חשיבות אופן עשיית הצוואה

צוואה הינה מסמך בו אדם קובע את ההוראות אותן הוא מבקש להחיל לאחר מותו, לרבות זהות יורשיו ומה ייעשה ברכושו. יש להקפיד בצורה עשייתה הצוואה ולקיים את הדרישות הקפדניות הקבועות בחוק על מנת שיוקנה לה תוקף משפטי מחייב וניתן יהיה לאוכפה.

כאשר אדם מעוניין להחיל הסדר אחר מזה הקבוע בחוק הירושה, הוא רשאי לעשות צוואה ובה לקבוע את יורשיו ואת היקף זכויותיהם בנכסיו. כוחה של הצוואה יפה אף במקרים בהם מעוניין אדם שלא להוסיף על האמור בחוק הירושה באשר לזהות יורשיו, אך לקבוע את אופן השימוש בנכס מסוים או את הסדר החלוקה בעזבונו. אם למשל אמורים שני ילדיו לרשת בעתיד את דירתו בהתאם לחוק, יכול המצווה לקבוע בצוואתו, כי לאחר פטירתו תוצע הדירה למכירה. כך מבלי שגרע מזכויות יורשיו הטבעיים, קבע הסדר שיש בו כדי למנוע בעתיד אי נעימות בין יורשיו או דיונים ולבטים באשר לאופן השימוש בדירה, בין אם למגורים בה או בין אם להשכרתה.

הדרך החוקית היחידה לחלוקת נכסי העיזבון, המוכרת אף בהלכה, באמצעותה יכול אדם להקנות מתנה לאחר מותו, הינה באמצעות הצוואה. רק אדם בגיר בעל כשרות משפטית, שאינו הוכרז כפסול דין, רשאי לערוך צוואה. כמו כן, על המצווה (המוריש) להיות מודע לטיבה של הצוואה, כלומר להיות צלול בדעתו ומודע לכך שהוא עורך צוואה, מודע להיקף רכושו, מודע ליורשיו וכן מודע לתוצאות מעשיו. החוק קובע ארבע דרכים לעשיית הצוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות או צוואה בעל-פה.

מלאו את הפרטים ואנו נחזור בהקדם.