שוקלים להגיש תביעת גירושין? מעוניינים לפנות לבית המשפט בעניין פירוק שיתוף, מזונות, זמני שהות או מחלוקת אחרת הנוגעת לסכסוך המשפחתי?
עצרו. ככלל, לפני שניתן להגיש את התביעה עצמה, צריך לעבור שלב מקדים של הגשת בקשה ליישוב סכסוך.
ההליך הזה אינו התביעה המשפטית עצמה. בשלב הזה עדיין לא מגישים לבית המשפט את מלוא הטענות ולא מתחילים לנהל את הסכסוך בפני שופט. המטרה היא לתת לצדדים הזדמנות לנסות להגיע להסכמות, או לפחות לצמצם את המחלוקות ביניהם, לפני שהם נכנסים להליך משפטי מלא.
מהי בקשה ליישוב סכסוך?
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נכנס לתוקף ביולי 2016, ומאז הוא מחייב, ככלל, צדדים לסכסוך משפחתי לעבור הליך מקדים לפני הגשת תביעות בעניינים שעליהם חל החוק.
מטרתו היא לעודד פתרון מוסכם של סכסוכים משפחתיים ולצמצם ככל האפשר את הצורך בהתדיינות משפטית.
חשוב להבין שמדובר בהליך חובה, אבל אין משמעות הדבר שניתן לכפות על בני הזוג להגיע להסכם. אפשר להיפגש, לשוחח ולנסות לצמצם את הפערים, ובסופו של דבר להגיע למסקנה שאין כל אפשרות להסכמה. במקרה כזה, לאחר השלמת השלב הנדרש ותקופת עיכוב ההליכים, הדרך להגשת התביעות נפתחת.
מי מגיש את הבקשה ואיך מתחיל ההליך?
בדרך כלל, מי שמגיש את הבקשה הוא הצד שכבר שוקל לפנות לערכאה משפטית. ייתכן שהצד השני עדיין אינו יודע שמתוכננת תביעה נגדו. במקום להגיש מיד כתב תביעה מפורט, אותו צד פותח תחילה תיק ליישוב סכסוך.
את הבקשה ניתן להגיש לערכאה המתאימה, ובסכסוכים בין בני זוג עשויה להיות משמעות לשאלה אם ההליך נפתח בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. הבקשה עצמה אינה כתב תביעה מלא. היא פותחת את ההליך, ולאחר מכן הצדדים מופנים ליחידת הסיוע שליד הערכאה שבה נפתח התיק.
מה קורה ביחידת הסיוע?
יחידות הסיוע פועלות לצד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, ובהן צוות מקצועי הכולל עובדים סוציאליים ועורכי דין בעלי הכשרה וניסיון בתחום המשפחה והגישור. תפקיד היחידה הוא להכיר את הסכסוך, למסור לצדדים מידע ולבדוק אם קיימת אפשרות לקדם פתרון מוסכם.
הפגישה הראשונה מתקיימת ללא עורכי הדין של הצדדים.
במסגרת התהליך ניתן לקיים עד ארבע פגישות מהו"ת, בהתאם לצורך. המטרה אינה לתת לאחד הצדדים ייעוץ משפטי אישי, אלא לבחון את המצב המשפחתי ולהציג אפשרויות להמשך. לכן חשוב להבחין בין המידע שמקבלים ביחידת הסיוע לבין ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין שמייצג את האינטרסים של אחד הצדדים בלבד.
האם אפשר לסיים את הסכסוך כבר בשלב הזה?
בהחלט.
זהו למעשה התרחיש שלשמו נוצר ההליך.
אם בני הזוג מצליחים להגיע להסכמות בנוגע לילדים, לרכוש, למזונות וליתר הנושאים שבמחלוקת, ניתן להתקדם לעריכת הסכם מסודר ולהביא אותו לאישור הערכאה המתאימה.
