ישנם מצבים שבהם אדם מבוגר חי לבדו, ללא ילדים, ללא בן או בת זוג, ולעיתים גם ללא משפחה קרובה שמלווה אותו באופן קבוע.
בשלב מסוים מתעורר חשש שהוא כבר אינו מצליח לדאוג לעצמו. לא תמיד מדובר באירוע חד וברור. לפעמים זו הזנחה הדרגתית, חוסר שיתוף פעולה עם טיפול רפואי, קושי להגיע לרופאים, אי נטילת תרופות, בלבול בענייני כספים, או התנהלות שמעמידה אותו בסיכון.
במצבים כאלה עולה השאלה: מי יכול לפעול למינוי אפוטרופוס לקשיש ערירי, ומה קורה כאשר אין בן משפחה קרוב שמוכן או מסוגל לקחת אחריות?
מתי עולה צורך במינוי אפוטרופוס לקשיש?
מינוי אפוטרופוס נבחן כאשר אדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו, ויש חשש ממשי שטובתו תיפגע.
הדבר יכול להתבטא בכמה דרכים. למשל, קשיש שאינו מקבל טיפול רפואי מתאים (ראו התערבות רפואית דחופה), אינו מגיע לרופא מומחה, אינו מטפל בתרופות שלו, אינו דואג לצרכיו הבסיסיים או אינו מבין את ההשלכות של מצבו.
יש גם מקרים שבהם הבעיה המרכזית היא כלכלית. אדם מבוגר עלול להתחיל לבזבז כספים בצורה חריגה, להעביר סכומים גדולים ללא סיבה ברורה, לחתום על מסמכים שאינו מבין, או להיגרר לחובות ולהפסדים.
כאשר קיים חשש שהוא אינו מסוגל לעצור את ההידרדרות בעצמו, מינוי אפוטרופוס יכול להיות הכלי המשפטי שמאפשר להגן עליו.
מה קורה כאשר הקשיש ערירי ואין לו משפחה קרובה?
כאשר יש בן משפחה קרוב, בדרך כלל הוא זה שמזהה את הבעיה ופונה לקבלת ייעוץ או מגיש בקשה לבית המשפט.
אבל כאשר מדובר באדם ערירי, המצב מורכב יותר.
לעיתים יש קרוב משפחה רחוק שמודע למצבו. לעיתים מדובר בחבר, שכן, מכר ותיק או אדם אחר ששם לב שהקשיש אינו מטופל כראוי. במקרים אחרים אין כמעט אף אחד בסביבתו שיכול לפעול.
במצב כזה, הציפייה היא שגורמי הרווחה ברשות המקומית ייכנסו לתמונה. אם אין מי שידאג לאותו אדם, הרי שלעיתים המדינה, באמצעות גורמי הרווחה, היא זו שאמורה ליזום פנייה לבית המשפט ולבקש מינוי אפוטרופוס מתאים.
בפועל, הדברים לא תמיד קורים מיד. לכן, כאשר אדם בסביבה מזהה מצב מדאיג, עצם הפנייה לגורמי הרווחה יכולה להיות חשובה מאוד.
האם קרוב רחוק יכול להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס?
כן, גם קרוב משפחה רחוק, חבר או אדם שמכיר את הקשיש יכול לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולהגיש בקשה שמטרתה להביא את עניינו של הקשיש לבחינה משפטית.
חשוב להבין: עצם הגשת הבקשה אינה אומרת שאותו אדם חייב להתמנות כאפוטרופוס.
אם אדם דואג לקשיש ורוצה לעזור לו, הוא יכול לפתוח את ההליך, להציג לבית המשפט את החשש, ולבקש שבית המשפט יבדוק האם יש צורך במינוי אפוטרופוס.
בית המשפט יבחן את המצב, יבקש בדרך כלל תסקיר מגורמי הרווחה, ישמע את הגורמים הרלוונטיים, ובהתאם לנסיבות יחליט האם למנות אפוטרופוס ומי יהיה האדם המתאים לתפקיד.
"האם אפשר להכריח אותי להיות אפוטרופוס אם אני מגיש את הבקשה?"
לא, הסירו דאגה מלבכם, ואכן זו נקודה שחשוב להבהיר.
אדם שמגיש בקשה למינוי אפוטרופוס מתוך דאגה לקשיש אינו בהכרח מבקש להתמנות בעצמו. אם הוא אינו מעוניין לשמש כאפוטרופוס, לא ניתן לכפות עליו את התפקיד רק משום שהוא זה שהגיש את הבקשה.
במילים פשוטות, זה לא מצב של "נגעת נסעת".
