כנגד שני הורים הוגשה בקשת נזקקות מטעם מחלקת הרווחה כשבמהותה עותרת הרווחה לבית המשפט להכיר בשתי בנותיהם כ"קטינות נזקקות".
הבקשה הסתמכה על מה שהרווחה ראתה כמתן מענה חלקי ביותר לצרכי הקטינות, עיכוב ניכר במתן מענה טיפולי, עיכובים התפתחותיים של הבנות והכל בשל מה שהרווחה הכירה כמחדלים של ההורים, חוסר מודעות לקשיי הבנות וחוסר יכולת למלא אחר מחסורן.
לרוב, הליכי נזקקות אורכים זמן רב ועשויים להימשך שנים רבות, בין השאר לנוכח הצורך בהגשות של חוות דעת מומחים, תסקירים של גורמי הרווחה מעודכנים בכל מספר חודשים, התכנסות וועדות תכנון טיפול במחלקת הרווחה ובהיעדר הסכמות גם בקיום דיון בבית המשפט.
במקרה זה שהגיע למשרדי ביקשו ההורים את שירותיי המשפטיים בענייני נזקקות של קטינים בהם נדרש אני לפעול בבית משפט אך גם מול גורמי הרווחה. במקרה זה בו ייצגתי את שני ההורים הליכי הנזקקות ארכו רק כשנה. זאת הודות לתצהירים שהגשתי בשם כל אחד מההורים, שיתוף הפועלה המלא מצדם, נכונותם לעשות כל שיידרש עבור שתי בנותיהם הקטינות והרושם שהתקבל בבית המשפט שנעתר לעמדתנו בצורה מלאה ובלתי מסויגת.
בית המשפט קיבל את טענתנו שההורים מודעים היטב לצרכי בנותיהם והשתכנע מטענותיי בנוגע לשיתוף הפעולה המלא של ההורים ולנכונותם לקדם הליך טיפול בעניינן. כך יצאו ההורים שבעי רצון, קיבלו את מבוקשם בביטול הכרזת הנזקקות על הקטינות, זכו לקבל רוח גבית מבית משפט להנעת הליך טיפול בעניינן והכל באופן המשרת בראש ובראשונה את הבנות.
