צוואה הינה סוג של מסמך משפטי שבו אדם מסדיר את אופן חלוקת עזבונו בין יורשיו לאחר מותו.
בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, אין חובה לפי החוק לערוך צוואה כדי להסדיר את אופן חלוקת עזבונו של אדם. שכן, ברירת המחדל הינה חלוקת העיזבון בהתאם לכללי הירושה שלפי הדין, שקבועים בחוק הירושה, תשכ"ח-1968, ובאופן כללי מחלקים את הירושה בין בן/בת הזוג וילדיו של המנוח, ככל שישנם כאלו.
למעשה, רוב האנשים אינם עורכים צוואה, ועל כן עזבונם מחולק בהתאם להוראות חוק הירושה, ובאמצעות הגשת בקשה לקבלת צו ירושה,
לעומת זאת, ככל שאדם מעוניין לחלק את עזבונו שלא לפי הוראות חוק הירושה, אזי אכן מומלץ לו לערוך צוואה, ובמקרה כזה, חשוב מאד להקפיד לערוך את הצוואה כדת וכדין, ובהתאם להוראות החוק והפסיקה, וזאת כדי שיהיה אפשר לתת לה תוקף בבוא העת, לאחר מות המצווה, באמצעות הגשת בקשה למתן צו קיום צוואה. לשם כך, מומלץ מאד ולעתים אף קריטי לערוך את הצוואה באמצעות עו"ד שבקי ומנוסה בדיני ירושה ועריכת צוואות.
במאמר שלפניכם, נסביר מהם סוגי הצוואות שניתן לערוך בישראל, כיצד יש להתכונן לקראת עריכת הצוואה, מהם הכללים לכתיבת צוואה, והיכן ניתן לשמור את הצוואה לאחר עריכתה.
סוגי צוואות
לפי חוק הירושה, ניתן לערוך ארבעה סוגים של צוואות: בכתב יד, בעדים, בפני רשות, ובעל פה.
- צוואה בכתב יד. צוואה בכתב יד הינה צוואה שנכתבה כולה בכתב ידו של המצווה, מציינת תאריך שכתוב בכתב ידו, וחתומה בכתב ידו (סעיף 19 לחוק הירושה). צוואה בכתב יד חייבת כולה להיכתב בכתב יד, ושל המצווה עצמו, ועל כן היא לא יכולה להיות מודפסת. מדובר בדרך כלל בצוואה שנערכת ע"י המצווה באופן עצמאי, וללא עו"ד, כך שהיא מועדת יותר לטעויות שעלולות לפסול את כשרותה או לעורר מחלוקות מיותרות לגבי פרשנותה ואופן יישומה, ולכן גם פחות מומלצת.
- צוואה בפני עדים. צוואה בעדים הינה סוג הצוואה הנפוץ ביותר, שבדרך כלל גם נערכת ע"י עו"ד מומחה לצוואות, ולכן היא גם מומלצת. מדובר בצוואה שנערכה בכתב (כתב יד או כתב מודפס), נושאת תאריך, ונחתמה על ידי המצווה בפני שני עדים כשרים לאחר שהוא הצהיר בפניהם שזו צוואתו. על העדים לאשר באותו מעמד בחתימתם על גבי הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם בפניהם (סעיף 20 לחוק הירושה). עדים כשרים הינם עדים בוגרים שלא הוכרזו פסולי דין (סעיף 24 לחוק הירושה).
- צוואה בפני רשות. צוואה בפני רשות הינה צוואה שנאמרה בעל פה או הוגשה בכתב בפני שופט, או נוטריון, או רשם בית משפט, רשם הירושה, או חבר בית דין דתי. במידה שהצוואה נאמרה על ידי המצווה בעל פה בפני אחד הגורמים הללו, על אותו גורם לרשום אותה בכתב, להקריא אותה בפני המצווה, ולאחר מכן לאשר בחתימתו על גביה שהיא הוקראה בפני המצווה והוא אישר שזו חתימתו (סעיף 22 לחוק הירושה).
