מזונות זמניים משמשים כסעד זמני ומהיר ומהווים שלב ביניים במסגרת תביעת מזונות וכשמם נועדו לסייע למבקש לצלוח ולשרוד את התקופה שמיד לאחר הגשת התביעה למזונות וזאת עד אשר תינתן הכרעה בתביעת המזונות אשר תביא לכדי מיצוי ההליך המשפטי. תכלית קביעת המזונות הזמניים נועדה לשמור על מצב קיים ולאפשר את רמת החיים שקדמה לפרוץ הסכסוך תוך מתן עזרה לצד החלש יותר ועל ידי כך לאזן בין הצדדים מבחינה כלכלית.
לא ניתן לעתור למזונות זמניים, אלא לאחר שהוגשה תביעת מזונות ורק לאחר שחלף המועד להגשת כתב ההגנה. לרוב תינתן החלטה למזונות זמניים לאחר שיתקיים דיון בו כל צד ישמיע את טענותיו אולם רשאי בית המשפט לקבוע את גובה המזונות הזמניים אף מבלי לקיים כלל דיון וזאת רק בהסתמך על כתבי הטענות והנספחים שצורפו להם. חשיבות רבה טמונה באמור בכתב הטענות הראשון המוגש לבית המשפט לרבות תמיכת טענותיו בנספחים רבים ככל שישנם. כתב התביעה הראשון אמור לבסס תשתית ולהציג עילה המקימה את הזכות לה עותרים. על כן יש להיוועץ בעורך דין גירושין באמצעותו תוגש התביעה המתאימה להשגת מירב הסעדים המבוקשים.
מתי ניתן להגיש תביעה למזונות זמניים?
מזונות זמניים בין אם לילדים ובין אם עבור האישה (ויש לציין כי ישנם גם מקרים בהם הגבר), שמם כן הם – הם זמניים, ובתי המשפט קובעים כי במזונות זמניים לא באמת נכנסים לעובי הקורה.
התהליך מתחיל בכך שמוגשת תביעה למזונות לבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, ובמסגרת התביעה זו מוגשת בקשה למזונות זמניים (כאן נדגיש כי אין הליך העונה לשם 'תביעה למזונות זמניים').
לעתים בית המשפט אכן מתרשם מראיות מסוימות וטענות, אך מרבית ההחלטות מתקבלות ללא התעמקות בדבר ומבלי שבכוחן לחרוץ את גורל התיק.
ניתן להגיש תביעה למזונות זמניים בכל נסיבות אשר יהיו. בתי המשפט יציינו כי מעיון ראשוני בטענות ומבלי שנדרש דיון הוכחות (החלק הארי בהליך המשפטי), ייקבעו מזונות זמניים מהיום ועד לתום ההליך המשפטי.
עם תום ההליך המשפטי, יינתן פסק דין מטעם בית המשפט, אלא אם כן יגיעו הצדדים להסכמה מוקדמת ולא יזדקקו להכרעתו של בית המשפט בעניינם.
המזונות הזמניים משמשים מן השלב ההתחלתי, דרך ההליך המשפטי ועד למועד מתן פסק הדין, והם נועדו לספק סעד זמני למבקש או למי שנצרך.
עם סיומו של ההליך המשפטי, ולאחר שנקבעים המזונות הקבועים, אין עוד צורך במזונות זמניים.
כיצד נקבע גובה המזונות הזמניים?
יש לציין כי על אף שמדובר בשאלה שגורה, הרי שהתשובה אליה איננה יכולה להינתן באופן נחרץ וברור.
אין נוסחה אחת שהיא נכונה לכל המתווים, וזה תלוי לגופו של עניין ובנסיבות השונות.
משמעות הדבר היא, שאם אנו מדברים על תיק משפטי ובו הילדים המשותפים של בני הזוג הם בני 10 ומעלה, הרי שהתשובה תהיה אחת, ואם נדון על תיק עם ילדים מתחת לגיל 6, הרי שהתשובה בהכרח תהיה אחרת לחלוטין. הסכום לעומת זאת עשוי לעתים להיות אותו הדבר, אך הנוסחה שתוביל אליו תהיה שונה בתכלית.
