הורים נושאים בנטל המזונות של הילד, בין אם הם נשואים זה לזו ובין אם לאו. שיעור המזונות לו זכאי הילד נקבע בהתאם לצרכיו ובהתאם ליכולת הכלכלית של הוריו. כאשר נולד הילד לזוג הורים אשר אחד מהם אינו יהודי, יחול בעניינו החוק האזרחי בעניין המזונות המטיל על ההורים את חובתם לזון את ילדם בחלקים שווים ביחס להכנסות של כל אחד מהם.
לעומת זאת, כאשר הורי הילד הינם יהודים קובע הדין האישי שחל עליהם – הוא הדין העברי – את חובתו של האב לשאת בצרכיו ההכרחיים של הילד ובכלל זה בהוצאות המזון, הביגוד וההנעלה, הוצאות חינוך בסיסיות וחלק מהוצאות הדיור.
אב מובטל לא יכול להתחמק מחובתו בתשלום מזונות של בנו הקטין רק בשל העובדה שאיננו עובד. צרכיו של הקטין קודמים לצרכים של האב ולכן עליו לצאת מהבית לעבוד כדי למלא את חובתו ולעשות כל שביכולתו לשם קיום חובותיו וכיסוי צרכי ילדיו, אלא אם האב סובל באופן אובייקטיבי, כגון מגבלה רפואית או מחלה הקשה, המונעת ממנו לעבוד ולהשתכר.
זכות תביעה עצמאית של הילד למזונותיו
תביעה למזונות קטינים יכול ותוגש על ידי אחד מהוריהם ואף באמצעות "ידיד קרוב" אולם בכל מקרה מכירים בזכות התביעה העצמאית של הקטין לתבוע את מזונותיו. אף אם קדם לתביעה הסכם גירושין בין הורי הקטין שאף אושר בבית המשפט וניתן לו תוקף מחייב של פסק-דין, ייתכן וההסכם אף הכיל התייחסות באשר למזונות הקטין ושיעורו, אולם אין הקטין כבול לאמור בו.
למרות זאת, ייתכן והקטין יהיה מנוע מלתקוף את האמור בהסכם בתנאי שקודם לאישורו של ההסכם בבית המשפט התקיים דיון לגופו של עניין באשר למזונות הקטין ובית המשפט אכן אמד את צורכי הקטין לאשורם.
תשלום מזונות ילדים על-פי גיל הילד
עד מתן פסק דינו הדרמטי של בית המשפט העליון בשנת 2017 , הייתה נהוגה ההלכה שלפיה, עד הגיעו של הילד לגיל 15 ובעבור צרכיו שמעבר לצרכים ההכרחיים, חייבים שני ההורים באופן יחסי לפי הכנסותיהם והחל מהגיעו של הילד לגיל 15 ועד הגיעו של הקטין לגיל 18, יהיו שני הוריו חייבים בעד מזונות הילד מ'דין צדקה' לגבי כלל צרכיו ובאופן יחסי להכנסתו של כל אחד מההורים.
משמעות הדבר היא שהורה יחויב בכיסוי צרכיו של הילד שמעבר לצרכים ההכרחיים כל עוד הקטין אינו יכול לספק בעצמו את מזונותיו ממקורות אחרים כגון עבודה ונכסים ובלבד שההורה מספיק אמיד לכסות את צרכיו של עצמו, של בת זוגו ושל ילדיו הקטינים.
ואולם, פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון היווה מהפכה של ממש בתחום מזונות ילדים וקבע הלכה חדשה עת נפסק, כי בהגיע הילד לגיל 6 יחויבו שני הוריו באופן שוויוני ביחס לכל צרכיו, כלומר בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל אחד מהם וביחס שהולם את זמני השהות של הילד עם כל אחד מהוריו.
בהגיעו של הילד לגיל 18 ועד סיום תקופת שירותו הצבאי מופחת שיעור המזונות ועומד לרוב על שליש מסך מזונות הילד ששולמו עד כה.
על-פי מה נקבעים מזונות הילד?
מזונות ילדים נקבעים על פי שורה של פרמטרים; ראשית כל נשאלת השאלה היכן נמצא הילד? עם מי הוא נמצא? לאחר מכן, נבחן מהי היכולת הכלכלית של כל אחד מזוג ההורים.
בהמשך לאמור לעיל, בפסק הדין שנקבע בשנת 2017 נפסק כי בהגיעו של הילד לגיל 6, דמי המזונות ייפסקו בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מן ההורים, זמני השהות (סוגיית 'המשמורת' כפי שכונתה עד לאחרונה) ובחינה מדוקדקת יותר הבודקת היכן נמצא הילד.
יש לציין, לפני שנת 2017, לא הייתה כל התחשבות בפרמטר זה. כיום ישנה התחשבות רבה והחישוב נעשה על-בסיס הימים בהם הקטין או הקטינה שוהים אצל אביהם והימים בהם הם שוהים אצל אימם.
מהו גובה המזונות המינימלי?
