אילו תביעות ניתן להגיש כאשר בתי המשפט עוברים לפעול במתכונת מצומצמת? מה ההליכים שמתבררים במהלך פגרת בתי המשפט? ומה לעשות אם בתי המשפט עברו למתכונת חירום בשל התפרצות מגיפה או בעקבות מצב בטחוני, ממש כפי שקרה לאחרונה במלחמה מול איראן? אז רגע לפני שבתי המשפט ייצאו לפגרת הקיץ, ובתקווה שלא תהיה בעתיד כל סיבה להכריז על מעבר למתכונת חירום בבתי המשפט, זהו זמן טוב לעשות סדר ולהבהיר מהן האפשרויות העומדות בפני מי שמבקש לקבל סעד משפטי דחוף או מי שמועד הדיון לו המתין זמן רב נופל על הימים בהם בתי המשפט נאלצו לסגור את שעריהם בפניו?
כאשר מוגשות תביעות בכלל ובענייני משפחה בפרט, לרבות בענייני מעמד אישי, עזבונות וירושה, לא אחת מתעורר הצורך לעתור בדחיפות לקבלת סעדים משפטיים דחופים. כך למשל בקשר לגירושין, מזונות, זמני שהות קטינים, צווי הגנה ואלימות במשפחה, בקשר לירושה ועוד וכל זאת בימי שגרה. מה הדין כאשר הימים הם ימי פגרה או ימי מלחמה ומתכונת חירום כששגרת החיים השתבשה, שאז גם קיום דיונים שנקבעו לפני זמן רב מוטל כעת בספק?
במאמר זה אתייחס הן לפגרות בתי המשפט הקבועות בדין והן ל"פגרות הכפויות" בהן הוכרזה מתכונת חירום בבתי המשפט בשל אילוצים ביטחוניים או בריאותיים ואתן מענה לשאלות כגון האם ניתן להגיש תביעה בפגרה? האם בית המשפט יידרש לבקשה שתוגש? מהם ההליכים שניתן לנהל במהלך הפגרה ומהם ההליכים שייאלצו להמתין עד לאחריה? האם ניתן יהיה לקיים דיון באמצעות היוועדות חזותית (זום)? מיהו שופט תורן? ומה בעצם נחשב “דחוף”?
פגרה או החלת מצב חירום מיוחד (פגרה כפויה) - מה זה בעצם אומר?
שלוש פעמים בשנה בתי המשפט יוצאים לפגרה שבמהלכה עוברים הם לפעול במתכונת מצומצמת. מדובר על ימי חג סוכות, חג ימי חג הפסח ופגרת הקיץ שחלה כמדי שנה במהלך חודשים יולי-אוגוסט. אלו הן הפגרות הקבועות בדין. לרוב, במהלכן לא יתקיימו דיונים שנקבעים זמן רב מראש, בתי המשפט לא יידרשו לאי אילו בקשות ולשורה של סעדים ואלו ייאלצו להמתין עד לאחר סיום הפגרה. עם זאת, שערי בתי המשפט אינם סגורים הרמטית.
רק אותם מקרים שנמנים על אלו שהוגדרו כדחופים יזכו לטיפול מהיר ובמידת הצורך יידונו בפני שופט תורן ויתבררו גם בעיצומה של הפגרה. מאחר ומצד אחד בית המשפט בפגרה אולם מצד שני צריך עדיין ליתן מענה לאותם מקרים דחופים, הרי שמדי יום במהלך הפגרה יהיה נוכח שופט שכל אותם מקרים יידונו בפניו, זהו שופט תורן.
לעומת הפגרות הקבועות בדין, שאותן ניתן לקחת מראש בחשבון בבואנו להגיש תביעות ולעתור לסעדים שונים ודחופים, קיימים תרחישים שונים גם כשלא בתקופות הנ"ל – כמו במלחמה מול איראן, כמו בתקופה שבאה בסמוך לאחר השבעה באוקטובר, כמו גם בסגרי הקורונה – שבהם הוחלו תקנות חירום ומצב מיוחד בבתי המשפט באופן המגיע לכדי פגרה כפויה, כזו שלא ניתן היה להיערך אליה מראש.