- צוואה בעל פה/"שכיב מרע". צוואת שכיב מרע הינה צוואה שנערכה בעל פה על ידי אדם שעומד למות או שהוא רואה את עצמו עומד מול המוות, בנסיבות המצדיקות זאת. עליו לומר בעל פה את הוראות צוואתו לשני עדים כשרים שמבינים את שפת לשונו, ועל העדים לרשום את דבריו בזיכרון דברים, לחתום עליו, ולהפקיד אותו ברשם הירושה בהקדם האפשרי. אולם, אם המצווה בכל זאת נותר בחיים לאחר עריכת צוואתו שבעל פה, היא תתבטל לאחר חודש (סעיף 23 לחוק הירושה).
צוואה הדדית
צוואה הדדית הינה צוואה שנערכת על ידי שני בני זוג במשותף, לפי סעיף 8א לחוק הירושה, וזאת בשונה מצוואה רגילה, שנערכת באופן אישי על ידי מצווה אחד בלבד.
לצורך עריכת צוואה הדדית, אין חובה ששני בני הזוג יהיו נשואים זה לזה, כך שהיא יכולה להיערך גם על ידי ידועים בציבור, ולפי הפסיקה אף כאשר שני בני הזוג הם בני אותו מין.
אין חובה שהזוכה לפי הצוואה יהיה בן הזוג השני, והוא יכול להיות גם גורם שלישי (לדוגמא, כל אחד מבני הזוג מוריש את עזבונו לילדם המשותף).
אין גם חובה שהצוואה ההדדית תיערך במסמך אחד, והיא יכולה להיערך גם בשני מסמכים נפרדים (עבור כל אחד מבני הזוג לחוד), והדבר גם מומלץ.
עקרונית, צוואה תוגדר כצוואה הדדית כאשר כל אחד מבני הזוג קובע בה הוראות שמסתמכות על הוראות בן הזוג השני, ובאופן לפיו אותן הוראות שלו לא היו נקבעות אלמלא ההוראות של בן הזוג השני.
לפיכך, ובשל הסתמכות הדדית זו, החוק גם קובע הוראות שנועדו להגן על בני הזוג במקרה שאחד מהם יבטל את הצוואה שלו באופן חד צדדי:
אם אותו בן זוג יבטל את הצוואה כשבן הזוג השני עדיין בחיים, הביטול שלו ייכנס לתוקף רק אם הוא יודיע עליו לבן הזוג השני, ובמקרה כזה שתי הצוואות בטלות.
אם הוא יבטל את הצוואה לאחר שבן הזוג השני כבר נפטר, יש להבדיל בין מצב שבו עזבון בן הזוג המנוח טרם חולק, שאז יהיה על בן הזוג שנשאר בחיים להסתלק מכל חלק בעזבונו של בן הזוג המנוח, לבין מצב שעזבון בן הזוג המנוח כבר חולק, שאז יהיה על בן הזוג שנשאר בחיים להחזיר את כל מה שהוא קיבל מעזבונו של בן הזוג המנוח.
הכנה לכתיבת צוואה
כאשר עומדים לכתוב צוואה, חשוב להתכונן לכך מראש ובקפידה על מנת להבטיח שהצוואה תהיה מסודרת וברורה באופן חד משמעי, וזאת כדי למנוע מחלוקות מיותרות לגבי פרשנות הצוואה ו/או תוקפה.
לשם כך, מומלץ להכין מספר רשימות מסודרות ומפורטות:
- רשימת כל הנכסים שקיימים ברשותו של המצווה, לרבות ולרבות נכסי מקרקעין, כלי רכב, חשבונות בנק, חסכונות, קרנות השתלמות, קופות גמל, פוליסות ביטוח, מניות, חפצי אומנות, תכשיטים, וכל דבר נוסף שיש לו ערך כספי ו/או סנטימנטאלי.
- רשימת כל היורשים שהמצווה מעוניין להוריש להם מרכושו.