המזונות המינימליים עודכנו מעת לעת במהלך השנים, זאת בהתאם לעליית המחירים ויוקר המחייה.
יש להדגיש כי אין סכום אחד ויחיד אותו בתי המשפט פוסקים. נכון לכתיבת שורות אלו, מזונות המינימום לילדים נעים בשיעור של בין 1,500 ל-1,700 ש"ח, אך כל מקרה הוא לגופו ומושפע מנסיבות פרטניות.
יצוין עוד כי מזונות המינימום משמעותם סכום המזונות השווה לכל ילד בנפרד. בתי המשפט עורכים בחינה דקדקנית של צרכיו הבסיסיים של כל ילד וילד, ומטבע הדברים כי ייתכנו צרכים משתנים בין ילד אחד לבין ילד שני מאותו התא המשפחתי.
עורך דין דן לימור
ביחד, נעשה סדר בהליך הגירושין שלב אחר שלב
- זמינות גבוהה
- שירות משפטי אישי
- למעלה מ-15 שנות פעילות
תוספת דמי המדור
מעבר למזונות הנועדו לענות על צורכיהם השוטפים של הילדים לרבות אוכל, ביגוד, הנעלה וחינוך; מתווסף רכיב נוסף העונה לשם דמי מדור.
אלו הם כספים הנועדו לבטא את חלקו היחסי של האב במגורי הילד או הילדים אצל האם.
כמובן כי אם מדובר במשמורת משותפת, הרי שסוגיה זו משנה את פני הדברים. אולם במקרה ובו הילד מתגורר אצל אחד מהוריו, הרי שההורה השני אמור להיות מחויב בדמי מדור המשקפים את ההשתתפות בדמי השכירות והוצאות אחזקת הבית של ההורה שאצלו מתגורר הילד בשיעור של 30%.
הוצאות חריגות
הוצאות חריגות מחוץ למזונות, הן כל מה שאיננו נוגע במגורים, ביגוד, חינוך, בריאות, טיפול ומזון.
אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בדמות שיעורים פרטיים, טיפולים רפואיים חריגים, פעילות בית ספרית שאיננה חובה אך מצריכה הוצאה ניכרת (קרי משלחת לפולין) ועוד.
כיצד נקבעים סכומי המזונות כאשר ישנם זמני שהות שווים?
בהתאם לפסיקה החדשה של בית המשפט העליון, חל שינוי מהותי בכל הקשור למזונות קטינים שקובע כי יש להידרש לנושא זמני השהות ולראותו בהקשרו הרחב יותר של תשלום המזונות.
חדשות לבקרים שבתי המשפט נדרשים לסוגיית המזונות וסוגיית זמני השהות המשפיעה על הפסיקה. בבואו של בית המשפט לתת החלטה מקדמית של מזונות זמניים, או בשלב מאוחר יותר של מתן פסק דין למזונות ילדים, בית המשפט מבקש לבחון מספר פרמטרים ונתונים שיהוו מבחינתו את הבסיס לתחשיב המזונות שצד אחד אמור לשלם לצד השני.
זמני השהות השווים אכן נלקחים בחשבון. לצידם גם עולה השאלה המהותית: מהם הצרכים של הילדים? הדבר בהחלט ייבחן בצורה מדויקת ככל הניתן.
בתי המשפט לוקחים זאת בחשבון, אך גם בוחנים היבטים נוספים לרבות יכולת ההשתכרות של כל אחד מן ההורים, האם ישנו צד אחד שעובד וצד שני שאיננו עובד כלל. בהחלט ייתכנו מקרים בהם בתי המשפט לא ימצאו כל הצדקה לפסוק מזונות, כל עת שזמני השהות הם באמת בחלוקה שווה (מה שכונה בעבר משמורת משותפת).
כל עוד הדבר משרת את טובת הילד, הרי שזהו הקו שיכתיב את החלטתו של בית המשפט.
כמו-כן, ציינו קודם לכן אך חשוב לציין גם עתה: לגיל הילדים ישנה השפעה ניכרת על הפסיקה בדבר מזונות ילדים. שונות הן הנסיבות של ילד בגיל 10 אל מול נסיבותיו של ילד בן 3 (שכן ישנה החובה האבסולוטית שנקבעה על-פי ההלכה למזונות ילדים עד גיל 6).
כיצד נקבעים המזונות עבור ילדים עם צרכים מיוחדים?
במידה ויש פער בין הקצבה שהילד מקבל לבין ההוצאות שעולות על הקצבה ועל הסכומים, הרי ששני ההורים בעיקרון צריכים לשאת בהוצאות הללו בחלקים שווים.
אלו הן הוצאות חריגות, כאשר הוצאות חריגות מתייחסות להוצאות רפואיות, הוצאות חינוך (דוגמת גן פרטי), שיעורים פרטיים וכיוצא בכך.
חשוב לציין כי במקרה של פערי הכנסות בין הצדדים, הרי שבהחלט הדבר נלקח בחשבון, ומשכך ההוצאות יכולות להיות מחולקות בהתאם לפערי ההשתכרות שבין שני הצדדים.
