דחיית בקשתו להטלת קנסות על האם והותרת חיובו במזונות
בני זוג והורים לשני ילדים התגרשו. בחלוף למעלה מעשור שוב הגיע עניינם לפתחו של בית הדין הרבני האזורי ונדרש לטענותיו החמורות של האב בגנות האם.
לטענותיו של האב עלולות היו להיות השלכות מרחיקות לכת על האם. לאחר שהאם קיבלה את המסמכים לידיה ביקשה לתאם פגישת ייעוץ. היא מיד הבינה שכדאי לה להיוועץ בעו"ד משפחה וניכור הורי והגיעה למשרדי כשהיא נרגשת וחוששת לנוכח קריאת טענותיו של האב, בן זוגה לשעבר.
בפני בית הדין שטח האב את טענותיו ועתר לחידוש הקשר שנותק בינו לבין ילדיו בגלל מעשיה ומחדליה של האם, כך לטענתו. בעקבות מה שטען האב כניכור הורי קשה מצד האם שבגינו ילדיו אינם בקשר עמו עתר בנוסף להטלת סנקציות כספיות על האם מחד ולביטול המזונות מאידך.
בראש ובראשונה עתר האב לחידוש הקשר, אך לדבריו אין הוא יכול להמשיך ולשמש אך ורק כ'כספומט', מנותק קשר מילדיו שממשיך לשאת במזונותיהם. בפגישתנו זיהיתי שהדאגה האמיתית שפקדה את האם לא נובעת מחשש שמא ייחשף הניכור ההורי, שכן לדבריה לא היה כזה. היא פשוט חששה שבצורה כלשהי האב יצליח להכתים את שמה ולקשור את אי קיום זמני השהות של הילדים איתו דווקא לה, כתם שעלול לגרור עמו חיובים כספיים משמעותיים שיוטלו עליה.
החשש שלה לא היה מופרך, שכן בתחילת הדרך בית הדין הורה על חידוש זמני השהות ואיים בסנקציות על האם ככל ולא יתקיימו. האם זה נראה למישהו הוגן שהאם תישא בהשלכות אי קיום זמני שהות שעה שהילדים אינם רוצים בכך שלא באשמתה? ובכן, מיהרתי להגיש בקשה לעיון חוזר בד בבד עם תגובה מפורטת בה ביקשנו להפריך את טענות האב אחת לאחת.
במהלך שדי הפתיע את הצד השני ביקשנו להעיד בבית הדין דווקא את מי מבני משפחתו. במהלך זה הצלחנו להוכיח, כי הילדים סולדים מהתנהגותם האלימה והאגרסיבית הן של האב והן של משפחתו ובכך יש חלק לא מבוטל בסירובם של הילדים לקיים קשר. אך לא הסתפקנו בכך, אלא ביקשנו שבית הדין ישמע את הילדים באופן בלתי אמצעי שלא בנוכחות הצדדים ולבקשתנו אף מונה מומחה שתפקידו היה לקבוע, באשמת מי לא התקיימו זמני שהות בעבר.
בסופו של יום, לא דבק רבב בהתנהלותה של האם, הוסר החשש לסנקציות כספיות כנגדה ואפילו המזונות נותרו על כנן.
