בתוך משפחות, מתעורר לעיתים חשד שאחד הילדים או אחד מקרובי המשפחה מנצל את ההורה המבוגר, מושך כספים מחשבונו, מחתים אותו על מסמכים, או פועל להשתלט על רכושו וזכויותיו.
מדובר במצב רגיש מאוד. מצד אחד, בני המשפחה חוששים כי נעשה שימוש לרעה באמון של ההורה. מצד שני, צריך לזכור כי כל עוד ההורה צלול וכשיר, הוא אדם עצמאי, בעל זכות מלאה לקבל החלטות לגבי כספו, רכושו ונכסיו.
לכן, לפני שפועלים, חשוב להבין קודם כל מה מצבו של ההורה:
האם הוא צלול?
האם הוא מבין את משמעות הפעולות?
האם הוא נתן הסכמה?
האם הוא הוטעה?
האם הוא נוצל?
האם מונה לו אפוטרופוס?
האם הוא חתם בעבר על ייפוי כוח מתמשך?
התשובות לשאלות הללו ישפיעו באופן ישיר על הדרך המשפטית הנכונה.
כאשר ההורה צלול, נקודת המוצא היא שהוא אדם עצמאי
אם ההורה צלול, מבין את מעשיו ומסוגל לקבל החלטות, צריך לזכור שהוא אישיות משפטית נפרדת ועצמאית.
משמעות הדבר היא שההורה רשאי לנהל את כספו, רכושו וזכויותיו כפי שהוא רואה לנכון. הוא רשאי לתת מתנה לאחד הילדים, לאפשר לאחד מהם לעזור לו בחשבון הבנק, ואף להעדיף ילד אחד על פני ילד אחר.
במצב כזה, אם ההורה נתן הסכמה מפורשת או הסכמה שנלמדת מהתנהגותו, לא כל פעולה של אותו אח תיחשב באופן אוטומטי להשתלטות פסולה.
ייתכן שמבחינה משפחתית או מוסרית יתר האחים ירגישו שנעשה כאן עוול. עם זאת, מבחינה משפטית, כל עוד ההורה צלול, מבין ומסכים, קשה לטעון שהפעולה אינה תקפה רק משום שבני משפחה אחרים אינם מסכימים איתה.
איך בודקים האם מדובר בהסכמה או בניצול?
השלב הראשון הוא להבין מה ההורה יודע.
אם החשד הוא שאחד האחים פועל מאחורי גבו של ההורה, מושך כספים, משתמש בחשבון הבנק, מחתים אותו על מסמכים או פועל ברכושו בלי ידיעתו, יש מקום לבדיקה מיידית.
לעיתים שיחה ישירה עם ההורה יכולה להבהיר הרבה. אם ההורה שומע על הפעולות ונדהם, אם הוא לא ידע שנמשכו כספים, לא ידע שנחתמו מסמכים או לא ידע שנעשה שימוש בחשבון שלו, הרי שמדובר במצב שמחייב פעולה מהירה.
כאשר ההורה צלול, הוא עצמו יכול לפעול. למשל, במקרים מסוימים די בפנייה מיידית לבנק כדי לעצור פעולות בחשבון, לבטל הרשאות, להגביל גישה או לדרוש שכל פעולה עתידית תעבור דרכו בלבד.
עם זאת, כאשר כבר נעשו פעולות משמעותיות, כמו משיכות כספים, העברות, החתמות או ניסיון להעביר נכס, ייתכן שיהיה צורך לפנות לבית המשפט בבקשות דחופות.
שלושה תרחישים כאשר ההורה צלול
כאשר מדובר בהורה צלול, ניתן לחלק את המצב לשלושה תרחישים מרכזיים.
ההבחנה הזו חשובה, משום שלא כל חשד מוביל לאותה מסקנה משפטית ולאותה דרך פעולה.
תרחיש ראשון: ההורה לא ידע, הוטעה או רומה
זהו המצב החמור ביותר.
מדובר במקרה שבו ההורה צלול, אך לא ידע מה נעשה בענייניו. למשל, אם אח השתמש בחתימה שלו ללא ידיעתו, החתים אותו על מסמך בלי להסביר לו את משמעותו, אמר לו לחתום על דבר אחד ובפועל החתים אותו על דבר אחר, או ביצע משיכה או העברה מחשבון הבנק בלי הסכמתו.
במצב כזה, אם ההורה צלול אך הוטעה, רומה או נוצל, יש מקום לפעול באופן מיידי.