האם מעבר לאזור מגורים רחוק משפיעה על מזונות הילדים?
נשאל שאלה נוספת הנובעת מכך: האם בתי המשפט ייטו לשנות את גובה המזונות לאור העובדה שהאמא מתגוררת עם בן זוג חדש? האם יש שינוי במזונות כיוון שהאמא או האבא עוברים לדירה מרוחקת יותר? או שמא אם האב עובר לדירה קרובה יותר (וכמובן שמאמר זה מתייחס לשני המינים בצורה שווה).
או במילים אחרות: האם שינויים בחיי האם או האב יביאו לשינוי המזונות?
מדובר בשינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפות אותו במועד ההסכם שנעשה בין בני הזוג. כאשר חל שינוי נסיבות מהותי שהצדדים לא צפו אותו, והוא מוביל להבדל משמעותי, הרי שבהחלט יהיה המקום לבחון הגדלה או הפחתה של סכום המזונות או אפילו ביטול המזונות שנקבעו בפסק הדין.
המקרים הם כמובן לכאן ולשם, ואין תשובה חד-משמעית שהיא כן, לא, שחור לבן.
הדבר תלוי; תלוי במה הוביל להחלטה? האם השינוי בנסיבות היה בהסכמת ההורים? האם היה זה מהלך חד צדדי? אוכל לספר לכם שכבר פגשתי במקרים בהם בית המשפט הורה לאם או האב לשוב ולהתגורר באזור קרוב יותר.
במידה וההוצאות עבור הילד עלו בעקבות נסיבות חריגות, האם יש לפנות לבית משפט לצורך שינוי גובה המזונות?
כמו במקרים רבים אחרים, אם בין הצדדים אין כל הסכמה, וכל ניסיון לגשר ולהגיע לפתרון לא צלח, הרי שעומדת בפני הצדדים הברירה היחידה לפנות לבית המשפט וזאת כדי לשנות את סכום החיוב שנקבע בעבר.
במידה והצדדים אכן יגבשו הסכמות ביניהם, הרי שהדבר לא יצריך את מעורבותו של בית המשפט בנושא. הדבר נכון כאן והוא נכון עבור כל מהלך הכרוך בתהליך הגירושין, בתנאי הגירושין ובהסכמות שבין בני הזוג שהתגרשו.
התייעצו עמנו
ברוכים הבאים למשרד עורכי דין דן לימור.
משרדנו עוסק בדיני המשפחה והגירושין, ומענק מעטפת משפטית מלאה. בכל שאלה והתייעצות בנושא מזונות ילדים, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר לנו פניה באתר.
חשוב לציין שכל מקרה הוא לגופו וזה מאוד תלוי בצרכים של המשפחה ושל הילדים.
חשוב לציין שעל-פי החוק, האב מחויב לכלכל את ילדיו במזונות ילדים עד גיל 6. בית המשפט או בין הדין הרבני יכולים לפסוק על חיוב מזונות מינימלי במידה והתנאים שבשאלה מתקיימים ואין נסיבות מיוחדות נוספות.
מזונות הילדים מתחלקים למספר קטגוריות:
- צרכים בסיסיים: מזון, ביגוד, הנעלה, והוצאות יומיומיות.
- חינוך: גני ילדים, בתי ספר, חוגים, שיעורים פרטיים.
- בריאות: טיפולים רפואיים, תרופות, ביטוח בריאות.
- הוצאות חריגות: קייטנות לשם הדוגמה (לעיתים הנושא נידון בנפרד).
יודגש בכל העת כי מדובר בתשובה כללית בלבד. אך ניתן לציין כי מזונות ילדים מושפעים מ:
- גיל הילדים
- רמת ההכנסה של שני ההורים
- זמני שהות
- צרכים מיוחדים של הילדים, אם ישנם
עיקרון טובת הילד עומד כל העת לנגד עיניו של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
לכן, כל עוד לא קיימת הצדקה ממשית לכך, מרבית הסיכויים שלא יפחיתו את גובה המזונות. בית המשפט יכול לומר כי על אף הקשיים, הרי שעל האב מוטלת החובה למצוא פרנסה נוספת.
חשוב לומר: כל מקרה הוא לגופו! התייעצו בנושא זה עם עורך דין.
חובת תשלום מזונות נמשכת עד גיל 18 או סיום בית הספר התיכון (המאוחר מביניהם).
מגיל 18 ועד סיום שירות צבאי/לאומי, התשלום מופחת לשליש מסכום המזונות.
עם זאת, נשוב ונאמר: כל מקרה הוא לגופו, וישנם פרמטרים שונים שיכולים להשפיע.
גביית מזונות הוא נושא שלם, אך ניתן לומר שישנם אמצעים בהם בתי המשפט יכולים לנקוט כמו גם הצד המבקש לקבל את מזונותיו.
ניתן לגבות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל אשר גם תנקוט בצעדים נגד הצד שאיננו משלם.
