על מנת ולהשיג מצב של שקט והרמוניה בין בני הזוג ללא מאבק עיקש במסגרת ההליכים בערכאות המשפטיות ניתן להגיש תביעה לשלום בית. תביעה לשלום בית יכולה להיות מוגשת לבית הדין הרבני על ידי אחד מבני-הזוג המביע בתביעה את רצונו להשכין שלום בית בחייהם המשותפים של בני-הזוג במטרה להשיב את השקט וההרמוניה שככל הנראה נפגמו, לעיתים אף כתוצאה מההליכים המשפטיים שייתכן והם כבר מנהלים זה כנגד זו.
חשיבות רבה טמונה בהיוועצות מוקדמת עם עורך דין גירושין הבקיא ברזי החוק והפסיקה, שכן תביעה לשלום בית עשויה לעיתים לשמש כצעד טקטי בלבד כחלק מתכנון אסטרטגי קפדני של ניהול התיק בכללותו לצורך השגת יתרונות משפטיים. כך למשל באמצעות תביעה זו ניתן לעכב את הגירושין במידה ניכרת ולעיתים אף למנוע אותם כליל.
תביעה 'ללא שיניים'
חשוב לציין כי בשונה מתביעות אחרות כגון תביעות כספיות או תביעות רכוש, הרי שתביעת שלום בית נחשבת לתביעה שאיננה ברת אכיפה.
בעוד שבתביעות כספיות למשל, לבתי המשפט יש 'שיניים' ויכולת לאכוף זאת עם לשכת ההוצאה לפועל, סעדים וסנקציות, הרי שפסיקה בתביעה שכזאת איננה מקנה לבית המשפט כל סמכות אכיפה.
גם אם נראה באמצעות מומחה ואיש מקצוע כי ישנו סיכוי לשלום בית וכי ישנו מקום להידברות בין הצדדים, הרי שלא ניתן לכפות מעשה שכזה על אדם בניגוד לרצונו. שלום בית כשמו כן הוא, והוא נעשה בשלום ולא בכוח.
אם כך הדבר, מהן המשמעויות של תביעת שלום בית?
כפי שנאמר בראשית המאמר, קיימות משמעויות רבות להליכים משפטיים בכלל ובפרט גם לתביעות מסוג זה.
האופן שבו התובע נתפש על-ידי בית המשפט, הדברים המשתקפים מתוך התביעה וכיוצא בכך. תביעה זו אמנם נעדרת כל אפשרות לאכיפה משמעותית, אך היא טומנת בחובה יתרונות במישור הטקטי, לעתים אף באופן מהותי, אשר יעמדו לטובת התובע ביתר ההליכים המשפטיים העתידיים.
מה ההבדל בין תביעת שלום בית לבין תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין?
תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין זוהי תביעה שונה לא רק בהליכים המשפטיים עצמם כי אם גם במהותה.
תביעה לשלום בית משקפת את הרצון והאמונה כי ניתן לשקם את היחסים; היא איננה מעלה כלל וכלל את נושא הגירושין ואף נעשה ניסיון להימנע מכך כמה שרק ניתן.
בתביעה לשלום בית ולחילופין גירושין, הצד התובע מכין את עצמו מבעוד מועד לתרחיש של פרידה. כלומר, מצד אחד התובע מאמין, רוצה ומייחל להשכין שלום בית. ועם זאת, הוא עודנו מודע לקשיים והפערים ומתכונן לאפשרות שיתגרש.
בהסכם שלום בית ולחילופין גירושין נמצא סעיפים הקובעים כי הצדדים ימשיכו נכון לעת עתה לחיות יחדיו, ולצידם גם הוראות אופרטיביות אפשריות המתכוננות לקראת תרחיש של פרידה וגירושין.
להסכם שלום בית ולחילופין גירושין יגיעו זוגות לרוב למודי ניסיון; זוגות המבקשים להימנע מהליכים משפטיים סבוכים עתידיים.
האם קיומה של תביעה לשלום בית עוצרת תהליכים אחרים שנוגעים לגירושין?
בכל מקרה ומקרה, תיבחן הכנות של התביעה הזאת בבית הדין הרבני. התביעה כרוכה בכנות והיא לא 'סתם' תביעה או מסמך שניתן להגיש ו'לערבב' בכך את בית המשפט בניסיון לדחות או לעכב הליכים אחרים.
תביעה כזאת של שלום בית לכשעצמה, לא אמורה לעכב הליכים משפטיים אחרים.
אם הצדדים מגיעים לשלום בית, או אפילו לא לשלום בית אך להסכמות ביניהם ביחס לעניינים הנידונים בערכאות המשפטיות השונות, הם בוודאי יכולים, עד למתן פסק הדין, להגיע להסכמות ולייתר את התהליך המשפטי. במידה וישנן הסכמות, הרי שפסק הדין כבר לא יהיה רלוונטי.
