דן לימור, משרד עורכי דין דיני משפחה, גירושין וצוואות

לא מספיק לומר שאדם צריך אפוטרופוס

כאשר מבקשים למנות אפוטרופוס לאדם, לא מספיק לומר לבית המשפט שהוא זקוק לאפוטרופוס.

גם אם בני המשפחה מודאגים, גם אם ההתנהלות שלו נראית חריגה, וגם אם יש תחושה ברורה שהוא אינו מסוגל לדאוג לעצמו, בית המשפט צריך בסיס ממשי לפני שיתערב בחייו של אדם.

מינוי אפוטרופוס הוא צעד משמעותי. הוא עשוי להשפיע על הטיפול הרפואי, על ניהול הכספים, על ענייני הרכוש, ולעיתים גם על החלטות אישיות ויומיומיות. לכן, לפני שמתקבלת החלטה כזו, צריך להראות לבית המשפט מה מצבו של האדם, במה הוא מתקשה, ומדוע נדרש מינוי אפוטרופוס.

לא מספיק לומר שאדם צריך אפוטרופוס

למה צריך תשתית ולא רק טענה כללית?

בית המשפט אינו ממנה אפוטרופוס על בסיס תחושה בלבד.

אדם יכול להיות עקשן. הוא יכול לסרב לעזרה. הוא יכול להתנהל בצורה שבני משפחתו אינם מבינים או אינם מסכימים איתה. כל עוד הוא מבין את מצבו ומסוגל לקבל החלטות בעצמו, עצם העובדה שהסביבה חושבת שהיה נכון לפעול אחרת אינה מספיקה.

לכן, בקשה למינוי אפוטרופוס צריכה להישען על עובדות:

  • קושי ממשי בתפקוד,
  • הזנחה, 
  • אי קבלת טיפול, 
  • בלבול, 
  • חוסר יכולת לנהל כספים, 
  • סיכון עצמי, 
  • או כל נתון אחר שמראה שהאדם אינו מצליח לדאוג לענייניו.

החשיבות של חוות דעת רפואית או מקצועית

במקרים רבים, בקשה למינוי אפוטרופוס נתמכת בחוות דעת רפואית או מקצועית.

חוות דעת כזו יכולה ללמד על דמנציה, ירידה קוגניטיבית, בעיה נפשית, חוסר איזון תרופתי, מחלה או מצב אחר שפוגע ביכולת של האדם להבין את מצבו ולקבל החלטות.

בית המשפט אינו רופא. הוא אינו יכול לקבוע לבדו, רק לפי טענות בני המשפחה, שאדם אינו כשיר לנהל את ענייניו. לכן, כאשר ניתן להשיג חוות דעת, היא כלי חשוב מאוד לביסוס הבקשה.

ומה עושים כשהאדם שאנו רוצים למנות לו אפוטרופוס מסרב להיבדק?

כאן מתחילה הבעיה המעשית.

ישנם מקרים שבהם האדם שלגביו מבוקש המינוי אינו משתף פעולה כלל. הוא מסרב להיבדק, אינו מוכן לפגוש רופא, אינו פותח את הדלת לגורמי מקצוע, ולעיתים דוחה גם מטפלים, עובדים זרים או בני משפחה שמנסים לסייע לו.

לעיתים מדובר באדם שסובל מדמנציה, בלבול, בעיה קוגניטיבית, בעיה נפשית או חוסר איזון תרופתי. לעיתים רואים דפוס חוזר שבו מטפל סיעודי אחד עוזב, אחריו מטפל נוסף, וגם עובד זר או גורם טיפולי אחר אינו מצליח להישאר איתו.

במצב כזה נוצרת בעיה ברורה: כדי להגיש בקשה מסודרת רצוי לצרף חוות דעת, אבל האדם שמצבו צריך להיבדק מסרב לאפשר את הבדיקה.

אז האם אפשר להגיש בקשה בלי חוות דעת?

כן, במקרים המתאימים ניתן להגיש בקשה גם בלי חוות דעת.

