נתחיל בכך שנאמר כי חוק מניעת אלימות במשפחה איננו במקרה משלב בתוכו את המילה 'משפחה', והוא נועד לספק הגנה מידית לכל אדם שחש כי הוא נתון לאלימות מצד בן משפחתו, או מרגיש שהוא היה נתון לכך, כל זאת בסמוך להגשת הבקשה לבית המשפט.
המדובר באלימות מילולית, פיזית או נפשית מצד בן משפחה, ומפאת הנסיבות והדחיפות הרבה הגלומה בסיטואציה שכזאת, הרי שהדבר מתבטא בצו הרחקה הניתן ללא דיחוי מטעם בית המשפט.
מיד לכשתוגש הבקשה, הסעד הינו מידי ודחו, ויינתן צו ההרחקה. לאחר מכן, בית המשפט יבקש לערוך דיון במעמד שני הצדדים, ולרוב יהיה הדיון צפוי להתקיים בתוך שבוע ימים מיום הינתנו של הצו לראשונה.
במשרד עורכי דין דן לימור אנו ניצבים לצידכם עם זמינות מידית לצורך הטיפול בנושא, וכן להיערכות עבור הדיון השני אשר יבחן את המשך הצעדים המשפטיים. בכל שאלה והתייעצות, ניתן ליצור עמנו קשר מידי.
צו הגנה אל מול צו למניעת הטרדה מאיימת
מעט סדר בדבר שכן לעתים קרובות עולות שאלות ותהיות בנידון.
צו למניעת הטרדה מאיימת נועד להעניק הגנה לאדם מפני אדם אחר, אם הוא חש שהוא מוטרד על-ידו בכל דרך שהיא; בין אם בנקיטת איומים, ובין אם בדרך אחרת הפוגעת בשגרת חייו, שלוותו, פרטיותו או בחירותו.
בעוד שצו למניעת הטרדה מאיימת איננו מוגבל או תחום רק בין בני משפחה, החוק למניעת אלימות במשפחה מתייחס אך ורק לאלימות בין בני משפחה. על-כן, במסגרת הגשת בקשה לצו הגנה, הוא נובע מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה.
הבדל נוסף הוא סמיכות הצו למועד הפגיעה:
בעוד שבצו למניעת הטרדה מאיימת איננו כפופים לסמיכות אל האירועים, הרי שכפי שנקבע בחוק, צו הגנה מחייב שאירוע האלימות יהיה בסמוך להגשת הבקשה לבית המשפט. כלומר – נפגענו בצורה מסוימת שהובילה אותנו לבקש את הצו, עלינו לעשות זאת ויפה שעה אחת קודם.
האם חובה עלי להגיש תלונה במשטרה לשם צו ההרחקה?
לא אחת, אנו נשאלים אם צו ההרחקה של בית המשפט או צו ההגנה, כרוכים בכך שנגיש תחילה תלונה במשטרת ישראל. על כך נענה שאין לא חובה שכזאת.
ברגע שבו הופעלה אלימות, או ברגע שבו אדם איים על אחר, עשה סטוקינג, הטריד, עקב, נקט באלימות פיזית נגד בני משפחתו, בכל המקרים הללו, מי שביצע הטרדה או נקט באלימות, הרי שעבר עבירה פלילית שמוצאת מקום בחוק העונשין בישראל.
משכך, כל אדם שמרגיש כי נעברה בו עבירה כלשהי, יכול ללא היסוס לפנות למשטרת ישראל ולהגיש תלונה. ועם זאת, אין הכרח לעשות כן והגשת בקשה למניעת הטרדה מאיימת או הגשת בקשה לצו הרחקה / הגנה אינם כרוכים בתלונה במשטרה. היא איננה מהווה תנאי.
נקודת ההתחלה: מה עלינו לעשות?
בייעוץ עם עורך דין צו הרחקה המתמחה בנושא זה, תתבקשו להקיף את כל הנתונים, המידע והעובדות הנובעים מן המקרה המדובר.
לאחר מכן יפעל עורך הדין להגשת בקשה דחופה לבית המשפט, זאת במטרה שהבקשה עצמה תכיל את כל הפרטים הרלוונטיים, ועל מנת שבית המשפט יוכל להתרשם מחומרת המקרה ולהעניק את הסעד לרבות צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד הצד השני.
כך למעשה, יקנה המתלונן שקט והגנה, זאת עד למועד הדיון הבא.
