הסתלקות מירושה

לא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו – הוראה הצוואה לטובתו מתבטלת וחלקו יחולק בין היורשים החוקיים על פי דין

בהתאם לחוק הירושה, לאחר שנפטר המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, רשאי יורש להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, או מנכס בו הוא זוכה מכוחה של הצוואה, וזאת לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש או לטובת כמה מהם. ההסתלקות מהווה למעשה וויתור על החלק לו זכאי היורש מירושת המוריש ומשנעשתה רואים ביורש המסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה.

מדובר בפעולה חד צדדית מטעם היורש המעוניין להסתלק מזכותו בעיזבון אשר אינה מצריכה את אישורו של בית המשפט, למעט כאשר מדובר בהסתלקות של פסול דין או קטין. על היורש המעוניין להסתלק מזכותו בעיזבון לפנות בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט כאשר העניין הועבר אליו, ולהודיע על הסתלקותו ללא כל תנאי. אין בודקים את סיבותיו של היורש להסתלקותו ויהיו מניעיו אשר יהיו.

כך למשל, יורש יכול להסתלק מן הטעם שאינו צריך את חלקו בירושת המוריש או לחילופין בנסיבות בהן נרדף על ידי נושיו ואינו מעוניין שדווקא נושיו יוכלו לשים את ידם על חלקו בעיזבון. רק כאשר ההסתלקות נעשתה בחוסר תום לב וניכר שנעשה בה שימוש לרעה רשאי בית המשפט להורות על ביטולה של ההסתלקות.

משמעות הדבר היא שבשום שלב לא נכפה על יורש את הירושה, ואדם שאינו מעוניין לרשת הרי שזכותו עומדת לו להסתלק מן הירושה. זאת כמובן בשנית, בכפוף לכך שהסתלקותו נעשית בתום לב וללא מניעים פסולים.

ככלל, כאשר נעשתה ההסתלקות אין עוד דרך חזרה, אולם בנסיבות מסוימות רשאי היורש שהסתלק לדרוש את ביטולה, כשם שניתן לעתור לפסלות הצוואה, מן הטעם שההסתלקות נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת, או בהתאם לעקרונותיו הכללים של חוק החוזים בדבר ביטול חוזה, בנסיבות של טעות, הטעיה, עושק ומרמה.