במהלך ה'פגרה הכפויה', מתכונת עבודת בתי המשפט בנוגע לתביעות, בקשות וסעדים שאינם דחופים דומה לזו המצוינת לעיל בפגרות הקבועות בדין, אולם בהבדל אחד. במהלך הפגרה הכפויה ביומן בתי המשפט רשומים דיונים רבים שנקבעו זה מכבר וכעת קיומם מוטל בספק. או אז ובמידת האפשר יתקיים הדיון בהיוועדות חזותית (באמצעות הזום) בכפוף להסכמת הצדדים לתיק ובמידה ולא מדובר בדיון הוכחות. אחרת, דיונים רבים ייאלצו להידחות עד לאחר סיום הפגרה הכפויה וסיום מצב החירום המיוחד שהוכרז.
כאן המקום לנסות ולהבין האם המקרה שלך נמנה בין המקרים הדחופים שגם בפגרה בית המשפט יידרש לו והאם לאו. אם כן, השאלה הנשאלת היא: דחוף או לא דחוף?
הסכם ממון | דחוף או לא דחוף?
זוגות שעומדים להינשא ומעוניינים להסדיר את ענייניהם מראש בהסכם ממון ולהגישו לאישור בית המשפט. על פניו אישור הסכם ממון איננו סעד דחוף, ומוטב אם בני הזוג ישכילו להקדים ולעשותו ולהגיש בקשה מותאמת לאישורו על ידי בית המשפט מספיק זמן לפני תחילת הפגרה הקבועה בדין.
לכן, ככלל, הסכם ממון הוא לא דחוף.
אך מה קורה כאשר הנסיבות תהיינה כאלו אשר יצדיקו מבית המשפט להידרש להסכם ממון גם במהלך הפגרה הקבועה בדין או לחילופין כשמדובר בפגרה שנכפתה בשל מתכונת חירום בעוד מועד החתונה הולך ומתקרב? במקרה כזה, סביר שבית המשפט יידרש לאישור ההסכם גם במהלך הפגרה ובמידה ולצדדים אף נקבע מראש דיון, סביר שזה לא יידחה, בוודאי לא כאשר קיימת אי וודאות ביחס למשך הפגרה כפויה, ובני הזוג יופיעו בפני השופט היושב בדין בעניינם או בפני שופט תורן.
לכן, בנסיבות מסוימות הסכם ממון הוא דחוף.
שימו לב, הדגש במקרים אלו על הנסיבות וכל מקרה נבחן לגופו. כל עוד אין חשש שדחיית הדיון עד לאחר תום הפגרה עלול לסכל את החתונה, אפשר בהחלט שייקבע מועד דחוי לדיון לשם אישור ההסכם.
תביעת גירושין וסידור גט | דחוף או לא דחוף?
ראשית ולמען הסר ספק, הליכי גירושין הינם בדרך כלל שם כולל לשורה של תביעות ו/או סעדים הנובעים מתוך פירוק התא המשפחתי, לרבות ובפרט הסדרת ענייני הרכוש של בני הזוג, פירוק השיתוף במקרקעין, הסדרת הזכויות והחובות הנוגעים בילדיהם, בזמני השהות, בחיוב במזונות ועוד. לצורך העניין, נתמקד כעת אך ורק ברכיב הגירושין עצמו, בתביעת הגירושין ובהסדרת הגט, שעה שאחד מבני הזוג מבקש להתיר את קשר הנישואין הממוסד ביניהם.
תביעת הגירושין כשלעצמה איננה תביעה שיש לנהל כלאחד יד, אלא בכובד ראש, וכל עוד אין מדובר בגירושין בהסכמת בני הזוג, מצריכה התביעה דיון מעמיק בשאלה מהותית והלכתית הנוגעת לנישואי הצדדים, ואין היא נתונה להכרעה מהירה במסגרת החלטה אחת.
