדת למה שאומר הרופא על מצבו של הילד ועל הסיכון הכרוך בהמתנה.
הטיפול נקבע בקרוב. האם הוא גם דחוף?
נניח שנקבע לילד ניתוח בעוד יומיים. עצם העובדה שהתור קרוב עדיין לא מלמדת מה יקרה אם יידחה. בקשו מהרופא להסביר מדוע הטיפול נחוץ, מה הסיכון בדחייה ועד מתי, אם בכלל, אפשר להמתין מבחינה רפואית. רצוי לקבל את הדברים בכתב, במיוחד אם מתברר שיש צורך בהחלטה מהירה.
אם הרופא סבור שאפשר להמתין, כדאי לברר למה ההורה השני מתנגד. לעיתים הוא מסכים שהילד זקוק לטיפול, אבל מבקש לשמוע על חלופה או לקבל חוות דעת נוספת. שיחה של שני ההורים עם הרופא יכולה להבהיר על מה בדיוק הם חלוקים. אם הוצעה חלופה, בקשו מהרופא להסביר אם היא מתאימה לילד ואם יש זמן לברר אותה.
מתי כדאי לבחון פנייה דחופה לבית המשפט?
כאשר נדרשת פעולה רפואית דחופה וההורים אינם מגיעים להסכמה, ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לאישור הטיפול. במקרים המתאימים אפשר להגיש בקשה לסעד דחוף בטופס 6 גם בלי לפתוח קודם תיק ליישוב סכסוך. אם כבר מתנהל הליך בעניין הילד, יש לבדוק כיצד נכון להגיש את הבקשה בנסיבות הקיימות.
בבקשה להורות על ניתוח או על פעולה רפואית אחרת, בית המשפט נדרש להשתכנע על סמך חוות דעת רפואית שהטיפול דרוש לשמירה על שלומו של הילד. בין היתר הוא שוקל את נחיצות הטיפול, את דחיפותו, את השפעתו האפשרית ואת רצון הילד. לכן חשוב להציג גם את סיבת ההתנגדות. אם למשל ההורה השני מציע טיפול אחר, כדאי לברר מראש מה הרופא אומר על אותה חלופה ועל הזמן שיידרש כדי לבחון אותה.
מה כדאי להכין לפני פנייה משפטית?
רשמו מתי נקבע הטיפול, מתי התברר שההורה השני מתנגד ומה נאמר לכם על האפשרות לדחות אותו. אם נקבעו כמה בדיקות או טיפולים, ציינו איזו פעולה עומדת כרגע על הפרק.
כדאי לרכז גם את החומר הרפואי שכבר נמצא בידיכם. אם קיבלתם שתי המלצות שונות, הביאו את שתיהן. לעיתים המחלוקת נוגעת למועד הטיפול, ואת ההבדל הזה חשוב להבהיר כבר בתחילת הבירור.
המלצה רפואית שמסבירה את הדחיפות
הביאו מסמך עדכני מהרופא שמפרט את הטיפול המוצע, מדוע הוא נחוץ ומה הסיכון אם יידחה. זימון לתור מראה מתי הטיפול נקבע. ההסבר הרפואי הוא שמבהיר למה חשוב לבצע אותו במועד הזה.
עמדת ההורה השני
שמרו את ההתכתבות שבה נמסרה ההמלצה הרפואית ואת התגובה שקיבלתם. אם ההורה השני ביקש חוות דעת נוספת או הציע חלופה, כללו גם את הדברים האלה ואת תשובת הרופא, אם כבר ניתנה.
החלטות והסכמות קיימות
הביאו החלטה שיפוטית או הסכם מאושר שעוסקים בקבלת החלטות רפואיות לגבי הילד. אם כבר הוגשה בקשה באותו עניין, הביאו גם אותה ואת ההחלטה שניתנה בעקבותיה, אם ישנה.
ההתנגדות מעכבת את הטיפול? התייעצו עם משרדנו
אם הרופא אומר שהדחייה עלולה לפגוע בילד והמחלוקת עדיין עומדת בעינה, כדאי לברר את האפשרויות לפני שמגיע יום הטיפול. בבירור הראשוני אבקש להבין מה בדיוק צריך לאשר, כמה זמן עומד לרשותכם ומה כבר נעשה כדי להגיע להסכמה.
ניתן לפנות אליי בטלפון דרך פרטי הקשר באתר. נעבור על ההמלצה הרפואית ועל עמדות ההורים ונבחן אם נדרשת בקשה דחופה ומה נכון לבקש בה כדי לתת מענה לטיפול שעל הפרק.