בדרך כלל יהיה צורך לשקול פנייה לבית המשפט בבקשות דחופות, לרבות צווי מניעה, צווים לעצירת פעולות, תביעה לביטול פעולות שכבר נעשו, ובמקרים המתאימים גם דרישה להשבה של כספים או זכויות.
כאן חשוב להבין: עצם העובדה שההורה צלול אינה מגנה על מי שפעל כלפיו במרמה. אדם צלול עדיין יכול להיות מוטעה, יכול לסמוך על בן משפחה, ויכול לחתום על מסמך מבלי שהוסבר לו באמת מה הוא עושה.
תרחיש שני: ההורה צלול ונתן הסכמה מלאה
בתרחיש השני, ההורה צלול, מבין את הדברים ונתן הסכמה לפעולות שנעשו.
ייתכן שהוא העביר כספים בעצמו. ייתכן שהוא נתן לאחד הילדים יד חופשית לפעול בחשבון. ייתכן שהוא ידע שאותו בן משפחה מושך כספים, ועדיין הסכים לכך.
במקרה כזה, גם אם יתר בני המשפחה מרגישים שהדבר אינו הוגן, לא בהכרח קיימת עילה משפטית להתערבות.
חשוב לומר זאת בצורה ברורה: לא כל פעולה שאינה שוויונית בין הילדים היא פעולה פסולה. הורה רשאי, כל עוד הוא כשיר וצלול, לקבל החלטות רכושיות שאינן שוות בין ילדיו.
אפשר לא להסכים עם הבחירה. אפשר לחשוב שהיא אינה צודקת. אך אם מדובר בהסכמה אמיתית של אדם כשיר, קשה מאוד לבטל את הפעולה רק משום שהאחים האחרים מתנגדים לה.
תרחיש שלישי: ההורה צלול, אך נוצל לרעה
התרחיש השלישי מורכב יותר.
זהו מצב שבו ההורה לכאורה צלול, מבין מה נעשה סביבו, אך בפועל הופעל עליו לחץ, נוצרה תלות, או הוצגה בפניו תמונה חלקית ומטעה.
במצבים כאלה, אותו בן משפחה עשוי לגרום להורה להאמין שהוא היחיד שעוזר לו. הוא עשוי להרחיק אותו מאחים אחרים, ליצור תחושה שההורה תלוי בו לחלוטין, או להציג את עצמו כמי שהציל את המצב, בזמן שבפועל התמונה שונה לגמרי.
כאן כמובן שנכנס המושג שייתכן ופגשתם בו קודם לכן: השפעה בלתי הוגנת.
מדובר במצב שבו אדם משפיע על רצונו של ההורה בצורה שאינה הוגנת, עד כדי כך שההחלטה שהתקבלה אינה באמת משקפת רצון חופשי ונקי.
לדוגמה, היה מקרה שבו אם לשישה ילדים חתמה על מסמכים שהעניקו לאחד הילדים זכויות מהותיות בנחלה. אותו בן הציג את עצמו כמי שנחלץ להצלת המשק המשפחתי, כאשר לדבריו המשק היה בקשיים ובחובות של מיליוני שקלים.
בפועל, לאחר בדיקה, התברר שהתמונה הייתה מורכבת יותר. הוא אמנם שילם סכומים מסוימים ואף טען שנגרם לו נזק, אך גם אחים אחרים נשאו בנטל, שילמו סכומים דומים וסייעו בדרכים שונות.
למרות זאת, בפני האם הוצגה תמונה כאילו רק אותו בן הציל את המצב, ולכן מגיע לו לקבל את הנכס בעתיד.
בנסיבות כאלה, ניתן לבחון טענות של השפעה בלתי הוגנת, ניצול תלות, הצגת מצג מטעה ופגיעה ברצון החופשי של ההורה.
מה קורה כאשר ההורה אינו צלול?
עד כאן דיברנו על הורה צלול.
כאשר ההורה אינו צלול, התמונה משתנה לחלוטין.
אם ההורה סובל מבלבול, ירידה קוגניטיבית, דמנציה, אלצהיימר או מצב רפואי אחר שפוגע ביכולתו להבין את משמעות פעולותיו, כבר לא מדובר רק בשאלה האם הוא הסכים או לא הסכים.
במצב כזה נשאלת שאלה אחרת: האם ההורה בכלל כשיר לקבל החלטות בענייני רכושו?
אם אין לו אפוטרופוס, ואם לא הופעל ייפוי כוח מתמשך, יש לפעול במהירות.