לא תמיד צריך להגיע להסכמה מלאה כבר בפגישה הראשונה. לעיתים מתחילים בשיחה, מזהים היכן נמצאות המחלוקות ומתקדמים בהדרגה. אם בסופו של התהליך מתגבש הסכם, ניתן לחסוך את הצורך בניהול שורה של תביעות משפטיות, על כל הזמן, העלויות והעומס הרגשי הכרוכים בכך.
ומה קורה אם לא מגיעים להסכם במסגרת הליך ליישוב סכסוך?
לא בכל הליך ליישוב סכסוך הצדדים מצליחים להגיע להסכמות. לעיתים כבר בפגישה הראשונה ברור שהפערים גדולים, ובמקרים אחרים מתקיימות מספר פגישות ורק לאחריהן מתברר שאין אפשרות להגיע להסדר.
בתום פגישת המהו"ת האחרונה נדרשים הצדדים להודיע, באמצעות יחידת הסיוע, אם הם מבקשים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך. אם לא הושגה הסכמה, בסיום תקופת עיכוב ההליכים ניתן להתקדם להגשת התביעות.
מהו עיכוב ההליכים ולמה הוא חשוב?
מרגע שמוגשת הבקשה ליישוב סכסוך נכנסת לתוקף תקופת עיכוב הליכים.
בתקופה זו, ככלל, הצדדים אינם יכולים להגיש את התביעות העיקריות בענייני הסכסוך. התקופה הקבועה בחוק עומדת ככלל על 60 ימים ממועד הגשת הבקשה, והיא ניתנת לקיצור או להארכה במקרים המתאימים ובהתאם להוראות הדין.
לעיכוב הזה יש משמעות רבה. מצד אחד הוא נותן לצדדים זמן לבדוק אם ניתן לפתור את המחלוקת בלי לפתוח במלחמה משפטית. מצד שני, הוא גם תקופה שצריך לדעת כיצד להתנהל בה. החלטות שמתקבלות עכשיו, פעולות שנעשות או לא נעשות והדרך שבה מנהלים את השיח עם הצד השני, עשויות להיות חשובות מאוד אם בהמשך יוגשו התביעות.
מי מקבל זכות ראשונים להגיש את התביעה?
אם הליך יישוב הסכסוך מסתיים ללא הסכמה, לצד שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך קיימת זכות קדימה להגשת התביעות. לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים עומדים לרשותו 15 ימים שבהם הוא רשאי להגיש את התביעות לערכאה המוסמכת שבה הוא בוחר, בהתאם לדין.
המשמעות היא שהבקשה ליישוב סכסוך אינה רק שלב טכני בדרך לתביעה. לעיתוי הגשתה ולדרך שבה מתכננים את הצעדים שלאחריה עשויה להיות משמעות אסטרטגית. לכן מי ששוקל לפתוח בהליך צריך להבין כבר בתחילת הדרך מה הוא מבקש להשיג ולאן הוא מבקש להוביל את התיק.
לפעמים לא מסכימים על המהות, אבל כן מסכימים להמשיך לדבר
קיים גם מצב ביניים. הצדדים עדיין רחוקים מהסכמה בנוגע לחלוקת הרכוש, למזונות או לזמני השהות, אבל שניהם מבינים שיש טעם להמשיך לנהל משא ומתן ולא למהר להגשת תביעות.
במצבים מתאימים ניתן להסכים על המשך הניסיון ליישב את הסכסוך ועל הארכת תקופת עיכוב ההליכים בהתאם למסלול הקבוע בדין. זו אינה הסכמה לגבי תוצאות הגירושין, אלא הסכמה דיונית שלפיה בשלב הזה שני הצדדים עדיין מעדיפים להמשיך לדבר לפני שהם עוברים להתדיינות משפטית.
ומה אם יש עניין שאינו יכול לחכות?
