לקוחה שייצגתי משך תקופה ממושכת ולשביעות רצונה המלאה עדיין לא חשה שיכולה לנוח על זרי הדפנה. אקדים ואומר שכל מה שביקשה ממני אותה לקוחה גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה נעשה בהצלחה רבה.
עם זאת, חשתי שהלקוחה לא הייתה לחלוטין שקטה ושלווה עם עצמה. הרגשתי שיש משהו שהיא עדיין רוצה וכעת מפריע לה. "מה עוד חסר כדי שתרגישי שלמה עם עצמך?" שאלתי, "איך אני עוד יכול לעזור? הלקוחה שהכירה אותי ונהנתה משירותי משרדי כעו"ד לענייני גירושין ומשפחה הרגישה בנוח לספר לי את שרוצה ותשובתה לא איחרה לבוא:
"נותרה לי בקשה אחת", אמרה לי הלקוחה, "אני והילדים מעוניינים להסיר משמם את שם משפחתו של אביהם" הוסיפה. מיד הסברתי ללקוחה שלצורך שינוי שם משפחתו של קטין נדרש שיתוף הפעולה של ההורים שרשאים לשנותו באישור בית המשפט ושזה ייעשה בהתאם לעיקרון טובת הילד, כלומר שהשינוי המבוקש לא חלילה פוגע בו ו/או בזהותו ו/או באישיותו בשום דרך ו/או צורה.
"אבל אתה יודע שאין בינינו הסכמה ושאנחנו בכלל לא מדברים" הבהירה האישה את היעדר היחסים בינה לבין אבי ילדיה ומי שהיה בעלה. בלית ברירה, נאלצנו להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. הנחתי בפני בית המשפט את הרקע העובדתי בבסיס התביעה. אין התביעה הוגשה בחלל ריק, אלא לנוכח עבירות אלימות שבעבר ביצע האב בילדים, בהינתן רצון הילדים בשינוי המבוקש ובשים לב לילדים שכבר הפכו בגירים שדאגו כבר לשנות את שמם.
בנוסף הנחתי בפני בית המשפט את התשתית המשפטית המצדיקה את התביעה אשר בדין יסודה. בנסיבות אלו טענתי, גם בהיעדר הסכמה בין ההורים אין כדי למנוע את שינוי שם המשפחה וכי בהתאם לדוקטרינת "טובת הילד", עצמאותו של הילד, זכותו לפתוח פרק חדש בחייו עם שינוי שמו כמו גם מניעת נזק רגשי אפשרי בהותרת שמו הנוכחי בשל מאורעות העבר, דין התביעה להתקבל.
בית המשפט קיבל את התביעה, הורה על שינוי שם משפחתם של הקטינים ובכך הוסר שם משפחתו של האב משמם, הם זכו לקבל את שם משפחתה של האם, לפתוח פרק חדש בחייהם ולצאת לדרך חדשה. לקוחה מרוצה כבר אמרתי? 🙂