לפיכך, תביעת גירושין איננה דחופה. אי לכך ובהתאם לזאת, בית הדין יידרש לגופה של תביעת הגירושין וכפועל יוצא מכך ולאחר מכן לסידור הגט רק לאחר הפגרה.
עם זאת, במידה ובית הדין כבר הכריע בסוגית הגירושין וכל שנותר הוא להסדיר אך ורק את הגט והמועד שנקבע לצורך כך נפל על ימי הפגרה, זו הקבועה שבדין או זו שנכפתה בשל מצב חירום, בהחלט אפשר שסוגיה זו תהא דחופה. לדוגמא, אם מדובר בסרבן גט תקופה ארוכה שלפתע נוצרה הזדמנות פז לסדר את הגט ולמעשה לקיים את פסק הדין, אסור לתת להזמנות זו להתפספס ולסרבן הגט להמשיך ולחמוקובית הדין יוכל בדחיפות לזמן אליו את הצדדים גם במהלך הפגרה.
במקרים אחרים, אם וכאשר מי מהצדדים מבקש להינשא בשנית ובעקבות הפגרה או מצב חירום סידור הגט נדחה וכעת מעמיד בספק את החתונה ההולכת וקרבה, בהחלט שניתן יהיה להידרש לסידור הגט במהלך הפגרה.
אם כן מצאנו שבנסיבות מסוימות סידור הגט הוא דחוף ובקשה לסידור גט תידון במהלך הפגרה.
מזונות אישה או מזונות קטינים | דחוף או לא דחוף?
כאן חשוב לדייק: תביעה רגילה למזונות, בין אם של קטינים ובין אם של אישה, איננה דחופה לכשעצמה. מדובר בתביעה אשר עשויה לארוך זמן רב וטעונה הגשת מסמכים רלונטיים רבים שעוברים לבחינה קפדנית של בית המשפט וכן של הצד שכנגד, שמיעת ראיות, חקירות הצדדים, הגשת סיכומים ומתן פסק דין.
לפיכך, כשלעצמה תביעת מזונות איננה דחופה, ועל פני הדברים בתי המשפט ובתי הדין לא יידרשו לה במהלך הפגרה.
לעומת זאת, כאשר מתעורר הצורך לעתור לקבלת מזונות דחופים עד אשר תתברר התביעה, ולרוב צורך כזה מתעורר, צריכה להיות מוגשת בקשה לפסיקת מזונות זמניים. בקשה זו נועדה למנוע מצב בו התובע/ת או הקטינים יישארו במשך ההליך המשפטי ועד אשר תושג בו הכרעה ללא תמיכה כספית וללא יכולת לממן את צרכיהם השוטפים הבסיסיים, לעיתים בגדר הקיום היומיומי בלבד.
על כן, מזונות זמניים הינם סעד דחוף. יש להזדרז ולהגיש את הבקשה למזונות זמניים ובכפוף לנסיבות ולמידת הדחיפות בתי המשפט ובתי הדין יידרשו לה גם במהלך ימי הפגרה.
תביעת זמני שהות, משמורת ואחריות הורית | דחוף או לא דחוף?
קביעת אחריות הורית על הקטינים וזמני שהות, מה שהיה בעבר לקביעת משמורת והסדרי ראייה נועדה להסדיר את חלוקת הזמנים הקבועים שבהם ישהה הקטין במחיצת כל אחד מהוריו. תביעות אלו טעונות הגשת חוות דעת מטעם גורמי מקצוע, הנחת תסקיר רווחה על שולחן בית המשפט ולעיתים אף מינוי מומחים, זימונם לערכות המשפטיות למתן עדות ובמידת הצורך אף ניהול הליך הוכחות ושמיעת ראיות שמטבעו עשוי לארוך זמן רב.
משכך ברור, כי תביעה לקביעת אחריות הורית ו/או זמני שהות איננה דחופה. בתי המשפט ובתי הדין לא יידרשו לתביעה זו במהלך הפגרה.
