כאשר מדברים על גירושין בישראל, בסופו של דבר הכול מתנקז לשלב הסופי – מתן הגט. זהו מעשה פורמלי שבו הבעל נותן את הגט והאישה מקבלת אותו. מבחינה הלכתית, מדובר בתהליך שבו שני הצדדים צריכים להסכים: הבעל צריך לרצות ולתת את הגט, והאישה צריכה להסכים לקבל אותו.
נקודת המוצא של בתי הדין הרבניים
בתי הדין הרבניים, המופקדים על ניהול הליכי הגירושין בישראל, עושים כל שביכולתם כדי לא לכפות גט – לא על הבעל ולא על האישה. מדוע? משום שכפיית גט עלולה להוביל למה שמכונה "גט מעושה", כלומר גט שניתן בכפייה ואינו תקף הלכתית. לכן, כאשר בני זוג מגיעים להסכמה על הגירושין – אין כלל צורך בהכרעה משפטית או בפסק דין של חיוב או המלצה לגט.
אבל כאשר יש מחלוקת בין בני הזוג, כלומר כאשר צד אחד רוצה להתגרש והצד השני חפץ בשלום בית – בית הדין נדרש להכריע: האם להמליץ על גירושין, או שמא אפילו לחייב את בני הזוג בגירושין.
מה קורה כאשר תביעת גירושין נדחית?
תביעת גירושין, כמו כל תביעה אחרת, יכולה גם להידחות. בית הדין בוחן את כנות התביעה, את אורח החיים של בני הזוג, את העדויות, את טענות הצדדים – ובעיקר את עילת הגירושין שמוצגת. על התובע להוכיח עילת גירושין מוכרת, ויש חשיבות גדולה לא רק לקיומה של העילה אלא גם לאותנטיות ולכוונה האמיתית שמאחורי התביעה.
אם בית הדין לא משתכנע שקיימת עילה מוצקה לגירושין, או אם הוא סבור שהתביעה הוגשה ממניעים לא כנים – הוא רשאי ואף נדרש לדחות את התביעה.
מתי תינתן המלצה לגט?
ישנם מקרים בהם בית הדין מתרשם שקשה לראות עתיד משותף לזוג, אך לא קמה עילה חד-משמעית שמצדיקה חיוב בגט. למשל, כאשר מדובר בזוג שכבר לא חי יחד זמן רב, או כשאין ביניהם קשר זוגי כלשהו – אך אין בגידה, אלימות או נסיבות קיצוניות אחרות.
במצבים כאלה, בית הדין עשוי להסתפק בהמלצה לגט – כלומר להמליץ לצדדים להתגרש, מבלי לחייב אותם לעשות כן.
ומהי בעצם המלצה?
המלצה לגט היא לא אמירה סתמית. בתי הדין הרבניים קבעו לא אחת שמדובר בהמלצה מחייבת מוסרית – היא מבטאת את עמדת הדיינים, שלפיה המשך הקשר הזוגי אינו ראוי או מועיל, ושכדאי לשני הצדדים לסיים את הנישואין. המלצה זו ניתנת כדי להימנע מכפייה, אך עדיין משדרת מסר ברור: כך ראוי לנהוג.
יש להדגיש: עצם המציאות המשפטית שמלווה את הצדדים במהלך הליכי הגירושין – סכסוכים משפטיים מקבילים בבית המשפט לענייני משפחה, אי-הסכמות כספיות או בנוגע לילדים – עשויה אף היא להטות את הכף, ולגרום לבית הדין להמליץ על גירושין.
מתי יינתן חיוב בגט?
חיוב בגט הוא הצעד המשפטי החריף ביותר שמוטל על ידי בית הדין. הוא ניתן כאשר אין עוד דרך אחרת – כלומר:
- קיימת עילת גירושין הלכתית ברורה.
- מוצו הניסיונות לשלום בית.
- בית הדין סבור שאין כל אפשרות להמשך הנישואין.
דוגמאות לכך יכולות להיות: אלימות במשפחה, בעל ש'זרק' את אשתו מהבית, בגידה חמורה, או מקרים שבהם בן הזוג גרם לבת זוגו "לעבור על דת משה וישראל".
במילים פשוטות: כאשר ברור לבית הדין שאין עוד תקומה לנישואין, וכאשר לא ניתן להשאיר את הצדדים יחד ולו לרגע נוסף – הוא יורה על חיוב בגט.
עם זאת, גם כאשר ניתן פסק דין לגירושין, הדיינים עדיין שואפים לכך שהגט יינתן מרצון. הסיבה לכך היא פשוטה: גט שניתן בכפייה עשוי להיות לא תקף – ולכן יש להיזהר ולנקוט בדרך זהירה שתוביל, בסופו של דבר, לגט שניתן מרצון חופשי.
ומה קורה כשצד אחד מסרב?
כאן עולה הסוגיה הכואבת של סרבנות גט. לעיתים, גם לאחר שבית הדין פסק על חיוב בגט, אחד הצדדים – לרוב הבעל – מסרב לתת את הגט. במצבים כאלה, המדינה מאפשרת לבית הדין להטיל סנקציות על סרבן הגט: עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, סנקציות כלכליות, ואף מאסר במקרים קיצוניים.
כל אלו נועדו לגרום למסורב לציית לפסק הדין – מבלי לכפות גט באופן בלתי תקף, אך תוך יצירת לחץ משמעותי.
התייעצו עם משרדנו
חיוב בגט והמלצה לגט הם שני כלים שונים שמחזיקים בתי הדין הרבניים במסגרת הליכי גירושין. בתי הדין שואפים להימנע מכפיית גירושין, אך כאשר נדרשים לכך, הם בוחנים את כנות התביעה, את העילות, ואת המציאות הזוגית לאשורה. חשוב להבין: גם המלצה לגירושין היא אמירה משפטית בעלת משמעות – וההתעלמות ממנה עלולה להוביל בעתיד לחיוב בגט ולנקיטה בסנקציות.
אם אתם נמצאים בעיצומו של הליך גירושין, חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום דיני משפחה והגירושין, כדי להבין את זכויותיכם ואת האפשרויות המשפטיות העומדות בפניכם.