אם ננסה לענות על הנושא בכללותו, כאשר בית המפשט נדרש לבקשה למזונות זמניים, עליו להתרשם מכמה נתונים:
- אם ישנם ילדים בנוסחה, אז בכמה ילדים מדובר? מהו גילם של כל ילד וילדה?
- האם אנחנו מדברים על בני זוג יהודים, אז על-פי ההלכה בית המשפט (על אף היותו אזרחי) יפסוק בהתאם להלכה, או שמא הם אינם יהודים?
- מהו מצבה של האמא? במה היא עובדת? מה גובה ההכנסה שלה? מה פוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מן הצדדים? מה המקצוע שכל צד רכש לעצמו?
- מהי ההכנסה הפנויה של האמא? בית המשפט לוקח בחשבון את הניכויים, אך לא את ניכויי החובה כמו מס הכנסה וביטוח לאומי, כי אם ניכויי הרשות כמו כספים שהולכים לביטוח מנהלים או תוספת רכב וכיוצא בזאת.
אלמנטים כאלו ואחרים, נבחנים ונידונים בהליך המשפטי בטרם קביעת המזונות הזמניים, ובכוחם להילקח בחשבון ולהשפיע על הסכום שיוחלט בערכאות המשפטיות.
חשוב לומר כי יש סכום מינימלי למזונות. בית המשפט קבע לפני כמה שנים סכום מזונות העומד על 1250 ש"ח לילד. מאז המחיר התעדכן מעת לעת, עלה ל-1450 ש"ח וכיום עומד על כ-1700 שקלים לילד (קרי מענה על צרכיו של הילד למזון, ביגוד, הנעלה וכל מה שנדרש כדי שיתקיים).
כאן אעצור ואומר כי הקביעה תשתנה בין כל שופט לשופט. יהיה שופט אחד בתל אביב שיקבע מינימום אחר לראות עיניו שהוא איננו מוכן לרדת ממנו, ולעומתו שופט בפתח תקווה או ראשון לציון שיקבע סכום מינימלי אחר.
התייחסות פרטנית למדור
בתוספת למזונות, לקוחות רבים שואלים את משרדנו באשר ל'מדור'.
מדור זהו הסכום שמגיע לילד עבור המגורים. בית המשפט שפוסק מזונות, פוסק גם מדור שזהו חיוב הצד השני בגין חלקו של הילד במגורים. המשמעות היא שאם נניח והאמא שוכרת דירה ב-5,000 שקלים, אז עבור ילד אחד, החלק היחסי שלו הוא סדר גודל של 30% מתוך הסכום, וזהו חלקו היחסי של האבא בהשתתפות במדור על הילד.
ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה
יש לציין כי ישנו הבדל בין בית הדין הרבני לבין בתי המשפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני פוסק מזונות שהם לרוב נמוכים יותר.
בית המשפט לענייני משפחה נוקט בגישת 'בתוך עמי אני יושב' והוא מודע ליוקר המחיה, ועל-כן נוטה לפסוק סכומים גבוהים יותר.
עוד כדאי לקחת בחשבון כי בסוגיית תביעת הגירושין יש לקחת בחשבון אם התרחשה בגידה. במקרים אלו, הרי שנושא שכזה יילקח בחשבון בבית הדין הרבני בעת פסיקת המזונות, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה לא יראה בכך כל עניין.
התייעצו עם משרדנו
בכל שאלה והתייעצות בנושא מזונות זמניים וכן הגשת תביעה לגירושין ולמזונות, אנו מזמינים אתכם להתייעץ עם הצוות המשפטי של משרד עורכי דין דן לימור.
למידע נוסף וייעוץ משפטי ראשוני, צרו עמנו קשר טלפוני או השאירו פניה לקבלת שיחה חוזרת.
אולי תרצה לקרוא על-