ובכך לא תמה עבודתנו ולא הסתיימה המלאכה – כיוון שיש להתכונן היטב לקראת הדיון שצפוי להתקיים במעמד שני הצדדים. במעמד דיון זה, כל צד ייחקר על טענותיו, ומטרת ביהמ"ש היא להתרשם מאמיתות טענותיו של כל אחד מבין הצדדים.
מוכנות לקראת הדיון הבא
על המתלונן או המתלוננת שביקשו להוציא את צו ההרחקה יחד עם עורך דינם להיות ערוכים לכל תרחיש במהלך הדיון, וזאת כדי להיטיב ולתקוף את טענותיו של הצד השני.
בתום הדיון בבית המשפט, תוכל הערכאה המשפטית להאריך את הצו שניתן במעמד הצד האחד שבוע ימים קודם לכן, ולפרקי זמן שונים, זאת על-פי שיקול דעתו. החוק מתיר להעניק צו הגנה עד ל-3 חודשים זאת לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, או למשך חצי שנה וזאת על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת.
בנוסף, בית המשפט יכול להטיל סנקציות נוספות ו/או לתת הוראות שונות כנגד הצד הפוגע / המטריד:
- במתן הצו, יכולה להיאסר כניסתו של הצד הפוגע אל ביתו של הצד המבקש, כמו גם ייאסר עליו להתקרב מרחק מסוים מן המבקש, להגיע למקום עבודתו, למסגרות החינוכיות של הילדים, וכיוצא בזאת – זאת כמובן בהתאם לנסיבות.
- בית המשפט יכול להוציא הוראה על לקיחת כלי נשק שברשות הצד הפוגע
- בית המשפט יכול להורות על ערובות להתחייבותו של הצד הפוגע להתנהגות טובה והימנעות מאלימות במשפחה
- להפנותו לטיפול
- וכמובן לחייבו בהוצאות בית המשפט
צו הרחקה ממניעים פסולים
כבר היו מקרים מעולם, ובהם פגשנו בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה בבתי המשפט שהוגשו ממניעים זרים ופסולים אשר נועדו להשיג הישגים במסגרתו של סכסוך בין הצדדים, ובפרט בני משפחה.
כך למשל, פנה אחד מבני הזוג לבקשת צו הגנה כנגד הצד השני, בעת תחילתו של סכסוך גירושין. הדבר נעשה אך ורק למען השגת הישגים וקבלת יתרונות בהליך המשפטי עצמו ולאחריו.
לא בכדי קובע החוק במפורש כי אם הוגשה בקשה קנטרנית לצו הגנה, הרי שבית המשפט רשאי להטיל הוצאות על מי שביקש את צו ההגנה, וכן פיצוי לטובת מי שנפגע מהגשתה של הבקשה.
בתי המשפט לא מהססים לעשות כן, אם התרשמו כי הבקשה לא הייתה מוצדקת לחלוטין, לא כל שכן כאשר הם מתרשמים כי הבקשה אכן הייתה שקרית או נעשה מחוסר תום לב כאמצעי נקם או אמצעי אסטרטגי.
על-כן, אם הינכם נמצאים בסערת רגשות ושוקלים לנקוט בצעד זה ללא כל ביסוס, השכילו להתייעץ עם עורך דין גירושין ומשפחה.
חשיבות הייעוץ המשפטי
לאור כל האמור לעיל, ישנה חשיבות רבה ולעתים מכרעת בקבלת ייעוץ משפטי מוקדם בטרם הגשת הבקשה.
גם כאשר מדובר בהגשת בקשה דחופה לצו הגנה, הרי שמומלץ לפנות לעורך דין צו הרחקה, זאת בשל היכרותו עם המערכת ויכולתו לסייע רבות בזירוז התהליך.
כמו-כן, במידה ואתם מצויים או עתידים להימצא בהליך גירושין, הרי שיש לבקשה זו השלכות עתידיות העלולות לנבוע ממנה, ולהשפיע על יתר ההליכים המשפטיים הצפויים להיפתח. כך למשל, במידה וצו ההרחקה ניתן שלא מתום לב והתגלה כך, הרי שהדבר עלול להשפיע על מזונות האישה.
על-כן, בכל שאלה והתייעצות, הינכם מוזמנים להתייעץ עם משרד עורכי דין דן לימור המתמחה בנושא. לפרטים נוספים וייעוץ ראשוני, ניתן ליצור קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר.
