אין הרבה דרכים חוקיות שבהן ניתן לגבות חוב שלא באמצעות לשכת הוצאה לפועל. הכוונה למקרים בהם למשל אדם אוחז בשיק שקיבל לידיו ולאחר שהפקיד אותו בחשבון השיק חזר, או כשאדם קיבל פסק דין שחייב את הצד השני לשלם לו וחייב מסרב לשלם. במקרים כאלו ואחרים הדרך החוקית לגבות את החוב היא להגיש בקשה מסודרת בלשכת ההוצאה לפועל.
במקרה בו ייצגתי בעל בעיצומם של הליכי גירושין הצלחנו לגבות את החוב שלא באמצעות הוצאה לפועל. פרטי המקרה הרלוונטיים לענייננו היו שייצגתי בעל שביקש ייעוץ משפטי וייצוג על ידי עו"ד גירושין וחלוקת רכוש.
הבעל ביקש ממני להתמקד בשלושה דברים שלו הם היו הכי חשובים: הקשר עם ילדיו, קבלת מלוא זכויותיו הכספיות וצמצום התקשורת שלו עם אשתו למינימום.
הבעל ביקש למנוע ככל הניתן חיכוך עתידי עם אשתו ולהימנע עד כמה שאפשר מכל מגע עתידי איתה. עד כדי כך היא גרמה לו לאי נוחות כזו שניתן היה להבין את ההכרח בגירושין באותו מקרה. הדבר בלט בכל המפגשים המשותפים שלי עם הצדדים, החל מפגישות המשא ומתן בניסיון לגבש הסכם וכן בדיונים בבית המשפט.
מכל מקום, בתביעות הרכושיות שהונחו על שולחנו, בית המשפט נדרש לחוות דעת של אקטואר כדי להתחקות אחר נכסיהם של הצדדים, ניירות ערך שבניהול ו/או על שם מי מהם, פירוק שיתוף בדירה שבבעלותם וחלוקת הכספים והזכויות הפנסיוניות. אלא שהאישה פעלה במקביל בשם הצדדים בלשכת ההוצאה לפועל כדי לגבות חוב משותף שאותו הצדדים היו זכאים לקבל. אלא שהאישה פעלה, גבתה את שגבתה ובסופו של יום השאירה את הכספים ברשותה לעצמה.
כספים משותפים לה ולבעלה? הצחקתם אותה! היא שבה וטענה, כי העבירה לבעלה את חלקו היחסי אולם לא בכדי לא טרחה להציג אסמכתא לכך. במצב דברים רגיל, צריך היה הבעל להצטרף כזוכה לתיק ההוצאה לפועל, אולם לצערו לא זכה לשיתוף הפעולה של אשתו.
ממילא אפשרות זו הייתה כרוכה בקשיים נוספים שכן אז הוא היה צריך להסדיר בתיק ההוצאה לפועל גם את החשבון שאליו ינותבו מעתה הכספים, ברם בדיוק באותם ימים הצדדים פעלו להפרדת החשבונות. לחילופין, הבעל יכול היה אמנם להגיש תביעה כנגד האישה ועם פסק הדין שצפוי היה להינתן במסגרתה היה פועל בצינורות המקובלים, בכלל זה נאלץ לפתוח כנגדה תיק הוצאה לפועל.
האישה בנתה על אחת מהחלופות האלו שמבחינתה משמעותן הייתה שהבעל לא יראה את הכסף. היא כנראה חשבה שהוא יידרש "לרדוף" אחריה עד שיתייאש וירים ידיים. למרות שסוגיה זו לא הובאה בפני האקטואר שכנענו את בית המשפט שיש לקחת בחשבון את הכספים שהאישה גבתה או שזכאית לגבות בתיק ההוצאה לפועל ונקבע, כי הבעל זכאי למחצית הכספים לצד חיוב האישה להציג לו את כל המידע. בכך הצלחנו לגרום לאישה לשתף פעולה שכן ההתחשבנות הכוללת ביניהם כללה גם את רכיב החוב בהוצאה לפועל.
הצדדים הסדירו את ההתחשבנות הכללית ביניהם והבעל נמנע מלהשחית את זמנו וכספו על הליכים נוספים ולא פחות חשוב מכך, הלקוח חסך לעצמו התמודדות נוספת מול מי שכבר הפכה לגרושתו.