ניתן לפנות לבית המשפט כדי להתריע על מצב מדאיג, לבקש שהעניין ייבדק, ועדיין להבהיר שאינכם מבקשים להתמנות כאפוטרופוס.
במקרה כזה, אם בית המשפט ישתכנע שיש צורך במינוי, הוא יבחן חלופות אחרות. למשל בן משפחה אחר, אדם מתאים מסביבתו של הקשיש, או אפוטרופוס חיצוני.
האם הגשת הבקשה כרוכה בהוצאות?
כן, ייתכן שכן.
מי שמגיש בקשה לבית המשפט עשוי להידרש להוצאות מסוימות, כגון אגרות, מסמכים, ייעוץ משפטי ולעיתים פעולות נוספות הנדרשות לצורך ניהול ההליך.
עם זאת, במקרים המתאימים ניתן לבקש מבית המשפט להשית את ההוצאות על רכושו של האדם שלטובתו הוגשה הבקשה, או להורות על החזר הוצאות מתוך כספיו, ככל שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
כל מקרה נבחן לגופו.
לכן, לפני שמתחילים הליך, כדאי להבין מה המשמעות המעשית שלו, מה העלויות האפשריות, ומה בדיוק מבקשים מבית המשפט.
אפשרות נוספת העומדת לרשותכם: פנייה לגורמי הרווחה
לא כל אדם שרואה מצב מדאיג רוצה או יכול לפתוח הליך משפטי בעצמו.
במקרים כאלה, ניתן לפנות לגורמי הרווחה ברשות המקומית, לעדכן אותם במצב, למסור פרטים, ולהסב את תשומת ליבם לכך שהקשיש עלול להיות בסיכון.
זו אינה דרך שמבטיחה תוצאה מיידית.
ייתכן שהרווחה תבדוק את המצב ותפעל. ייתכן שייקח זמן. ייתכן שגם לאחר בדיקה ייקבע שאין מקום להתערבות משפטית.
צריך לזכור כי לא כל אדם שחי לבד, או מתנהל באופן שאינו נראה לנו אידיאלי, זקוק בהכרח לאפוטרופוס. יש אנשים שבוחרים לחיות בצורה מסוימת, גם אם הסביבה מתקשה להבין זאת.
השאלה המשפטית אינה האם אורח החיים נראה לנו נכון, אלא האם האדם מסוגל לדאוג לענייניו והאם טובתו נפגעת בשל חוסר יכולת ממשית.
ומה אם כבר מונה אפוטרופוס ורוצים להחליף אותו?
ישנם מצבים שבהם לקשיש כבר מונה אפוטרופוס, אך אדם אחר, קרוב רחוק, חבר ותיק או בן משפחה שאינו מדרגה ראשונה, סבור שהאפוטרופוס הקיים אינו מתאים עוד.
במקרה כזה ניתן להגיש בקשה להחלפת אפוטרופוס.
כאן בית המשפט יבחן כמה שאלות: מדוע מבקשים את ההחלפה, מה השתנה, האם האפוטרופוס הקיים אינו מתפקד כראוי, והאם האדם שמבקש להתמנות מתאים יותר לתפקיד.
לעיתים אדם שלא היה מעורב במשך שנים מבקש בשלב מאוחר יותר להיכנס לתמונה. זה אפשרי, אך עליו להסביר לבית המשפט מדוע הדבר נעשה דווקא עכשיו, ומה הופך אותו לגורם המתאים לטפל בענייניו של החסוי.
כאשר יש מחלוקת בין בני משפחה או גורמים שונים
לא תמיד כולם מסכימים על זהות האפוטרופוס.
יכול להיות שאדם אחד מבקש להתמנות, אחרים מסכימים, ואחרים מתנגדים. יכול להיות שהאפוטרופוס הקיים מבוגר או מתקשה להמשיך בתפקיד, וצריך להעביר את האחריות לאדם אחר.
במקרים כאלה, בית המשפט יידרש לברר את הטענות לעומק.
הוא לא יבחן רק מי רוצה להתמנות, אלא מי באמת מסוגל לפעול לטובת הקשיש, מי זמין, מי מתאים, האם קיימים ניגודי עניינים, והאם המינוי ישרת את טובתו של האדם הזקוק להגנה.
בסופו של דבר, טובת הקשיש היא השיקול המרכזי.
שימו לב כי מינוי אפוטרופוס לקשיש ערירי הוא הליך רגיש, משום שהוא נוגע לאדם שלעיתים אין מי שידבר בשמו או יגן על זכויותיו. בכל שאלה והתייעצות, הינכם מוזמנים להתייעץ עם משרדנו.