- רשימת הוראות שקובעות את אופן חלוקת כל אחד מהנכסים בין כל אחד מהיורשים, באיזה שיעור, ובאיזה תנאים (ככל שישנם).
כאשר מדובר במצווה קשיש ו/או חולה, מומלץ לקבל אישור מרופא שמכיר או בדק את המצווה וקובע שמצבו הנפשי והקוגניטיבי תקין וכשיר לחלוטין לערוך צוואה כדין. בנוסף, ניתן גם לצלם בוידאו את פגישת חתימת הצוואה על ידי המצווה.
כללים לכתיבת צוואה
עקרון העל לגבי כתיבת צוואה בישראל הינו עקרון חופש הציווי, לפיו המצווה נהנה מחופש לקבוע למי הוא מעוניין להוריש את רכושו לאחר מותו, ואף לקבוע כי הוא איננו מעוניין להוריש דבר ממנו לבני משפחתו.
עם זאת, החוק איננו מאפשר לתת תוקף להוראות צוואה מסויימות, לרבות הוראה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי, או בלתי אפשרי (סעיף 34 לחוק).
בנוסף, חשוב להבטיח שהצוואה תיערך על ידי המצווה מרצונו החופשי והמלא של המצווה, מתוך צלילות הדעת, תוך הבנה מלאה של משמעות הצוואה והשלכות הוראותיה, וללא כל השפעה בלתי הוגנת (כמו למשל במקרה שבו אחד מילדיו של המצווה השפיע עליו באופן בלתי הוגן להוריש רק לו את כל הרכוש, תוך נישול הילדים האחרים). זו גם הסיבה מדוע החוק אוסר על היורשים לפי הצוואה להיות מעורבים באופן הכנת הצוואה או לשמש כאחד העדים לה (סעיף 35 לחוק הירושה).
וכמובן חשוב גם להקפיד על כל הכללים הצורניים והמהותיים לעריכת צוואה לפי סוגה. לדוגמא, כאשר מדובר בצוואה בעדים, חשוב להקפיד ששני העדים יהיו כשרים, קרי, עדים מעל גיל 18 שלא הוכרזו כפסולי דין.
שמירת הצוואה
אחת השאלות שעולות תדיר לגבי צוואות היא היכן ניתן או מומלץ לשמור אותן לאחר עריכתן.
נהוג לשים את הצוואה בתוך מעטפה סגורה, ולהניח אותה בבית, בכספת (כספת אישית או כספת בבנק), בידי חברים, קרובי משפחה, וכדומה. כך או אחרת, חשוב שהמצווה יידע לפחות בן אדם אחד שקרוב אליו, ושהוא סומך עליו ובוטח בו, לגבי דבר קיומה של הצוואה ומיקומה, וזאת כדי שלאחר מותו גם היורשים ידעו על קיומה,ושהם יוכלו לאתר אותה על נקלה.
בנוסף, קיימת אפשרות להפקיד את הצוואה אצל רשם הירושות, בכפוף לתשלום אגרה לא גבוהה (סך של 119 ₪, נכון לשנת 2024).
הפקדת הצוואה תבטיח שבמקרה בו לאחר מותו של המצווה תוגש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה אחרת שלו, אזי תיערך בדיקה במרשם הצוואות הארצי, והצוואה המופקדת תיפתח ותילקח בחשבון, ולא ניתן יהיה להתעלם מקיומה.
האפשרות להפקדת הצוואה מומלצת בכל מיני נסיבות, ולמשל כאשר מדובר במצווה שאיננו מעוניין לחשוף את דבר קיומה בעודו בחיים (כדי למנוע מחלוקות וסכסוכים בין בני משפחתו); או כשמדובר במצווה שמעוניין להבטיח שצוואתו תישמר במקום בטוח ולא תלך חלילה לאיבוד, או תושמד באופן כלשהו, או תוסתר מעיני היורשים שלפי הצוואה, או כדי לחסום הגשת צוואה קודמת שלו שבוטלה ע"י הצוואה המופקדת, ועוד.
