מזונות ילדים

הורים נושאים בנטל המזונות של הילד, בין אם הם נשואים זה לזו ובין אם לאו. שיעור המזונות לו זכאי הילד נקבע בהתאם לצרכיו ובהתאם ליכולת הכלכלית של הוריו. כאשר נולד הילד לזוג הורים אשר אחד מהם אינו יהודי, יחול בעניינו החוק האזרחי בעניין המזונות המטיל על ההורים את חובתם לזון את ילדם בחלקים שווים ביחס להכנסות של כל אחד מהם.

לעומת זאת, כאשר הורי הילד הינם יהודים קובע הדין האישי שחל עליהם – הוא הדין העברי – את חובתו של האב לשאת בצרכיו ההכרחיים של הילד ובכלל זה בהוצאות המזון, הביגוד וההנעלה, הוצאות חינוך בסיסיות וחלק מהוצאות הדיור.

אב מובטל לא יכול להתחמק מחובתו בתשלום מזונות של בנו הקטין רק בשל העובדה שאיננו עובד. צרכיו של הקטין קודמים לצרכים של האב ולכן עליו לצאת מהבית לעבוד כדי למלא את חובתו ולעשות כל שביכולתו לשם קיום חובותיו וכיסוי צרכי ילדיו, אלא אם האב סובל באופן  אובייקטיבי, כגון מגבלה רפואית או מחלה הקשה, המונעת ממנו לעבוד ולהשתכר.

עד מתן פסק דינו הדרמטי של בית המשפט העליון בשנת 2017 , הייתה נהוגה ההלכה שלפיה, עד הגיעו של הילד לגיל 15 ובעבור צרכיו שמעבר לצרכים ההכרחיים, חייבים שני ההורים באופן יחסי לפי הכנסותיהם והחל מהגיעו של הילד לגיל 15 ועד הגיעו של הקטין לגיל 18, יהיו שני הוריו חייבים בעד מזונות הילד מ'דין צדקה' לגבי כלל צרכיו ובאופן יחסי להכנסתו של כל אחד מההורים.

משמעות הדבר היא שהורה יחויב בכיסוי צרכיו של הילד שמעבר לצרכים ההכרחיים כל עוד הקטין אינו יכול לספק בעצמו את מזונותיו ממקורות אחרים כגון עבודה ונכסים ובלבד שההורה מספיק אמיד לכסות את צרכיו של עצמו, של בת זוגו ושל ילדיו הקטינים.

ואולם, פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון היווה מהפכה של ממש בתחום מזונות ילדים וקבע הלכה חדשה עת נפסק, כי בהגיע הילד לגיל 6 יחויבו שני הוריו באופן שוויוני ביחס לכל צרכיו, כלומר בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל אחד מהם וביחס שהולם את זמני השהות של הילד עם כל אחד מהוריו.

בהגיעו של הילד לגיל 18 ועד סיום תקופת שרותו הצבאי מופחת שיעור המזונות ועומד לרוב על שליש מסך מזונות הילד ששולמו עד כה.

מלאו את הפרטים ואנו נחזור בהקדם.