עם זאת, כשהורים אינם מסוגלים לחלק ביניהם את זמני השהות ולהגיע להסכמות ולו זמניות, גם בעיצומם של הליכים משפטיים עד אשר תושג הכרעה, או חמור מכך, כאשר אין כל תקשורת בין ההורים ולעיתים כאשר אחד ההורים עושה בילד ככל העולה על רוחו ובתוך כך מונע קשר ו/או מפגשים בין הילד להורה השני, או אז מתעורר הצורך הבהול לפנות בבקשה דחופה לקביעת זמני שהות.
אי לכך ובהתאם לזאת, בקשה לפסיקת זמני שהות זמניים, נועדה להבטיח את קיומו של הקשר התקין בין ההורה המבקש לבין הקטין ולא להמתין עד אשר תתפנה הערכאה המשפטית להידרש לתביעה העיקרית. לפיכך, בקשה לזמני שהות זמניים הינה בקשה דחופה, והערכאות המשפטיות יידרשו לה גם במהלך הפגרה.
בריאות, חינוך ומקום המגורים של הקטינים - אפוטרופסות על הקטינים | דחוף או לא דחוף?
עסקינן בשורה ארוכה ובלתי סגורה של עניינים הקשורים בקטינים חוץ מסוגית זמני השהות ונוגעת בהחלטות מהותיות שיש לקבל בעניינם כגון רישום קטין לגן או לבית ספר בהיעדר הסכמה בקרב ההורים, מחלוקת בין ההורים באשר לטיפול רפואי שצריך או לא צריך להינתן לקטין ואי הסכמה בדבר מעבר מגורים של הקטין. כאן יש גם להתייחס לסוגית אפוטרופסות בלעדית על הקטינים.
ככלל, סוגיות מעין אלו הנוגעות לקטינים אינן דחופות כשלעצמן ובעניין צריכה להיות מוגשת תביעה שמשך הבירור שלה עשוי לארוך זמן רב, בכלל זה קבלת המלצות מטעם גורמי מקצוע, מומחים מטעם הערכאה המשפטית והגשת תסקיר עו"ס מטעם הרווחה.
משכך, תביעת אפוטרופסות על קטינים, על כל המשתמע ממנה, איננה דחופה. בתי המשפט ובתי הדין הרבניים לא יידרשו לתביעה במהלך ימי הפגרה.
לעומת זאת, מה קורה כאשר אחד ההורים כבר על ארגזים ומתכנן באופן חד צדדי לעבור דירה למקום מרוחק ולקחת איתו את הקטין? מה באשר לטיפול רפואי דחוף הנחוץ לקטין בהיעדר הסכמה או שיתוף פעולה בין ההורים? מה הדין כאשר אחד ההורים מעוניין לצאת מהארץ לטיול עם הילד ולילד עדיין אין דרכון? ומה אם צריך לרשום את הקטין למסגרת החינוכית והרישום אוטוטו מסתיים?
אם וכאשר מתעורר הצורך בסעד דחוף, הרי שבמסגרת ההליך העיקרי והתביעה שמוגשת או שמא כבר הוגשה יש להגיש בקשה דחופה לאותו סעד דחוף או זמני ובית המשפט או בית הדין הרבני יידרשו לה בהתאם לנסיבות.
משכך ובהתאם לנסיבות, בקשה למתן סעד דחוף או זמני/מיידי ביחס לקטין כן דחופה ותטופל על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני גם במהלך הפגרה.
אבהיר, כי גם כשמדובר באותו סעד הבדל בודד בין נסיבותיו של מקרה אחד לאלו של מקרה אחר יכריעו את מידת דחיפות הבקשה. כך למשל, לא דומה המקרה של רצון אחד ההורים לעתור לצו בית המשפט המורה על הנפקת דרכון לקטין ללא הסכמה של ההורה השני למקרה אחר בו הדרכון נחוץ באופן בהול לשם נסיעה קרובה לחו"ל. בעוד שבמקרה הראשון הסעד (הנפקת דרכון לקטין) איננו דחוף וההכרעה בו תינתן לאחר חזרת בית המשפט מהפגרה, המקרה השני, בו מדובר בסעד זהה, דחוף ביותר, ויישמע גם בפגרה.
