שמיעת הילד – שמיעת רצון הילד

מתי יישמע הילד בסכסוך שבין הוריו? בשאלות של חלוקת האחריות ההורית, משמורת, זמני שהות ועד כמה משמעותית שמיעתו במקרים של הסתה וניכור הורי? מאיזה גיל ניתן לשמוע את הילד? מה בכלל רלוונטית עמדת הילד? האם עמדתו תשקף באמת את רצונו או בכלל את מה שאחד מההורים אמר לו להגיד? 

אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד קבעה, כי כל בני האדם נולדו שווים. בהקשר זה יפים דברי כב' השופט מישאל חשין בבית המשפט העליון אשר באחד מפסקי דינו הביע עמדה בעלת חשיבות רבה הנוגעת לזכויות היסוד של ילד לחיים, לכבוד ולשוויון. ברוח חוק כבוד האדם וחירותו, נקבע שזכויות היסוד של הילד אינן נופלות מזכויות היסוד של מבוגר. נקבע שם, כי "קטן הוא אדם, הוא בן אדם, הוא איש – גם אם איש קטן בממדיו. ואיש, גם אם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול".

ומכוח זאת, כשם שלכל בעל דין בבית המשפט ובפרט לכל אחד מהוריו עומדת הזכות להשמיע את עמדתם בהליך המשפטי ולקבל בו את יומו, גם לילד מוקנית הזכות לעשות כן. החוק והתקנות בעניין זה ברורות ומעניקות לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ואת רצונותיו בשורה של תביעות והליכים משפטיים המתבררים בנוגע אליו.

שמיעת הילד היא זכות ולא חובה!

ראשית, כדי שעמדתו של ילד תישמע נדרשת קודם כל הבעת רצון מצד הילד. לא אחת ולמרבה הצער, צד להליך המשפטי מתעלם לחלוטין מטובתו של הילד ומעוניין בכל מחיר להשמיע את דעתו, בין אם הילד רוצה בכך ובין אם לאו, תוך אדישות מוחלטת לאפשרות הפגיעה בילד, שעלולה לקרות בעצם הכנסתו של הילד אל תוך המחלוקת והסכסוך, לעיתים בעצם השמתו באי נעימות הכרוכה בהליך, במפגש עם הגורמים השונים, בעצם נוכחותו בבית המשפט ובצורך לחשוף, לדבר על דברים ולשתף.

מכל מקום, גם כאשר ילד מביע רצון שכן להביע את עמדתו לבית המשפט מוקנית הסמכות להחליט שלא לשמוע אותו אם שוכנע, כי שמיעת מימוש זכותו להישמע תגרום לפגיעה בו שעולה על הפגיעה שתיגרם משלילתה.

אך מה דין עמדתו של ילד רך בשנים לעומת עמדתו של ילד מתבגר?

שמיעת הילד נעשית לרוב כאשר מלאו לילד 6 שנים, אך עשויים להיות מקרים חריגים שבהם תישמע עמדתו של ילד אשר טרם מלאו לו 6 שנים. בכל מקרה וגם בגילאים מאוחרים יותר, מתוך ניסיונו של בית המשפט מוטלת עליו החובה לעשות הבחנה בעדות המובאת בפניו מפי הילד ולפי מיטב התרשמותו ממנה עליו ולקבוע איזה משקל להעניק לעדות זו, לפי גילו ולפי מידת בגרותו של הילד. 

לא דומה מקרה של ילד שניכר שמדקלם את שנאמר לו מבעוד מועד למקרה בו ילד בעל מידת בגרות גבוהה חרף גילו מיטיב להביע עמדה רק שלו. המשקל אשר יינתן בכל אחד מהמקרים יהיה שונה.

שמיעת הילד הלכה למעשה

שמיעת הילד נעשית לרוב בפני השופט ו/או בפני עובדת סוציאלית של יחידת הסיוע של בית המשפט. לרוב, שמיעת הילד על ידי השופט תהא בנוכחות עובדת סוציאלית אשר תלווה את הילד במשך שהותו בבית המשפט ועת נוכחותו עם השופט הדן בתיק.

שמיעת הילד תיעשה בשטח "סטרילי" ללא נוכחות הוריו ועורכי דינם. כמו כן, שמיעת הילד תיעשה ככל הניתן בנפרד מאחיו ודבריו יישארו חסויים והשופט ימסור לצדדים רק את עיקרם.

שמיעת בבית הדין הרבני

הדברים המובאים לעיל משקפים את הדין והפסיקה הנוגעת לשמיעת הילד בבתי המשפט ואולם נדמה, כי בבתי הדין הרבניים המצב אינו שונה בתכלית. מצד אחד קיים מי שמצדד בגישה שלפיה גם בשמיעת הילד יתעורר קושי להתחקות אחר רצונו האמיתי של הילד, אם וככל מי מהוריו ידבר מגרונו והילד ישמיע את דף המסרים שקיבל. זאת מעבר למתח ולאי הנעימות הכרוכים בעצם ההתייצבות בפני כל ערכאה שיפוטית שבפניה יבוא הילד.

עם זאת, מן הצד השני הגישה ההולכת ומתרחבת גורסת שזכותו של הילד להישמע ובתי הדין הרבניים עושים בכך שימוש הולך וגובר באותן מקרים שעמדתם חשובה, או אז בית הדין הרבני ובעצם גם בתי המשפט צריכים להקיש מתוך דברי הילד בפניהם ולהתרשם עד כמה עצמאית עמדתו של הילד, עד כמה מדבר הילד מדם לבו והאם ניתן להעניק משקל רב לעדותו.

בכל שאלה והתייעצות, אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו המתמחה בדיני הגירושין והמשפחה. ניתן להשאיר פניה באתר, או ליצור קשר טלפוני.

תוכן עניינים
שתפו מאמר זה
מאמרים נוספים
מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם בהקדם:
שירותי המשרד
אודות משרד עו"ד דן לימור

נגישות