כאשר ההורה אינו צלול ואין לו אפוטרופוס
כאשר ההורה אינו צלול, אין לו אפוטרופוס ולא קיים ייפוי כוח מתמשך פעיל, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
בדרך כלל יש צורך בשני סעדים מרכזיים.
הסעד הראשון הוא מינוי אפוטרופוס בדחיפות
בפרט אפוטרופוס לענייני רכוש. מטרת המינוי היא לעצור את המשך הפעולות שנעשות בכספו, בזכויותיו או בנכסיו של ההורה.
מרגע שממונה אפוטרופוס, סמכויות הניהול עוברות לאפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט. המשמעות היא שאותו קרוב משפחה שלגביו קיים החשד לא אמור להמשיך לפעול באופן חופשי ברכושו של ההורה.
הסעד השני הוא בחינת הפעולות שכבר נעשו.
אם מתברר שאותו בן משפחה ניצל את חולשתו הקוגניטיבית של ההורה, משך כספים, העביר זכויות, השתלט על רכוש או ניסה לנכס לעצמו נכסים, ניתן לדרוש השבה.
כלומר, לפעול להחזרת כספים, זכויות או רכוש שנלקחו שלא כדין.
כאשר ההורה אינו כשיר, הוא אולי צד מהותי לעניין, אך הוא אינו יכול לנהל את ההליך בעצמו. לכן נדרש גורם משפטי שיפעל עבורו, באמצעות בקשה מתאימה לבית המשפט.
מה קורה כאשר נחתם בעבר ייפוי כוח מתמשך?
תרחיש נוסף הוא מצב שבו ההורה חתם בעבר על ייפוי כוח מתמשך.
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שבו אדם קובע מראש מי יטפל בענייניו אם בעתיד הוא לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו.
אך מה קורה אם ייפוי הכוח המתמשך עדיין לא הופעל, ובינתיים עולה חשד שאותו מיופה כוח מנצל את ההורה?
כאן המצב רגיש יותר.
כאשר קיים ייפוי כוח מתמשך שהופקד, אך עדיין לא הופעל, בדרך כלל לא ניתן להתעלם ממנו ולבקש מיד מינוי אפוטרופוס רגיל.
במקרה כזה, ייתכן שיהיה צורך להגיש בקשה לביטול ייפוי הכוח המתמשך או לנקיטת צעדים מתאימים ביחס אליו.
במסגרת בקשה כזו יכולות לעלות שתי טענות מרכזיות.
הטענה הראשונה: מיופה הכוח מנצל את ההורה
אם האדם שמונה כמיופה כוח הוא אותו אדם שלגביו קיים החשד, ניתן לטעון שהוא פועל בניגוד לטובת ההורה.
למשל, שהוא מושך כספים, מנסה להשתלט על רכוש, מחתים את ההורה על מסמכים, מנצל את מצבו הקוגניטיבי או הרגשי, או פועל לטובת עצמו ולא לטובת ההורה.
אם טענה כזו מתבררת כנכונה, הדבר עשוי להעמיד את מיופה הכוח באור שלילי מאוד בפני בית המשפט.
הטענה השנייה: מדוע ייפוי הכוח המתמשך לא הופעל?
אם אותו הורה כבר אינו כשיר מבחינה קוגניטיבית, עולה שאלה מתבקשת: מדוע ייפוי הכוח המתמשך לא הופעל?
הרי מטרתו של ייפוי כוח מתמשך היא להיכנס לתוקף כאשר האדם כבר אינו מסוגל לדאוג לענייניו.
אם מיופה הכוח נמנע מלהפעיל אותו, ובמקביל פעל להחתים את ההורה על מסמכים, הדבר עשוי לעורר קושי ממשי.
לדוגמה, במקרה שבו אב לשתי בנות היה נשוי בפרק ב' לאישה צעירה ממנו, ואותה אישה הייתה מיופת הכוח שלו במסגרת ייפוי כוח מתמשך, עלתה טענה מצד הבנות כי האב כבר אינו כשיר קוגניטיבית.
למרות זאת, ייפוי הכוח המתמשך לא הופעל, ובמקביל נטען כי אותה אישה החתימה אותו על מסמכים משפטיים משמעותיים, לרבות צוואה שבה הוא מצווה לה רכוש.
