שני אחים הגישו יחד בקשה לצו קיום צוואה ע"ש האם המנוחה. לטענתם הייתה זו צוואה הדדית שערכו ההורים המנוחים שלפיה, כל הילדים יורשים בחלקים שווים. לעומתם, פנה אלי אחיהם של המבקשים שהביע בפניי את התנגדותו הנחרצת לבקשה לצו קיום צוואה והניח בפניי צוואה מאוחרת יותר.
כבר בפנייתו הראשונית לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו"ד ירושות וצוואות הסברתי לו שהכלל בדיני צוואות קובע, כי צוואה מאוחרת בזמן היא הגוברת ובהסתמך על כלל זה ידו של הלקוח על העליונה, ואולם הוספתי לצנן את ההתלהבות נוכח מה שזיהיתי שאחיו עוררו מספר שאלות משפטיות מהותיות ומורכבות. ראשית, הם הטילו ספק באמיתות הצוואה בה אוחז לקוח המשרד ולמעשה הציפו את כל עילות ההתנגדות הקיימות, החל מהשפעה בלתי הוגנת, דרך מעורבות בעריכת הצוואה ועוד.
שנית ולא פחות מורכבת הייתה טענתם שלפיה, גם אם עסקינן בצוואה תקינה שבה אוחז הלקוח, המסמך שבו הם אוחזים הינו צוואה הדדית של ההורים המנוחים ובהתאם לעיקרון ההסתמכות של האב אשר נפטר ראשון האם המנוחה לא יכולה הייתה לסטות ממנה. די שאחת מטענותיהם של האחים הייתה נכונה כדי לפסול את הצוואה שברשותנו.
אלא שלאחר עבודה מאומצת בה ביקשנו להתחקות אחר ההיסטוריה המשפחתית העובדתית והמשפטית הצלחנו להציג בפני בית המשפט את העובדות לאשורן והצבענו על כך שכל האינדיקציות מעידות על כך שאין מדובר בצוואה הדדית: טענה זו לא התעוררה בעבר אפילו על ידי האחים בעת שנפטר אביהם ז"ל, ממילא המנוחה לא ירשה אותו, כך שלא הייתה מוגבלת בשום צורה לעשות ולצוות כרצונה ואף ברוח הפסיקה, אין די ששתי צוואות הנערכות באותו יום, באותו מקום ובפני אותם עדים כדי להופכן לצוואות הדדיות.
בסופו של יום, בית המשפט קיבל את כל טענותינו, זאת אף לאחר שהצוואה המאוחרת לה עתרנו שנעשתה בכתב יד (ראו סוגי צוואות) נבחנה בקפידה על ידי גרפולוג מומחה. מנגד, טענות האחים נדחו בזו אחר זו והם אף חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת לקוח המשרד.