יתרה מזאת אומר זאת כך: גם אם זוג מצוי עמוק בתוך התהליכים המשפטיים, ואפילו במצב בו אנחנו ממתינים לפסק דין, הרי שבכל רגע נתון, יכול הזוג להגיש את ההסכמות אליהן הגיעו שני הצדדים, ובכך למנוע מצב בו הערכאה המשפטית תהיה זו שתיתן לנו פסק דין.
עם זאת, יודגש כי תביעה לשלום בית, אין בה כדי לעכב הליכים אחרים.
האם בית הדין הרבני יכול לאכוף פסיקה לשלום בית? להכריח בתהליך?
אין בית הדין הרבני יכול לאכוף פסיקה לשלום בית או להכריח אדם לתהליך שאיננו חפץ בו.
בית הדין הרבני יבקש להבין מהלך הרוח של הצדדים, את אמיתות והנכונות של הצדדים להגיע לשלום בית. גם אם הסיכוי קטן אך ישנו רושם חיובי, הרי שבית המשפט יוכל לנטות לכיוונו של מגיש התביעה.
אולם במידה ובית המשפט יתרשם שהתביעה איננה מוגשת מכוונה כנה, והדינמקיה שבין הצדדים תראה על יחסים עכורים וסכסוך מתמשך, הרי שייתכן והתביעה לא תצלח, וכל שכן תציב את מגיש התביעה בפינה בעייתית שמא הוא מנסה לעכב הליכים.
האם מומלץ להגיש תביעה לשלום בית?
אין מומלץ או לא מומלץ, יש את הנסיבות הקיימות.
כן נוכל לציין כי לעתים הגשת תביעה לשלום בית, יכולה להתברר כמהלך טקטי נכון, ולעתים יש לשלבה באסטרטגיה הכוללת.
בסופו של דבר, צד המגיש תביעה שכזאת מכנות אמיתית ורצון לשקם את היחסים, הרי שהיא יכולה לחולל פלאים; ההתעקשות, ההתמדה, כל אלו יכולים בהחלט להילקח בחשבון על-ידי הערכאות המשפטיות ולהתקבל בעין מבינה וחיובית.
יש לתביעה לשלום בית כוח לא קטן כדי להביא לשינוי המצב המשפטי של הצדדים, ולהביא גם לשינוי העמדה נאמר כך: הלך הרוח של הדיינים בבית הדין הרבני, ביחס לאותם צדדים בכלל ואותו צד תובע בפרט.
התייעצו עם משרדנו
מאמר זה הינו מדריך משפטי כללי בלבד והוא איננו מהווה חלופה לייעוץ משפטי פרטני. כמוהו, גם תביעה לשלום בית היא תלוית נסיבות, וישנה חשיבות מרבית לייעוץ עם עורך הדין הבקיא בתחום.
בכל שאלה והתייעצות בנושא זה עם עו"ד גירושין, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר.
תביעה לשלום בית היא הליך משפטי המוגש לבית הדין הרבני, שבו אחד מבני הזוג מבקש לסייע בשיקום מערכת היחסים הזוגית ולמנוע גירושין. המטרה היא להחזיר את בני הזוג לחיים משותפים תקינים.
בית הדין הרבני הוא הסמכות הייחודית לדון בתביעות לשלום בית בין בני זוג יהודים. גם אם מתנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה, ניתן להגיש תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני.
- הגשת בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
- אם ההליך ביחידת הסיוע לא מצליח, ניתן להגיש את התביעה לשלום בית לבית הדין הרבני.
- הגשת כתב תביעה מפורט, כולל תיאור הסיבות לבקשת שלום בית.
- צירוף מסמכים נדרשים ותשלום אגרה.
לא ניתן לאכוף פסק דין לשלום בית בכפייה, אך ניתן להטיל סנקציות על הצד המסרב, כגון שלילת מזונות או קביעת עילת גירושין.
הסכם שלום בית הוא הסכם בין בני הזוג לשיקום חיי הנישואין, הכולל הסכמות בנושאים שונים כמו מגורים, גידול ילדים ונושאים כלכליים. ההסכם מקבל תוקף משפטי לאחר אישורו בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
כן, ניתן להגיש תביעה לשלום בית גם לאחר שהוגשה תביעת גירושין, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי. בית הדין הרבני עשוי להעדיף ניסיון לשיקום הנישואין לפני קבלת החלטה על גירושין.
במקרים מסוימים, סירוב לקיים שלום בית ללא סיבה מוצדקת עשוי להשפיע על זכאות למזונות. למשל, אישה המסרבת לשלום בית עשויה להיחשב "מורדת" ולאבד את זכאותה למזונות.
כן, לעיתים תביעה לשלום בית מוגשת כאסטרטגיה משפטית להשגת יתרונות בהליכים אחרים, כמו מזונות או משמורת ילדים. עם זאת, בית הדין בוחן את כנות התביעה ויכול לדחותה אם ימצא שהיא אינה כנה.