עם זאת, צריך להסביר לבית המשפט מדוע חוות הדעת אינה מצורפת.

לא מספיק להשאיר את החסר ללא הסבר. יש לפרט מה נעשה כדי לנסות להביא את האדם לבדיקה, כיצד הוא סירב, ומהן הנסיבות שמראות כי למרות היעדר חוות הדעת קיימת הצדקה לבירור משפטי.

במקום חוות דעת ניתן לצרף מסמכים ותיעוד אחרים לרבות מסמכים רפואיים קיימים, תיעוד של עזיבת מטפלים, פניות לרווחה, התכתבויות, עדויות של בני משפחה או מטפלים, ותיאור מסודר של אירועים חריגים.

המטרה בשלב הזה אינה בהכרח להוכיח באופן סופי שהאדם צריך אפוטרופוס, אלא להראות שיש בסיס אמיתי לכך שבית המשפט יבדוק את מצבו.

בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט

כאשר המבקש אינו יכול להביא חוות דעת, ניתן לבקש מבית המשפט למנות מומחה מטעמו.

המומחה יכול להיות פסיכיאטר, פסיכוגריאטר, גריאטר, נוירולוג או גורם מקצועי אחר, בהתאם לנסיבות המקרה.

במובן הזה, הבדיקה המקצועית היא שלב מקדים לשאלת האפוטרופסות עצמה. קודם צריך לברר האם יש בסיס רפואי או קוגניטיבי לחשש. רק לאחר מכן ניתן יהיה לבחון האם יש הצדקה למנות אפוטרופוס, ובאיזה היקף.

האם בית המשפט יורה על בדיקה בכל מקרה?

לא.

בדיקה רפואית, נפשית או קוגניטיבית נוגעת לפרטיות, לכבוד ולאוטונומיה של האדם. לכן בית המשפט לא יורה עליה רק משום שבן משפחה טוען שהאדם "לא בסדר".

צריך להראות אינדיקציות ממשיות לכך שקיימת בעיה. למשל, סירוב עקבי לטיפול הכרחי, פגיעה בתפקוד היומיומי, התנהגות שמסכנת את האדם, חוסר יכולת לנהל עניינים בסיסיים, או נסיבות שמלמדות שיש חשש אמיתי לפגיעה בטובתו.

בית המשפט ינסה להבחין בין אדם שמקבל החלטות עצמאיות, גם אם הן אינן נוחות לסביבתו, לבין אדם שכבר אינו מסוגל להבין את מצבו ולדאוג לעצמו.

מה בית המשפט יכול לעשות במצב כזה?

בית המשפט יכול להיעזר בכלים שונים לפני שיקבל החלטה.

הוא יכול לבקש תסקיר מגורמי הרווחה, לקבל את עמדת האפוטרופוס הכללי, לבחון מסמכים רפואיים קיימים, לשמוע בני משפחה או גורמים מטפלים, ובמידת הצורך למנות מומחה מטעמו.

כלומר, גם כאשר אין חוות דעת בתחילת הדרך, אין פירוש הדבר שההליך נעצר. אבל ככל שהבקשה מוגשת בצורה מסודרת יותר, עם פירוט עובדתי ותיעוד רלוונטי, כך קל יותר לבית המשפט להבין מדוע נדרשת התערבות.

כפי שניתן לראות, תרחישים מסוג זה הינם סבוכים ומורכבים. על-כן, מוטב לפנות לייעוץ משפטי בהקדם, זאת כדי לקדם את ההליכים הנדרשים.

ייעוץ משפטי בנושא גירושין ומשפחה
תוכן עניינים
שתפו מאמר זה
מאמרים נוספים
משרד עורכי דין דן לימור
עורך דין דן לימור

אני כאן כדי להקשיב ולהבטיח את האינטרס שלכם ואת זכויותיכם

קבלו ייעוץ משפטי

מבולבלים? לא יודעים מהו הצעד הראשון וכיצד להתחיל? התייעצו איתי:

שירותי המשרד
אודות משרד עו"ד דן לימור

נגישות