עיכוב ההליכים אינו אומר שבכל מצב חייבים להמתין כאשר מתעורר צורך מיידי. דיני יישוב הסכסוך מכירים במצבים חריגים שבהם צד זקוק לסעד דחוף או זמני מבית המשפט עוד לפני שההליך הרגיל הסתיים.
כך למשל, עשוי להתעורר מצב שבו אחד ההורים אינו מאפשר להורה האחר לקיים קשר עם הילדים, מצב חריג שבו נדרש סעד דחוף בעניין מזונות, או חשש שמחייב פעולה בנוגע ליציאה מן הארץ. קיימים מסלולים נפרדים להגשת סעדים דחופים וסעדים זמניים גם בתקופת עיכוב ההליכים, בהתאם לסוג המקרה ולתנאים שנקבעו בדין.
למה צריך עורך דין כבר בשלב של יישוב סכסוך?
קל לטעות ולחשוב שעורך הדין יהיה רלוונטי רק אם הליך יישוב הסכסוך ייכשל ותוגש תביעה. בפועל, הרבה מהיסודות של ההליך המשפטי נבנים עוד קודם לכן. התביעה אולי תוגש בעוד מספר שבועות או חודשים, אבל האסטרטגיה מתחילה הרבה לפני כתיבת כתב התביעה.
עורך הדין אמנם אינו נוכח בפגישת המהו"ת הראשונה, אבל הליווי שלו לפני הפגישה ולאחריה יכול להיות משמעותי. צריך להבין מהן הזכויות שלכם, אילו הסכמות נכון לבחון, מתי יש טעם להמשיך במשא ומתן ומתי האינטרס שלכם הוא לסיים את ההליך ולהתקדם להגשת תביעה.
שלוש נקודות שבהן ייעוץ משפטי יכול לשנות את הדרך שבה תתנהלו
לפני שמגישים את הבקשה
עוד לפני פתיחת התיק כדאי להבין מהי המטרה המשפטית, אילו תביעות עשויות להידרש ומהי הערכאה שבה נכון לפעול. בקשה ליישוב סכסוך היא אמנם מסמך קצר יחסית, אבל עצם פתיחת ההליך עשויה להיות הצעד הראשון באסטרטגיה משפטית רחבה יותר.
לפני הפגישה ביחידת הסיוע
העובדה שהפגישה הראשונה מתקיימת ללא עורך הדין אינה אומרת שכדאי להגיע אליה ללא הכנה. חשוב לדעת מה אתם מוכנים להציע, על מה אינכם מוכנים לוותר ומהן ההשלכות האפשריות של ההסכמות שאתם שוקלים לקדם.
לפני שמחליטים אם להמשיך או לסיים
לאחר הפגישות נדרשים הצדדים לקבל החלטות לגבי המשך הדרך. האם יש טעם להמשיך את המשא ומתן, האם נכון להאריך את התקופה או שהגיע הזמן להתקדם לתביעה. זו החלטה שצריכה להתקבל בהתאם לאינטרסים המשפטיים שלכם ולא רק בהתאם לאווירה שהייתה בפגישה.
שוקלים להגיש בקשה ליישוב סכסוך? כדאי להתחיל בייעוץ משפטי
בקשה ליישוב סכסוך היא רק תחילתו של ההליך, אבל היא יכולה להשפיע על הדרך שבה הוא יתנהל בהמשך. לפעמים היא תוביל להסכם ותחסוך את הצורך בתביעות. במקרים אחרים היא תהיה יריית הפתיחה לקראת הליך משפטי שיידרש להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
בין אם אתם הצד שמתכוון לפתוח את ההליך ובין אם קיבלתם לפתע בקשה ליישוב סכסוך שהגיש הצד השני, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני כבר בשלב הזה. עורך דין לדיני משפחה יוכל לבחון את הנסיבות שלכם, לשקף לכם את המצב המשפטי ולסייע לכם להחליט כיצד נכון להתנהל כבר מהצעד הראשון.
בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם ליצור עמי קשר,
דן לימור, עו"ד