תביעות לפירוק שיתוף או חלוקת רכוש | דחוף או לא דחוף?
לרוב, תביעות רכוש או חלוקת ירושה בקרב בני משפחה גרעינית או תביעות לאיזון משאבים בין בני זוג, חלוקת דירה בגירושין במסגרת תביעה לפירוק שיתוף ועוד לא תיחשבנה כדחופות וככאלו המצדיקות מהערכאה המשפטית שעל שולחנה הוגשה התביעה להידרש לה בעיצומה של הפגרה.
לפיכך, תביעת רכוש בקרב בני משפחה איננה דחופה.
אבל כאשר עולה חשש שמא צד אחד עומד לבצע מהלך חד צדדי שעלול לפגוע בזכויותיו של הצד השני ו/או מי מבני משפחתו, כדוגמת העברת כספים לצד שלישי המגיע לכדי הברחת רכוש וסיכול יכולתו של בן המשפחה הנפגע להיפרע בעתיד מפסק הדין אם זה יינתן לטובתו – ניתן ואף צריך למהר ולהגיש בקשות לסעדים זמניים.
כך למשל בדוגמא שלעיל, בן המשפחה הרואה עצמו כמי שעלול להיפגע מאפשרות הברחת הכספים צריך להגיש בקשה לאחד הסעדים הזמניים המתאימים בנסיבות הקיימות, בין אם למתן צו מניעה זמני או למתן צו איסור דיספוזיציה או למתן צו עיקול או אחר, הכל על מנת להבטיח שכספים אלו לא יוברחו ושבעתיד ניתן יהיה לקבלם.
לפיכך, בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעות רכוש הינה בקשה דחופה, שבתי המשפט או בתי הדין יידרשו לה גם במהלך הפגרה, לעיתים אפילו במעמד צד אחד.
צו ירושה, צו קיום צוואה וניהול עיזבון | דחוף או לא דחוף?
ככלל, סוגיות של קביעת זהות היורשים כמו גם קביעת היקף העיזבון ובתוך כך החרגת רכוש מתוכו בהתאם לנסיבות אינן דחופות ולא נובע מהן צורך להידרש לבקשות שונות וסעדים שונים בהקשר זה באופן בהול, לא כל שכן במהלך ימי הפגרה. לשם המחשה מדובר בבקשות שונות למתן צו ירושה, צו קיום צוואה ואפילו בקשה בעניין מינוי מנהל עיזבון.
אלו הן ולא רק הסוגיות שהבירור וההכרעה בהן יידחו לאחר תום הפגרה. מדובר בהליכים שעשויים להימשך זמן רב, טעונים הגשת מסמכים רבים, שמיעת ראיות, קיום דיוני הוכחות ובמידת הצורך גם הגשות של חוות דעת אנשי מקצוע ומומחים שמונו על ידי בית המשפט.
לפיכך, בקשות הנוגעות לצו ירושה, צו קיום צוואה, הכרעה בהתנגדות, ניהול עיזבון ועוד אינן דחופות.
עם זאת, כאשר מתעורר הצורך להגיש בקשה לסעד זמני כלשהו אשר נועד להבטיח את ולשמור על העיזבון מפני אפשרות חלילה של הברחת נכסים ורכוש על ידי יורש פוטנציאלי, או אז מתעורר הצורך להגיש בקשה בהולה לסעד זמני ודחוף אשר תידון ותטופל גם במהלך הפגרה.
באשר לניהול עיזבון וכאמור לעיל, הרי כאמור לעיל מינוי מנהל עיזבון שנועד להבטיח את ניהול העיזבון לאחר מתן צו ירושה או מתן צו קיום צוואה אינו דחוף. לעומת זאת, אם מתעורר הצורך למנות מינוי מנהל עיזבון בטרם ניתן צו ירושה ו/או צו קיום צוואה כדי לשמר את העיזבון ולהמשיך את ניהולו, אם מדובר למשל בהשכרת נכסים מניבים, ניהול עסק ו/או חברה וכיוצ"ב, או אז עסקינן בסעד שהטיפול בו יכול שייעשה במהלך הפגרה.