במצב כזה השאלה המשפטית המרכזית ברורה: אם האב כשיר, מדוע נטען שהוא אינו מבין את המתרחש? ואם האב אינו כשיר, מדוע ייפוי הכוח המתמשך לא הופעל, וכיצד ייתכן שהוחתם על מסמכים משפטיים משמעותיים?
אלו בדיוק המצבים שבהם נדרש בירור משפטי מעמיק.
ומה אם ייפוי הכוח המתמשך כבר הופעל?
אם ייפוי הכוח המתמשך כבר הופעל, והחשד מופנה כלפי מיופה הכוח, יש לבחון בקשה לביטול ייפוי הכוח המתמשך או להחלפת המנגנון הקיים.
גם כאן, הטענות צריכות להיות ממוקדות.
יש לבדוק האם מיופה הכוח פועל לטובת ההורה, האם הוא מנצל את סמכותו, האם הוא מעביר כספים לעצמו, האם הוא מסתיר מידע מבני משפחה אחרים, האם הוא מחתים את ההורה על מסמכים שאינם משקפים רצון חופשי, והאם הוא נמנע מפעולות שהיה עליו לבצע.
כאשר קיים חשד כזה, יש לפעול בזהירות אך לא להמתין זמן רב מדי.
בענייני רכוש, כל יום עלול לאפשר ביצוע פעולות נוספות שיהיה קשה יותר להשיב לאחור.
מה קורה אם ההורה אינו צלול וכבר יש לו אפוטרופוס?
יש גם מצב נוסף: ההורה אינו צלול, וכבר מונה לו אפוטרופוס.
אלא שהחשד מופנה דווקא כלפי אותו אפוטרופוס.
לדוגמה, אחד האחים מונה כאפוטרופוס על רכוש ההורה, אך יתר האחים חושדים שהוא אינו פועל לטובתו.
במצב כזה, הדרך אינה לבקש מינוי אפוטרופוס חדש כאילו אין אפוטרופוס. הדרך היא להגיש בקשה להחלפת האפוטרופוס או לשינוי זהות האפוטרופוס.
במסגרת בקשה כזו יש לטעון ולהראות כי האפוטרופוס אינו פועל לטובת ההורה, או שקיים חשש לניגוד עניינים, ניצול, משיכת כספים, פגיעה בזכויות או ניהול שאינו תקין.
בית המשפט יבחן את הטענות, את הראיות, את טובת ההורה ואת הצורך להגן עליו.
חשוב להבין: לא מספיק לומר שיש חשד. צריך להביא תשתית עובדתית, כגון מסמכים, דפי חשבון, העברות כספיות, הודעות, מסמכים משפטיים שנחתמו, עדויות וכל ראיה שיכולה להראות כי האפוטרופוס אינו פועל כפי שהוא מחויב לפעול.
איסוף ראיות ופנייה מהירה לבית המשפט
כאשר עולה חשד שאח או קרוב משפחה מנצל את ההורה, חשוב לא לפעול מתוך כעס בלבד.
צריך לאסוף מידע מסודר.
בין היתר, כדאי לבדוק דפי חשבון בנק, משיכות חריגות, העברות כספים לבן משפחה, שינויים בהרשאות בחשבון, מסמכי מתנה או העברת זכויות, צוואות חדשות או שינויים בצוואה, ייפוי כוח מתמשך, מסמכי מכר או התחייבות למכור נכס, התכתבויות עם האח או עם ההורה, וכן מסמכים רפואיים המלמדים על מצבו הקוגניטיבי של ההורה.
ככל שהחשד מבוסס יותר על ראיות ולא רק על תחושה, כך ניתן יהיה לפעול בצורה נכונה יותר.
אומר כי ישנם מצבים שבהם אסור להמתין
למשל, כאשר קיים חשש להעברת דירה או נחלה, כאשר מתבצעות משיכות כספים משמעותיות, כאשר ההורה הוחתם על מסמכים בלי שהבין את משמעותם, כאשר בן משפחה מבודד את ההורה משאר הילדים, כאשר ההורה אינו צלול ואין מי שמגן על רכושו, או כאשר מיופה כוח או אפוטרופוס פועל בניגוד לטובת ההורה.
במצבים כאלה, ייתכן שיהיה צורך בצווים דחופים, מינוי אפוטרופוס, ביטול ייפוי כוח מתמשך, החלפת אפוטרופוס, צווי מניעה, תביעות השבה או תביעות לביטול פעולות משפטיות.
בכל שאלה שעולה, מוטב לפנות לייעוץ משפטי בהקדם.





