הליך יישוב סכסוך

יישוב סכסוך בענייני משפחה

אין זה נדיר שבתא המשפחתי מתגלעים סכסוכים מורכבים, בעיקר בענייני גירושין אך גם בתחומים נוספים, ובמקרים אלו מזדרזים לעיתים אנשים לפנות לערכאות המשפטיות. עם זאת, חשוב לדעת שעל פי החוק בישראל, קיימים מספר מצבים שבהם יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך בענייני משפחה לפני שניתן להגיש תביעה. בשורות הבאות יוסבר מהו יישוב סכסוך, כיצד מבצעים אותו ומהן מטרותיו.

לא רצים לבית המשפט

הליך יישוב סכסוך הוא כאמור חובה לפני שמגישים תביעה בעניינים הקשורים לגירושין ולנישואין, בתביעות רכוש או כספיות וביחסי ממון בין בני זוג, בסכסוכים בין ילדים ונערים עד גיל 21 לבין מי מהוריו או שניהם, בענייני מזונות או מדור של ילד או בן זוג, בענייני אבהות המוטלת בספק ובעניינים נוספים הקשורים לילדים. כל מי שרוצה להגיש תביעה בעניינים אלו לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, חייב לפני כן להגיש בקשת יישוב סכסוך משפחה. אבל מה זה יישוב סכסוך ומה משמעותו?

חוק יישוב סכסוך משפחה קובע למעשה שלמעט בעניינים דחופים, מרגע שהוגשה הבקשה למזכירות בית משפט לענייני משפחה או למזכירות בית דין רבני, כל ההליכים בעניין הנדון מוקפאים, מלבד מספר סוגיות דחופות. כעת שני הצדדים יוזמנו לארבע פגישות מהו"ת שהן ראשי התיבות של מידע, היכרות ותיאום, וזאת ביחידת הסיוע המהווה חלק מבית הדין או בית המשפט. לפחות לפגישה הראשונה מחויבים שני הצדדים להגיע, וארבע הפגישות צריכות להתקיים לכל היותר עד ארבעים וחמישה ימים, או בהארכה לשישים ימים.

במהלך הפגישות משתתפים אנשי מקצוע ובדגש על עובדת סוציאלית ועורך דין מטעם יחידת הסיוע. הן כוללות היכרות עם הצדדים וצרכיהם, בחינת פתרונות ליישוב הסכסוך בדרך של הסכמה וחתימה להחלטות על הסדרים או המשך ההליך. במידה וישנן הסכמות ניתן לעגן אותן בהסכם המובא לאישורה של הערכאה השיפוטית, ובמידה ולא אין חובה להמשיך בהליך.

הליך יישוב סכסוך

הרציונאל שמאחורי יישוב סכסוך

יישוב סכסוך שלום בית נועד לתת מענה למספר סוגיות. ראשית, הוא נועד למתן את הריצה לערכאות השיפוטיות ולאפשר לצדדים לאתר פתרונות מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר החוסך להם בזמן, בכסף ובעוגמת נפש. יתר על כן, הגעה להסכמות בדרך של הקשבה ושיחה משאירה את הכוח להחליט בידי הצדדים ולא מעבירה אותו לידיהם של שופטים או דיינים, דבר המעלה את הסיכוי לפתרונות המתאימים לצרכיהם. וכמובן, פתרונות מוסכמים ושיחות סוללים את הדרך לשיתוף פעולה טוב יותר בהמשך הדרך.

כאמור, לאחר הגשת הבקשה מוחל עיכוב הליכים שמשמעו שלא ניתן לפנות לערכאות משפטיות, אלא בסוגיות דחופות כמו אישור פעולות רפואיות דחופות בקטינים, רישום דחוף של ילד למוסד חינוכי ועוד. ראוי לציין, כי בתום תקופת עיכוב ההליכים, במידה ולא הושגו תוצאות משביעות רצון, מי שהגיש ראשון את בקשת יישוב הסכסוך נהנה מזכות ראשונים להגיש תביעה לערכאה בה יבחר.

אמנם בפגישה הראשונה מבין ארבע אסורה השתתפותו של עורך דין מייצג טעם כל אחד מהצדדים, אך לאחר מכן ניתן להיות מיוצגים, דבר התורם כמובן להשגת תוצאות העולות בקנה אחד עם הרצונות והצרכים. יש לציין, כי תהליך מהו"ת אינו כרוך בעלויות, ועם זאת – מדובר בהליך קצר מאוד שלא פעם אינו מספיק על מנת לפתור סוגיות מהותיות. על כן, במקרים רבים ישנה עדיפות להודיע על המשך תהליך יישוב הסכסוך באמצעות עורך דין חיצוני, בין אם לצורך עריכת הסכם גירושין, הסכם ממון, סיכומים על מחלוקות כמו דמי מזונות וכיוצא בזאת.

לבסוף יצוין, כי הרציונאל שמאחורי יישוב סכסוך אינו נוגע רק לטובתם של הצדדים, אלא גם למערכת המשפטית. המערכת מוצפת בפניות ומתקשה להתמודד עם העומסים הגבוהים של תביעות בעניינים משפחתיים, דבר המוביל לא פעם להתמשכות והיגררות של הליכים על פני חודשים ושנים. על כן, הפניית אנשים ליישוב סכסוכים, גם אם לא מועילה בכל המקרים, מפחיתה שיעור מסוים מהעומס שעימו מתמודדת המערכת.

לייעוץ, ליווי וייצוג בענייני יישוב סכסוך ובהליכי גישור, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו בטלפון 03-5704434.

תוכן עניינים
שתפו מאמר זה
מאמרים נוספים
מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם בהקדם:
שירותי המשרד
אודות משרד עו"ד דן לימור

נגישות