לפיכך, בקשות לסעדים זמניים ובתוך כך בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני הן בקשות דחופות, והערכאה המשפטית, הרשם לענייני ירושה, בית המשפט או בית הדין יידרשו להן גם בעיצומה של הפגרה.
אלימות במשפחה - בקשה לצו הגנה/ צו הרחקה צו למניעת הטרדה מאיימת | דחוף או לא דחוף?
בעוד שביחס לסעדים רבים אחרים המפורטים במאמר זה הנחת המוצא שאין מדובר בסעד דחוף, אלא אם הנסיבות מלמדות אחרת, הרי שכאן ההפך הוא הנכון.
צו הגנה/ צו הרחקה/ צו למניעת הטרדה מאיימת הינם סעדים דחופים שיזכו לקבל מענה מיידי מהערכאה המשפטית שבפניה הוגשה הבקשה
עסקינן במקרה בו אדם נפל קורבן לאלימות רגעית או מתמשכת מצד אדם אחר וקיים חשש להמשך אלימות, הטרדה, סענה פיזית או נפשית מצד הפוגע, או אז בקשה למתן צו כנגדו צריכה להיות מוגשת באופן המיידי ובסמוך ככל הניתן למועד בו התרחשה האלימות שבגינה מתבקש הסעד.
הערכאה המשפטית שאליה פנה המבקש תידרש לבקשה בעניין אלימות ו/או הטרדה באופן שאינו סובל דיחוי ולעיתים יתקיים דיון במעמד צד אחד מיד לאחר הגשת הבקשה וכל זאת הן בימי שגרה והן בעיצומה של פגרה.
ייעוץ משפטי | דחוף לא דחוף?
בעוד שסקרנו סעדים שיראו אותם כדחופים המצדיקים להידרש להם גם בעיצומה של פגרה לעומת סעדים שההכרעה בהם תידחה עד לאחר סיום הפגרה הרי שבמקומות אחרים ביקשתי להדגיש שהייעוץ המשפטי הוא דחוף תמיד, בין אם כדי להקדים את הצד שכנגד, בין אם כדי לשמור על הזכויות טוב יותר ובין אם כדי שלא לעשות טעויות שעלולות לעלות ביוקר במהלך ובוודאי בסוף ההליך המשפטי.
לפיכך, כאשר ניצבת בפניכם סוגיה משפטית, תטיבו לעשות אם תקדימו לפנות לייעוץ משפטי. הייעוץ המשפטי הוא תמיד דחוף. אל תחכו ואל תדחו את המועד בו תוכלו להבין היטב מהן הזכויות ומהם החובות שלכם.
מאמר זה נועד להמחיש את ההבדלים בין המקרים שיידונו בפני הערכאות המשפטיות לא רק בימי שגרה, אלא גם במהלך הפגרה מעצם היותם דחופים המחייבים הכרעה דחופה ומיידית, ולו כזו הניתנת באופן זמני עד מתן החלטה אחרת או מתן פסק דין בהליך העיקרי. ראינו שלעיתים התייחסות לסעדים זהים בתיקים אחדים תהא שונה, הכל בהתאם לנסיבות ולגופו של עניין. עוד חשוב לציין, כי אין במאמר זה כדי למנות את כל אותם מקרים חריגים ודחופים אשר יידונו במהלך הפגרה. מכאן החשיבות של הייעוץ המשפטי על מנת שבכפוף לנסיבות, ניתן יהיה לפעול בדחיפות גם במהלך הפגרה.
פנו בהקדם לעורך דין משפחה וגירושין מנוסה שיוכל להגיש את הבקשה הנכונה עבורכם, לגשת לבית המשפט התורן ולהבטיח את מימוש זכויותיכם גם בתקופות מאתגרות.
